שתף קטע נבחר

התגלה מקור האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים

מדובר בשבר בקוטר של קילומטרים אחדים מאסטרואיד ענק שהתפרק לפני 160 מיליון שנה. מרבית השברים ממשיכים במסלול המקורי והגדול שבהם זכה לכינוי בפטיסטינה. לפי סימולציה שערכו חוקרים, מקצת השברים חמקו מאותו מסלול, אחד מהם התנגש בכדור הארץ ואחר יצר את מכתש טיכו על הירח

כאשר הוצעה התיאוריה, לפני שנים לא רבות, היא נחשבה שנויה במחלוקת; אך היום מרבית החוקרים בתחום הפלאונתולוגיה תומכים בהשערה כי אסטרואיד גדול היכה לפני 65 מיליון שנה בכדור הארץ וגרם לשרשרת אירועים קצרה יחסית.

 

ההתנגשות גרמה לשריפות, התפרצויות הרי געש והסתרת אור השמש, שכילו 90 אחוז מהמינים שחיו על

כדור הארץ, ובהם הדינוזאורים, לאחר שגשוג שארך כ-180 מיליון שנים.

 

כעת טוענים אסטרונומים כי עקבו אחר מקורו של העצם שפגע באסטרואיד גדול לפני מיליוני שנים ויצר שברים רבים, חלקם פגעו בכדור הארץ ובירח.

 

עוד ב"הידען": האם נוכחותו של צדק כשואב אבק קוסמי חיונית?

 

במאמר שפירסמה קבוצה משותפת של מדענים מארצות הברית ומצ'כיה, הם מציעים תיאוריה לפיה העצם ההורה של האסטרואיד 298 בפטיסטינה הופרע כאשר הוכה בידי אסטרואיד גדול אחר, וקרע ממנו גושים גדולים שיצרו לאחר מכן את מכתש צ'יחולוב (Chicxulub) בחצי האי יוקטן, כמו גם את מכתש טיכו שעל הירח.

 

צוות החוקרים מהמכון הדרום מערבי בארה"ב ומאוניברסיטת קארל בפראג שילבו תצפיות ממספר סימולציות מחשב, במטרה לנסות להבין כיצד התרחשה הפגיעה באסטרואיד בפטיסטינה, וכן את שרשרת האירועים שלאחריה. במיוחד מתמקדים החוקרים בשאלה כיצד השפיעו רסיסי בפטיסטינה על כדור הארץ והירח. המאמר התפרסם בגיליון החדש של כתב העת Nature.

 

הגוף ההורה של באפטיסטינה היה גוף בקוטר 170 קילומטרים, אשר היו לו מאפיניים דומים למטאוריטים המורכבים בעיקר מפחמן המכונים כונדוריטים, הקיף את השמש בחלק הפנימי של חגורת האסטרואידים - כאשר נפגע מאסטרואיד אחר בקוטר 60 קילומטרים. הפגיעה יצרה את משפחת אסטרואדי בפטיסטינה, צביר שברי אסטרואידים הממשיכים ברובם מסלול קרוב למסלול של האסטרואיד העיקרי. לפי המודל שפיתחו החוקרים, משפחה זו כוללת כ-300 גופים בקוטר של יותר מ-10 קילומטרים ו-140 אלף גופים גדולים מקילומטר אחד.

 

עוד ב"הידען": הצעה לשיגור חללית לאסטרואיד אפופיס

 

לאחר שנוצרה משפחה זו, החלו הרסיסים לפתח לאט לאט מסלולים עצמאיים, במקצת בשל כוחות החום עליהם בגלל ספיגת אור השמש והקרנתו בחזרה את האנרגיה בצורת חום. לפי ד"ר ויליאם בוטקה, ממכון המחקר דרום מערב, "באמצעות בניית

מודל זהיר של התופעה, והמרחק שגמעו גושים בגדלים שונים מהאיזור שבו אירעה ההתנגשות, אנחנו מעריכים כי התפרקות בפטיסטינה אירעה לפני 160 מיליון שנים, פלוס מינוס 20 מיליון שנים".

 

ההתפזרות ההדרגתית של הרסיסים ממשפחת בפטיסטינה, גרמה לשברים רבים להיסחף למסלול בחלל באמצעותו הם יכלו להימלט מחגורת האסטרואידים המרכזית ולהגיע למסלולים החוצים את מסלול כדור הארץ.

 

חישובי הצוות הראו כי כ-20% מהרסיסים בני כמה קילומטרים ויותר אבדו בדרך זו, כאשר שני אחוז מהעצמים הללו פגעו בכדור הארץ ויצרו כמה מפגיעות האסטרואידים הגדולות על כדור הארץ.

 

תמיכה בחישובים אלה מגיעה מהיסטורית הפגיעות של כדור הארץ והירח, ובשניהם נראה כי הוגברה יצירת המכתשים ב-100-150 מיליון השנים האחרונות. השיא של פגיעות רסיסי בפטיסטינה אירעו לפני 100 מיליון שנה. הדבר תואם את הידע שלנו על היסטורית הפגיעות".

 

עוד ב"הידען": אבן דרך ביצירה מחדש של תאי מוח

 

הצוות חקר את מקורו של המכתש ביוקטן, שקוטרו 180 קילומטרים ונקשר לתקופה שבה הוכחדו הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנים. מחקר של דוגמאות משקעים הראה כי השכבה מלאה בתרכובות כרונטרידים פחממיים, הדומים למטאוריט הפרימיטיבי המוכר מארצ'יסון. הרכב זה מספיק כדי להוציא מכלל חשבון פוגעים רבים אפשריים אלא את משפחת עצמי בפטיסטינה. הם הכניסו נתון זה לסימולציה, ומצאו כי ישנו סיכוי של 90% לכך שהעצמים שיצרו את מכתש צ'יחולוב הם פליטי משפחה זו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חיזוק לתיאוריה
צילום: רויטרס
"הידען"
מומלצים