מומחים: ייתכן שסוריה הפרה אמנות בנושא גרעין

כיצד יכולה לפעול הקהילה הבינלאומית נגד סוריה, אם נכונים הדיווחים לגבי החומרים הגרעיניים שקיבלה מצפון קוריאה? ד"ר רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, אומר ל-ynet ש"סוריה חברה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ובשל כך אסור לה לקבל סיוע שעלול לשמש לתעשיית נשק גרעיני".  

סוריה גם חברה במועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובגוף הביקורת של הסוכנות. אם אכן סוריה קיבלה סיוע המיועד לייצור נשק גרעיני, אומר ד"ר סייבל, "יש כאן הפרה גסה של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. אם אכן זה נעשה, ניתן להטיל על סוריה סנקציות שימנעו זאת, כפי שנעשה לגבי עיראק, וכפי שייתכן שייעשה כנגד איראן".

מהן הסנקציות האפשריות? ד"ר סייבל מסביר כי, "ניתן להטיל על סוריה סנקציות כלכליות. תיאורטית, מועצת הביטחון יכולה לאשר גם שימוש בסנקציות צבאיות". ומה לגבי צפון קוריאה? "היא פרשה מהאמנה ולכן אין מניעה שתיתן את הסיוע, אך לסוריה אסור לקבלו, כי היא חברה באמנה".

ד"ר יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסכים לפרשנות זו ומוסיף כי "מדינות שחתמו על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני התחייבו שלא להצטייד במתקנים גרעיניים שאינם למטרות שלום ולהכפיף מתקנים כאלה לפיקוח בינלאומי. צריך לומר שצפון קוריאה אינה צד לאמנה ומבחינתה - אין בהעברת הציוד הפרה של האמנה הזו".

ד"ר שני מציין כי "הסוכנות לאנרגיה אטומית מוסמכת לבדוק את מימושה בפועל של האמנה, והתהליך הוא ארוך מאוד, כמו עם איראן, הסוכנות רק ממליצה על סנקציות למועצת הביטחון, שהיא הסמכות להטלת סנקציות".

שני מזכיר כי ישראל אינה חתומה על אותה אמנה, וכך גם שלוש מדינות אחרות, שידוע כי הן מחזיקות ביכולות או שאיפות גרעיניות: פקיסטן, צפון קוריאה והודו.

בהמשך להשוואות שנשמעו בימים האחרונים למבצע תקיפת הכור בעיראק בתחילת שנות השמונים, אומר ד"ר שני כי "בכל מקרה קשה להצדיק, ואי אפשר להצדיק הפצצת מתקנים גרעיניים במדינה אחרת, אלא אם יוכח כי המדינה עמדה לתקוף את ישראל, אבל זה נועד לסיטואציה בה יש מידע ברור על התקפה תוך זמן קצר, וניתן ליירט את ההתקפה".