אלוהים שלי

התבקשתי לכתוב על אלוהים ואני. רגע, לא מבין...הרי אלוהים הוא אני. לא שאני נוטל לידי את סמכויות ניהול העולם המטורף הזה, וגם אם היו אלה ברשותי, הייתי כנראה מוותר עליהם מיד ומעבירם לאאוט-סורסינג. אבל זהו כל העניין, אין מי שמנהל את המציאות, יש רק מי שמסדר אותה בראשו, נותן לה חוקיות, נותן לה סיבה. אני עושה זאת לעצמי, מאז שנחשפתי לראשונה לעולם. וכך גם אתם, מרגע לרגע - בלי שתשימו לב בכלל.

בלתי ניתן להכיל את היקום האקראי הזה, על הסתירות הפנימיות, התאונות והקונפליקטים - מרמת המולקולה, דרך פשע ומלחמות ועד קריסת כוכבים בחלל - אבל כדי להמשיך לחיות בו, צריך לגייס את מלאי הרגשות, החוכמות וההגיונות שצברנו מלידתנו ואילך. הכל כדי לנסות לתפוש. זה לא ישנה את העולם בכללותו, אבל לפחות זה יתן לכל אחד מאיתנו סיבה, סדר.

יש כאלה שצריכים את אלוהים או את הפרופסור לפיזיקה שיעשו זאת בשבילם, אאוט-סורסינג אמרנו. שיאכפו חוק ושלמות, ויכפו על היקום ועלינו שיגרה. אין לזה אולי תוקף במציאות, אבל זה עוזר לאנשים להבין אותה בדרכם - לחולל אותה בראשם. לתת סיבה וסדר. כי כמו שאלוהים הוא אני, גם כך גם כל אחד מהם. והאלוהים בו הם מאמינים - אלוהים בה' הידיעה - הוא ניסיון נואש לאנוס את הכאוס שבחוץ, האמת הבלתי ניתנת לתפישה. אלוהים לא נמצא שם. ואם במקרה כן, הוא די בלאגניסט.