האם פרצה מגפת אסטמה בקרב נהגים?
שופט בית המשפט לתעבורה, אברהם טננבוים, טוען כי לאחרונה נרשמה עלייה חדה ומפתיעה במספר המדווחים כי אינם מסוגלים לנשוף אוויר בעת בדיקת הינשוף. מגפת אסטמה מסתורית?
"מחפשים נקודות תורפה"
אז מה הקשר בין הינשוף למגיפת מחלות נשימה מסתורית? כדי לבצע את בדיקת השכרות, על הנהג לנשוף לתוך מכשיר הינשוף. אחת הדרכים להכשיל את הבדיקה או להימנע מלעבור אותה, היא לטעון למחלת נשימה, או לנשוף אוויר בכמות לא מספקת. השופט טננבוים מסביר: "נהגים מחפשים את כל נקודות התורפה האפשריות כדי להכשיל את הבדיקות ואת הממצאים".
נהג בריא בבדיקת שכרות (צילום ארכיון: שאול גולן)
מאחורי הפחד מפני הבדיקה, עומד ללא ספק העונש המינימלי שנקבע בחוק לנהיגה בשכרות: שלילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות. ומתברר שהענישה המחמירה גם גרמה לשינוי בהתנהלות מערכת המשפט. השופט טננבוים: "לאור עונש המינימום המכביד, נוצרה 'נישה חדשה' במשפט התעבורה - נאשמים ועורכי-דין מנהלים הליכים ארוכים ומלאי טענות עובדתיות ומשפטיות גם יחד. זאת, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים לתקוף את מכשיר הינשוף, המשטרה ובתי המשפט".
מחלה היא לא תואנה
חשוב לזכור כי במשטרה לא מתרשמים מנהגים הטוענים כי הם לוקים במחלת נשימה. רב-פקד דורון בנאמו, דובר אגף התנועה, מסביר: "אין אף מחלה שיכולה לשמש כתואנה רפואית להתחמק מבדיקת השכרות". ומה בנוגע למי שבאמת ובתמים אינו יכול לנשוף במכשיר הינשוף? בנאמו: "מי שאינו יכול לנשוף, מכל סיבה שהיא, מוצע לו לעבור בדיקת דם. מבחינת החוק, שתי הבדיקות זהות".
בנאמו מוסיף ואומר כי החוק קובע שסירוב לעבור בדיקה, כמוהו כנהיגה בשכרות: "אנחנו מסבירים לנהגים, כי סירוב לעבור את הבדיקה משמעו נהיגה בשכרות - כלומר, מי שמסרב דינו כמי שבבדיקת הנשיפה או בדיקת הדם נמצא שיכור".
אגב, מיהו סרבן?
כדי להילחם בנהגים המסרבים לעבור את בדיקת השכרות, הצהיר השופט טננבוים עוד בעבר כי יש להחמיר עם נאשמים שסירבו להיבדק, יותר מאלה שנבדקו ונמצאו שיכורים. בהכרעת דין שנתן בשבוע שעבר, השופט אף הרחיק לכת, וקבע כי סירוב לבדיקה אינו חייב להיות מילולי או מפורש, אלא פועל יוצא של התנהגות הנהג.
הכרעת הדין ניתנה במקרה של ב', שלפני כחמישה חודשים נהג במכוניתו בירושלים, סטה מנתיבו ופגע בארבע מכוניות חונות. המשטרה טענה בפני בית
המשפט כי למרות כל מאמציה נמנע הנהג מלעבור בדיקת שכרות, וזאת למרות שלא הביע במפורש את התנגדותו. לטענת המשטרה, ב' התחמק מביצוע הבדיקה בשלל תואנות שונות, וזאת למרות שהתלווה אליו בוחן במשך כחמש שעות.
מנגד, טענה ההגנה כי הבוחן לא דרש מהנאשם להיבדק, והנאשם לא סירב ולו פעם פעם לעבור בדיקת שכרות. לכן, נטען, אין להאשים את ב' בסירוב רק בגלל התנהגותו, וזאת מאחר שהתנהגותו נבעה ממצבו לאחר התאונה.
ומה קבע השופט טננבוים? לאחר ששמע את שני הצדדים, פסק השופט כי ניתן להרשיע נאשם בסירוב להיבדק על סמך התנהגותו: "נכון הוא שהנאשם ככל הנראה לא אמר ולו פעם במפורש כי הוא מסרב להיבדק, אלא שאין ספק שהתנהגותו היא שמעידה על סירוב להיבדק".
לפנייה לכתב/ת 
