מדריך למתבונן בשמי הארץ בספטמבר. חלק ב'

שביל-החלב

כל מי שצפה בשמי הלילה הכהים, בלי הפרעתם של אורות העיר או של הירח המלא, הבחין בשביל-החלב: רצועה בהירה של אור, דמוית ענן, שמשתרעת מאופק אל אופק. לו יכולנו לצפות בשביל-החלב מחוץ לכדור הארץ, היינו רואים שהוא חובק את כל כיפת השמים ומקיף אותה כטבעת לאורך 360 מעלות. מישראל אנו רואים רק את חלקו של שביל-החלב המצוי על כיפת השמים הנראית מישראל.

למעשה, שביל-החלב הוא מישור הגלקסיה שבה מצויה מערכת השמש שלנו, כפי שהוא נראה לעינינו. כיוון שצורת גלקסיית שביל-החלב היא דיסקה, כשאנו מביטים לתוך מישור הגלקסיה, אנו רואים כוכבים רבים יותר מאשר כשאנו מביטים במאונך למישור הדיסקה, לכיוון ההילה הדלילה יותר. הצצה בטלסקופ לכיוון שביל-החלב מגלה שהוא מכיל אינספור כוכבים.

שביל-החלב נראה לעיני הקדמונים במרבית הזמנים כנהר בשמים. באשור נקראה רצועת האור הבהירה נָהרו תסִירי, נהר הנחש. נחש זה, או מפלצת זו, סימל בעיניהם את תיאמת האגדית. שריד לכך אנו רואים בספר איוב: ברוחו שמים שִפְרה חֹללה ידו נחש בריח (איוב כו יג).

הסינים קראו לשביל-החלב טיאֶן הוֹ, נחש השמים, ועל-פי אל בירוני, ראו בו ההודים את הגנגס המקודש וקראו לו אָקָאש גָנגָה, מיטתו של הגנגס. בערבית הוא נקרא פשוט אל-נָהר וייתכן שהיה זה בהשפעה יוונית מכיוון שאצלם כונה שביל-החלב נהר ארידנוס (שהיא קבוצת כוכבים המשתפלת ממערב לקבוצת אוריון אל האופק הדרומי). גם העברים ראו ברצועת האור נהר וקראו לה נהר די-נור, מארמית נהר האור. גם בספרים שנכתבו לאחר קום המדינה אפשר להיתקל בכינוי הזה לשביל-החלב.

אצל עמי המזרח התיכון יש גם התייחסויות שונות לשביל-החלב. בעברית הוא קרוי גם ארוכה (תחבושת ארוכה, מלשון להעלות ארוכה לפצעים) וכך הוא נקרא גם בסוריה. שמות אחרים שניתנו לשביל-החלב היו קשורים לתבן ואחד מהשמות הערביים של שביל-החלב הוא אל-טָ'ארְק שמשמעותו – שביל התבן.

השם המקובל עד היום במרבית השפות הוא שביל-החלב. ייתכן שהמקור קדום ביותר ונעוץ בספר איוב: התֹציא מזרות בְעִתו (איוב לח לב). אף-על-פי שיש פירושים שונים למלה מזרות (למשל – צביר פליאדות, קבוצת שור, הקרוי בעברית כימה או שהכוונה היתה למילה מזלות, כפשוטה), ייתכן שהמלה הזאת היא מקבילה למילה הערבית אל-מָגָ'אָרה שביל-החלב, אך גם ייתכן שמקורה במונח האשורי מָזָרתִי, שהתייחס למסלולו של אל השמש בשמים, אף כי אין חפיפה בין שביל-החלב למישור המילקה.

בלטינית קרוי שביל-החלב בפשטות ויָה לָקטִיס שביל-החלב, שם שהשתרש עמוק בכל השפות והגיע עד אלינו. המונח גלקסיה, בא ממקור יווני. גָלָקסיוֹס של היפארכוס, וכן מקורות נוספים שבהם הופיע שורש המילה, כגון קוקלוס גלקסיאס שמשמעותו לבן או בהיר, ופירוש המלה גלה היא חלב. מאוחר יותר היתה המלה גלקסיה לשם הפרטי של גלקסיית שביל-החלב (באנגלית Galaxy עם אות גדולה בתחילת המלה) ואילו השם הכללי לגרמי השמים האלה הוא galaxy.

המקור המיתולוגי לשביל-החלב מצוי בסיפור על ילדותו של הרקולס, שהיה בנם של זאוס והנימפה אלקמנה. משנולד התינוק גדול הממדים, נטשה אותו אמו בשדה מפחד נקמתה של הרה, אשת זאוס. לבקשתו של זאוס הערמומי, אספה האלה אתנה את התינוק העזוב והביאה את האסופי להרה על מנת שתניקו. התינוק ינק בכוח כה רב עד שהחלב ניתז על פני כל השמים ויצר את שביל-החלב. מאז נקרא שביל-החלב דרכה של הרה וכל האלים וילדיהם ינקו מהחלב שכל מי שינק ממנו הפך לבן-אלמוות. כנראה שמקורו של הסיפור עתיק מאוד, בתקופה האשורית, שם נקרא שביל-החלב "הנהר של ננה". ננה הוא שמה הקדום של האלה עישתר, אלת השמים.

שביל-החלב נראה היטב בכל ימות השנה. מרכז הגלקסיה מצוי באזור קשת והוא מוסתר מעיננו בשל אבק צפוף ואטום לאור שמצוי בינינו לבין מרכז הגלקסיה. ואולם, תצפיות בגלי רדיו, שחודרים את ענני האבק הסמיכים, נראה שמרכז הגלקסיה הוא מקור אנרגיה עצום, אם כי לא בסדר הגודל של גלקסיות פעילות (מכונה קשת A – כלומר, מקור הרדיו החזק ביותר בקבוצת קשת).

על-פי מדידת מהירויות הסיבוב של ענני הגז ושל כוכבים בודדים סמוך למרכז, (כמה מאות ק"מ לשנייה במרחק 3 שנות אור ממרכז הגלקסיה), נראה שמקור קרינת הרדיו מצוי באזור קטן מאוד אך מסיבי מאוד במרכז שביל-החלב. מקובל לחשוב שהמניע לקרינת הרדיו במרכז הגלקסיה הוא דיסקת ספיחה גדולה שמצויה סביב חור שחור מסיבי שבולע כוכבים וחומר בינכוכבי. אם אכן מצוי חור שחור במרכז הגלקסיה, כי אז רדיוסו קטן מ-13 יחידות אסטרונומיות ומסתו לפחות מיליון מסות שמש.

גלקסיה ספירלית

מערכת השמש מצויה בשולי הדיסקה של שביל-החלב, ומרוחקת 25,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה. גלקסיית שביל-החלב היא גלקסיה ספירלית. עוצמת אורה של הגלקסיה כולה 1.8x1010 שמשות וקוטרה הנראה 80,000 עד 100,000 שנות אור. עובי הדיסקה נע בין 500 שנות אור בשוליים ל-15,000 שנות אור במרכזה.

על פי ניתוח הקרינה המגיעה ממולקולות CO, OH וכן ממימן נייטרלי, זרועות הגלקסיה מתפלגות לכמה אזורים עיקריים. על-פי ניתוח קרינת הרדיו של המולקולות האלה אפשר לחשב את מהירות הסיבוב של הגלקסיה סביב צירה באזורים שונים, את צורתה, המבנה שלה ומסתה. דיסקת הגלקסיה סובבת סביב צירה בקצֶהָ אחת למאות מיליוני שנים, השמש, שמרוחקת ממרכז הגלקסיה מרחק שני שלישים מהשוליים של הגלקסיה משלימה סיבוב אחת ל-200 מיליון שנים בלבד.

על-פי צבירים של כוכבים צעירים ומסיביים מאוד שנמצאים, מצויים האזורים הקרובים ביותר של הזרועות בקבוצת אוריון, שמרחקם מהשמש כ-3,000 שנות אור. האזור בכיוון קבוצת קשת מצוי במרחק של 5,000 שנות אור, והאזורים המרוחקים ביותר, בכיוון קבוצות שדרית האניה ופרסאוס, מצויים במרחק 9,000 עד 10,000 שנות אור כל אחד. קשה מאוד לקבוע את מסתה של הגלקסיה.

על-פי הנתונים האופטיים, המסה הנראית של שביל-החלב היא כ-140 מיליארד מסות שמש ומספר הכוכבים שבה כ-200 מיליארד. ואולם, נתונים אלה על קוטר הגלקסיה שמרניים מאוד; קוטרה של הגלקסיה עשוי להשתרע עד ל-3 פעמים בערך קוטרה הנראה, ורובו מכיל חומר אפל שאינו נראה. על-פי הערכה זו, עשויה מסת הגלקסיה להגיע לכדי 500 מיליארד מסות שמש, כולל החומר האפל.

גלקסיית שביל-החלב מצויה, יחד עם הגלקסיה הספירלית הענקית באנדרומדה, במרכזו של צביר גלקסיות המכונה הקבוצה המקומית. צביר זה מונה יותר מ-30 גלקסיות, מהן כ-10 גלקסיות הן לווייניות של שביל-החלב. שתי הלווייניות הגדולות של שביל-החלב הן ענני מגלן שאינם נראים מישראל. הגלאקסיה הקרובה ביותר לשביל-החלב היא גלאקסיה ננסית המצויה על שולי שביל-החלב, בקצה השני, בקבוצת קשת. הקבוצה המקומית של הגלקסיות מצויה בשוליו של צביר-העל של בתולה, שמרכזו בקבוצת בתולה.

יגאל פת-אל  הוא חוקר בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים אוניברסיטת תל-אביב, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.