האם מותר להשתתף בחתונת יהודי וגויה?
שאלה:
האם מותר להשתתף בחתונת יהודי וגויה? הערות:קרוב משפחה שלי שחי זמן מה בארה"ב, התחתן שם לצערי הרב בנישואים אזרחיים עם גויה. היא עברה גיור רפורמי, והם מתחתנים בחתונה רפורמית בישראל. הוזמנתי לחתונה. האם על פי ההלכה מותר להשתתף בחתונה כזאת? האם מעשה פנחס בן אלעזר בן אהרון לא מלמד אותנו לכל הפחות להחרים חתונה כזאת? או שכדאי להשתתף מתוך סיכוי קלוש לקרבם ליהדות? תודה רבה, בשורות טובות. (לביאה, מרכז)
תשובה:
הגיור הרפורמי בענייני מעמד אישי:
הגיור הרפורמי אינו קבוע ואין לו קריטריונים מוגדרים כמו לגיור ההלכתי. בסופו של דבר הוא מתבסס על רצונו של אדם להיקרא יהודי, ועל גוף רפורמי שמכבד את רצונו זה ומגייר אותו.
עקב העובדה שאין אצל הרפורמים הלכה מחייבת, כל קהילה עושה כראות עיניה. בארץ התנועה הרפורמית דורשת לימודים מילה וטבילה, ואפילו קבלת מצוות רפורמית, כלומר לקיים את המצוות כל עוד נוח לאדם ולמצפונו, תואם את רצונו ומתאים לו לזמן ולסביבה.
בחו"ל הגיור הרפורמי יכול להיות תהליך חפוז וכמעט חסר משמעות, שכן הגורמים המגיירים בעצמם מקיימים את המצוות רק כל עוד נוח להם, מתאים להם לזמן ולסביבה ולצו מצפונם באותו הרגע. לאור המצב המצער הזה, לאורך שנים פסיקת ההלכה העקבית, שנתגבשה גם לגילוי דעת עליו חתמו הרבנים הראשים לישראל לדורותיהם קובעת: "אין דרך בעולם שתהפוך מי שאינו יהודי ליהודי, מלבד הגרות הנעשית עפ"י האמור בשולחן ערוך והמתבצעת ע"י דיינים כשרים כדין". ממילא, דינו של מי שהתגייר בגיור רפורמי הוא כשל גוי.
לאחר שהבהרנו את מעמדה ההלכתי של הכלה, הנחשבת גויה, נעבור לשאלתך, האם מותר להשתתף בחתונה רפורמית של יהודי עם גויה, החושבת עצמה ליהודיה.
נוכחות בחתונה של זוג מעורב
ההלכה קובעת, שאסור לחזק ידי עוברי עבירה. מצד שני, ההלכה מחייבת לאהוב כל יהודי ולקרבו במידת האפשר. כאשר יש מקרים בהם יש התנגשות, והאנשים שאנחנו אוהבים עושים עבירות, יש למצוא את הדרכים להסתייג ממעשיהם מצד אחד ולהפגין את אהבתנו אליהם מצד שני. בעיית היחס וההשתתפות בחתונות של זוגות מעורבים היא קשה מאד, מסובכת מבחינה משפחתית ואנושית ולצערנו מציקה למשפחות רבות, בעיקר בחו"ל.
בין הפוסקים יש דעות שונות בשאלה איך ליישם את העקרונות דלעיל בנושא חתונה מעורבת. מוסכם על כולם, שרב אינו יכול להשתתף בחתונה כזו, משום שזה עלול להתפרש כנותן לגיטימציה. לגבי קרובי משפחה שאינם דמויות ייצוגיות, הנטיה הבסיסית היא להתרחק ולהימנע מאירועים כאלו, אך בסופו של דבר מחליטים בכל מקרה לגופו, תוך שקילת מכלול היחסים והאיזון הקשה בין השתתפות כאורח במעשה עבירה חמורה, לבין אהבת ישראל, קשרי המשפחה והסיכוי להחזיר אי פעם את הצד היהודי לחיק האומה.
קנאות ומצב נפשי
פנחס בן אלעזר הרג את היהודי שנצמד (בכל המובנים) לפולחן המיני האלילי של בנות מדיין. הוא זכה על כך לשבחים בתורה, אך יש להבהיר בצורה חד משמעית כי, יש פרטים הלכתיים רבים בסיפור הזה, ובכדי שאיש לא יעלה מחשבות זדון בראשו, לא נאריך בהם כאן ורק נבהיר – הנישואים המתוארים בכותרת הינם שונים באופן משמעותי מסיפור בנות מדיין, ואסור בשום אופן להרוג את החתן והכלה בחתונה. מבחינה הלכתית זה רצח.
נציין שיש עיקרון אחד חשוב במעשה זה שאכן נוגע לעניין. כאשר ההלכה מגדירה משהו כאיסור חמור, יש להשתדל ולהימנע מכניסה לאווירה חברתית ורגשית המתירה אותו.
אתן דוגמא קיצונית הלקוחה מהעולם בו פעל פינחס: בימי קדם התערבו ישראל בעובדי האלילים, וחלקם נהגו כמותם בקרבנות אדם, גילוי עריות ושאר עבודות זרות. שערו בנפשכם, אדם שקם בוקר אחד ומוצא בתיבת הדואר שלו הזמנה חגיגית מבן דוד שלו, וזה לשונה: "הננו מתכבדים להזמין את קרובינו וידידנו לטקס ההקרבה של בננו הבכור. הקרבן יישרף ביום רביעי בשעה 17:00 בדיוק, יהיה בירות וסבבה, נשמח לראותכם".
מה הייתם עושים? באים להרים כוסות בירה ולצפות בילד הנשרף בגלל קשרי המשפחה או כדי להחזירם בתשובה בעתיד? באים עם רומח ביד להרוג את ההורים ולהבריח את הילד? האם מי שבא להשתתף בארוע כזה, (בהנחה שהוא לא יכול למנוע אותו) לא פוגם בנפשו בעצם הנוכחות במעמד שאנשים יושבים במסיבה ומקריבים בה קרבן אדם? האם הוא יהיה מכווץ וחפוי ראש בכל המסיבה או שיעלה חיוך על פניו? ואם יעלה חיוך על פניו האין הוא משחית את נפשו?
פינחס קינא לה'. טיבם של קנאים שהסביבה פחות משפיעה עליהם. למרות שרבים היו באווירת מסיבה, פינחס לא נסחף באווירה הכללית, ושמר על עקרונותיו במחיר התנגשות חזיתית עם כל מה שהיה סביבו.
אדם שמחליט כן ללכת לחתונה מעורבת, צריך לזכור שמבחינת ההלכה המעמד קרוב יותר ללוויה מאשר לחתונה. נשמה יהודית נקרעת מהאומה. אם מחליטים להשתתף, רצוי לא להיסחף לאווירת השמחה הכללית, נישואי תערובת הם אסון אישי ולאומי. התגובה ההולמת להם מתוארת בתנ"ך בספר עזרא (פרק ט ):
וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת....
כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה: ס
וּכְשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשׁוֹמֵם:
וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב:
וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי וּבְקָרְעִי בִגְדִי וּמְעִילִי וָאֶכְרְעָה עַל בִּרְכַּי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אל ה' אֱלֹקָי:
וָאֹמְרָה אֱלֹקַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹקַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם:
לסיכום:
אם את יכולה למצוא דרך להבהיר לחתן שהוא יקר לליבך ושדוקא בגלל שאת קשורה אליו אינך יכולה לעמוד בכאב של ההשתתפות ברגע שהוא בוחר לקרוע את עצמו מקהל ישראל, עשי זאת, ואל תבואי לחתונה. אם את חושבת שנוכחותך שם היא משמעותית ועשויה לגרום לכך שהוא יבחר לחיות כיהודי, או שהגויה תחליט להתגייר באמת, יש לשקול השתתפות, במידה שאינך רבנית או בתפקיד "דמות דתית מייצגת" במשפחה. (משיב: הרב דרור ברמה)
