21 התירוצים הנפוצים למה לא לעשות ספורט - והתשובות

1. אני לא אוהב ספורט

להגיד אני לא אוהב ספורט זה כמו להגיד אני לא אוהב אוכל. אז אולי אתם באמת לא אוהבים דגים, אבל מה עם סטייק? שניצל? עוף בתנור עם ירקות העונה? כמו באוכל, גם בספורט, כל אחד יכול למצוא פעילות ספורטיבית שמתאימה לו, שהוא נהנה ממנה ושגם נותנת תוצאות.

2. אני לא יודע איך להתחיל

שאלו את עצמכם מהי המטרה שלכם: לשרוף קלוריות? לבנות שריר? לשפר כושר גופני? להירגע? להשתתף בתחרויות? כל התשובות נכונות? נתבו את עצמכם לפי המטרה (רמז: בפילאטיס לא שורפים המון קלוריות). אם נרשמתם לחדר כושר, נסו להיחשף לכמה שיותר סוגי שיעורים ובררו עם עצמכם למה אתם מתחברים. למדריך יש אפקט חזק מאוד בקביעת מידת ההנאה מהשיעור. אם לא נהניתם בשיעור יוגה עם מדריך מסוים, זה לא אומר שיוגה לא בשבילכם. תנו צ'אנס נוסף ליוגה, הפעם בליווי מדריך אחר. מי יודע, יכול להיות שהוא יפתיע אתכם ואתם תפתיעו את עצמכם.

3. אין לי מוטיבציה

למה להיתלות במילה גדולה כל־כך? מטרה תספיק בהחלט. ואם כבר מטרה, הרי שזו צריכה להיות כמותית מוגדרת - רוצה לרדת חמישה קילוגרם במשקל עד החתונה, רוצה להיכנס למידה 38 (או 44 אם אתה גבר) בתוך מספר חודשים. הגדרת מטרה מדויקת (וריאלית) ופרק הזמן הדרוש להשגתה מעלים את הסיכויים להתמדה ולהשגת תוצאות.

יש אנשים שעושים דברים באיטיות ומסוגלים לראות מטרה רחוקה ולעבוד באופן עקבי ושיטתי להשגתה. לעומתם ישנם אלה שרוצים תוצאות כאן ועכשיו. הם זקוקים לתגמול שוטף במהלך האימונים, שמתבטא במדידת זמנים, בבדיקת שיפור ההישגים ובתוצאות שנותנות מוטיבציה. מי שמסוגל לראות מטרה בעוד שנה – קובעים לו מטרה מוגדרת. למשל: בעוד שנה רוצה לרוץ X ק"מ בזמן Y. הוא רואה את המטרה הסופית, והשיפור ההדרגתי והרצון להשיג את המטרה הם שנותנים לו מוטיבציה.

המוטיבציה הראשונית יורדת אחרי כמה שבועות, וכמו באהבה גם באימון צריך לעבוד על החיזוקים. החיזוק יכול לבוא מבחוץ, בצורת מוזיקת רקע שנותנת קצב חיובי לביצוע (גם אותה צריך להחליף כדי לא להשתעמם). אפשר גם ללכת על מקור פנימי - להשתמש באוטוסוגסטיה וללחוש לעצמכם משפטים חיוביים כמו: איזה יופי לי ללכת בטבע, זה נותן לי תחושה שאני חי, שאני חזק, שאני בריא, יפה.

4. קשה לי

טייק איט איזי. אם מעולם לא עסקתם בפעילות ספורטיבית ואתם רוצים להתחיל, אי אפשר לפצוח בספינינג קורע או במשחק כדורסל. צריך להתחיל בהדרגה עם הליכה, שחייה, חדר כושר או יוגה, כדי לחזק את הגוף והשרירים. התחילו באימון של שלוש פעמים בשבוע, שנמשך 30־40 דקות. לכו על חיזוק הגוף ועל הכנה כללית, ורק בשלב מאוחר יותר עברו הלאה ושלבו אימון עצים יותר. לאנשים יש נטייה לקפוץ מהר וגבוה, ועומק הנפילה הוא כגובה הקפיצה. לכן גם כשמרגישים שיכולים, צריך לתת לגוף לספוג את האימונים ולבנות כושר בסיסי.

5. אין לי כסף

התירוץ הכי נלוז. כי איך אפשר להכריח תפרן להוציא כסף? אי אפשר, אבל גם אין צורך להוציא. הליכה, ריצה בחוף הים ואימון ביתי מול הטלוויזיה לא יגרעו שקל מחשבון הבנק שלכם. אז או שתתחילו לזוז, או שתמצאו תירוץ משכנע יותר.

6. כואב לי

כשמתחילים להתאמן צריך להתחשב באופי, בגיל ובמצב הבריאותי. עסקו בספורט המתאים ליכולת שלכם. בגיל מבוגר יש סכנה גבוהה יותר לפציעות מאשר למתאמנים בני 20, ולכן בגילים אלה מומלץ לוותר על החלום להפוך לכוכב כדורגל,

ולעסוק בהליכה ובשחייה שמתאימים לכל גיל. יכול להיות שבפעם האחרונה ברחתם מחדר הכושר כי פשוט לא הייתם מוכנים. לא מעט אנשים נכנסים ישר לשיעור אירובי, משהו נתפס, משהו נקרע והם מפסיקים. וכאן אנחנו חוזרים להמלצה הקודמת: עבדו בהדרגה, הכינו את הגוף למשימות ומנעו מעצמכם כאבים ואי נעימות. לא צריך לנסות הכל רק בגלל מה שיש. כמו באופנה, גם בספורט, קחו רק את מה שמתאים לכם.

7. אין לי מצב רוח

אז מה? צאו. פשוט צאו. שמרו על כושר בסיסי. זה עדיף על ישיבה מול הטלוויזיה. לספורט יש פונקציה של פורקן וניקוי הראש. כולנו נתונים ללחצים בעבודה, בעסקים, בלימודים, בזוגיות, ודרך התמודדות מצוינת היא לצאת לאימון, ולא חשוב לכמה זמן. יצאתם? הרווחתם! אם תוותרו על אימון, אתם עלולים להמשיך להסתובב עם הכעסים והמתחים הלא פרוקים. אם קשה לכם לדחוק את עצמכם לתוך נעלי ההתעמלות, חשבו על תחושת הסיפוק שתלווה אתכם משום שלא ויתרתם. הביאו בחשבון גם את תחושת התסכול שתלווה אתכם אם תוותרו.

עוד לא רואים תוצאות? קחו את הזמן (צילום: גלעד סספורטה)

8. אני לא רואה תוצאות

רגע, סבלנות. רק אחרי שלושה חודשי אימון אפשר לראות שינוי בשריר – בהיקף שלו ובעיצוב שלו. לחלק מהמתאמנים אין מספיק אורך רוח. הם לכאורה לא מקבלים תמורה על המאמץ ונשברים. נסו לחשוב שמטרת האימון שלכם היא להרגיש טוב ולאו דווקא להיראות טוב. התחושה הטובה מושגת כבר אחרי האימון הראשון. בכל אימון תרגישו שהמטרה הושגה. התמידו באימון ובלי שתשימו לב בהמשך גם תיראו טוב יותר. ואגב, אימון של פעם בשבוע גם יספיק כדי להרגיש טוב.

9. לא אוהב חדרי כושר

קחו את זה החוצה. אף אחד לא אמר שמוכרחים לתחום את האימון בין קירות. בפארקים רבים יש פינות כושר עם שפע מכשירים. לא אוהבים מכשור? לכו לשחק מטקות בים, קפצו בעקבות צלחת מעופפת, שוטו בירקון, רוצו בטיילת, צאו לטיול אופניים בפארק. חפשו את הפעילות שממנה אתם נהנים, כי זו הפעילות שבה תתמידו. 

10. איך אני אתאמן כל יום?

לא חייבים. מתאמנים חדשים מאמינים שהם צריכים למצות את חדר הכושר כמה שיותר. ההתלהבות בשבועות הראשונים מביאה אותם למכון 4־5 פעמים בשבוע ומהר מאוד הם מגלים שקשה להתמיד בתדירות זו לאורך זמן. הם מצליחים להגיע למכון רק פעם או פעמיים בשבוע במקום חמש, מתייאשים ומפסיקים להגיע.

חשבו על אימון כעל ריצה למרחקים ארוכים. אל תבזבזו את כל האנרגיה בדקה הראשונה, כי לא יהיה לכם כוח להמשך. נסו לבנות מסגרת שאפשר לדבוק בה לאורך זמן. החליטו שאימון אחד בשבוע הוא קדוש וכל היתר הם בונוס. קל יותר להתמיד במסגרת אימונים המתבצעים פעמיים בשבוע מאשר במסגרת של חמישה אימונים בשבוע. לא הגעתם לכאן כדי להפוך לספורטאים מקצועיים. כמו שאסור לוותר, אין צורך להחמיר.

כל אחד יכול למצוא את האימון המתאים לו (צילום: גלעד סספורטה)

11. לא כיף לי

בעיה. אי התאמה של תוכנית אימונים יכולה להוות מכשול רציני בפני כל מתאמן. אם קיבלתם תוכנית שאתם לא נהנים ממנה, לא תתמידו בה גם אם תראו תוצאות. במועדוני הכושר יש מגוון אדיר של פעילויות וכל אחד יכול למצוא את מה שהוא אוהב. מתאמנים בעלי אופי תחרותי יכולים לבוא לשיעור ריצה בקבוצה וסוליסטים מוזמנים לרוץ לבד. ויש גם המון מכשירים. לא אוהבים הליכון? נסו את הסטפר. לא נראה לכם? קפצו למכונת החתירה וכך הלאה. כל אחד יכול למצוא סוג אימון שמתאים לו. פשוט צריך לחפש, והחיפוש דורש זמן וסבלנות.

12. אין לי זמן

זהו התירוץ השכיח ביותר להיעדרות מחדר הכושר. אמצו את הסיסמה "גומרים הולכים". היו ממוקדים. אין סיבה להתאמן שעתיים. גם אימון כוח עצים של חצי שעה מספק את התוצאות להתפתחות שריר ופיתוח סבולת. האימון אמור להשתלב בסדר היום, לא להשתלט עליו. היו ממוקדים, אל תתמזמזו. תתאמנו ועופו הביתה. אגב, ברשת מועדוני הולמס פלייס יעשו במקומכם כביסה, חנייה, שטיפת מכונית ואפילו שופינג בסופר בזמן שאתם מתאמנים.

13. משעמם לי

גם השניצל הכי טעים נמאס לפעמים. לכן חשוב לגוון את הפעילות. המשיכו כל הזמן בחיפוש והציבו מטרות חדשות. שלבו חדר כושר עם פעילות אירובית או פעילות אירובית עם משקולות. יצאתם לריצה בחוץ? גוונו בסטים של כוח. היפגשו פעם בחודשיים עם המאמן והחליפו את התרגילים. ואפשר גם חבר. יש משהו מאיים בהגעה למקום חדש וגדול שבו כולם יודעים מה הם עושים, ורק אתה אאוטסיידר. ככה, גם מבלים זמן איכות עם חבר וגם מתאמנים. לאימון בזוג יש תרומה חשובה להתמדה. לרוב לא יהיה לכם נעים להבריז לו כי קבעתם. בחרו בקפידה את הפרטנר שלכם, אחד שהוא באותו ראש כמו שלכם.

פספסתם אימון? לא נורא, העיקר לחזור ולהמשיך (צילום: גלעד סספורטה)

14. הרגע נכנסתי הביתה

אל תגיעו הביתה. אם אתם מגיעים הביתה, כבר לא תצאו. הכינו תיק וקחו אותו איתכם לעבודה. התיק מוכן. מה, לא תלכו? היכנסו איתו למשרד. זה יזכיר לכם משימות חשובות שיש לכם להמשך היום וימנע מכם לגלוש לתוך שעות נוספות בעבודה.

15. לא התאמנתי מלא זמן

עגלו פינות. גם אם זללתם שוקולד, זה לא סוף העולם. לא קרה כלום. פספסתם אימון? לא נורא. מחר יש עוד יום. וגם בשבוע הבא זה בסדר. גם אחרי היעדרות של שבוע אתם נראים אותו הדבר כי השריר בנוי. אחרי הפסקה אמנם האימון יהיה קצת קשה יותר, אבל שבוע אחר כך כבר תחזרו לעצמכם. כשאתם חוזרים להתאמן, התחילו בהדרגה.

16. איך אני אלך עשרה ק"מ?

לכו חמישה. כדי להצליח להתמיד באימון חשוב לשמור על תחושת הישגיות. הצבת מטרות ריאליות, קרובות ובנות ביצוע תורמת לתחושה זו. מי שרוצה ללכת עשרה קילומטרים, צריך לחלק את המרחק למקצים קטנים. היעד הראשון: שני קילומטרים, וכשזה הושג להציב מטרה נוספת. אם מדמיינים עשרה קילומטרים, זה מפחיד ומתחילים לחשוב שלילי. הציבו יעדים ויעדי ביניים. חשבו במושגים של יום־יום ולא על עוד חצי שנה. ככה קל יותר להתמודד.

17. לא בא לי לבד

יש כאלה שצריכים חיזוקים, תגובות, ולהם יתאים אימון קבוצתי. לאימון כזה יש יתרונות רבים - הוא מקנה מסגרת, יש מדריך שמסביר מה עושים, מוסר מידע

 ולוקח אחריות, וישנם חברי הקבוצה שגם תורמים לשיפור ההישגים על־ידי התחרותיות וגם מהווים מסגרת תומכת. אבל יש גם חסרונות: אנשים מסוימים נוטים להשוות את עצמם ויכולותיהם לאלה של אחרים ועשויים להתייאש. אז מה עושים? אם אתם ציפורי דרור, התחילו בקבוצה, ואז, כשאתם כבר מבינים מה אתם רוצים, פרשו כנפיים. אגב, הקבוצה יכולה להיות גם קטנה - צאו לרכוב עם רוכב מנוסה שמוכן לוותר על האגו שלו ולהיות המדריך שלכם להיום.

18. חם לי, קר לי

חם לכם? קומו קצת יותר מוקדם והתחילו את היום באימון, או לחלופין צאו להתאמן בערב. שתו מים והביאו בחשבון את העובדה שלחום יש השפעה על איכות האימון. קר לכם? התלבשו טוב, הביאו איתכם חולצה להחלפה כדי שתעשו את הדרך הביתה יבשים, או סיימו את האימון במקלחת חמה והכל יהיה בסדר.

19. אני בדיכאון

או, הנה סיבה נהדרת דווקא לצאת להתאמן. מחקרים מראים שפעילות גופנית מהווה תרופה לדיכאון. במהלך פעילות גופנית הגוף הופך למפעל לייצור פרוזק מתוצרת עצמית. הוא מפריש סרוטונין, ההורמון שאחראי לתחושה הנעימה וגם המרכיב המרכזי בתרופה הנחשקת. הבעיה הגדולה היא לצאת מהמעגל.

 כשמדוכאים לא מתחשק להתאמן. דווקא ביום אפרורי נסו לאלץ את עצמכם. תראו שהיה כדאי.

20. אני אחזור רעב

לא נורא. אם תצאו לאימון, אז את הארוחה הזאת הרווחתם ביושר. אבל לא כל פעילות גופנית מעוררת רעב. שחייה ופעילות במים כן, היות שהגוף מאבד חום. אבל פעילות אירובית דווקא גורמת להפרשה של אנדורפינים בגוף שהם מדכאי תיאבון. נוסף על כך, הפעילות הגופנית עצמה גורמת להוצאה אנרגטית, כך שגם אם תאכלו, לא תמיד תכסו את מה שהוצאתם וייווצר מאזן קלורי שלילי. חוץ מזה, גוף שרירי שורף יותר קלוריות גם במצבי מנוחה. בקיצור, כדאי לכם.

21. אין לי סידור לילדים

בקשו עזרה בבית, כי אם לא תקבלו חיזוקים מהמשפחה זה לא יעבוד. אם בן הזוג יצא להליכה, פרגנו לו, עזרו לו, שמרו על הילדים. אדם שמתאמן גם נראה טוב יותר וגם מסתובב במצב רוח מרומם יותר, כך שהעסקה משתלמת לכל הצדדים.

• ייעוץ מקצועי: בוריס בלומשטיין, מנהל המחלקה למדעי ההתנהגות, מכון וינגייט; זהבה שמואלי, מאמנת ריצה, מועדון רצי רמת השרון; טלי קורץ, מטפלת זוגית ומשפחתית; נדב מאירסון, מדריך ומנהל שותף בחדר הכושר Pure בתל אביב; ניב הראל, סמנכ"ל שיווק הולמס פלייס ושייפ; מיריי דעדוש, מנכ"לית Winlife, מפעילת תוכנית וינגייט לאורח חיים בריא; ענב ברגר־שמש, דיאטנית קלינית המתמחה בתזונת ספורטאים; אורנית ישראלי, מאמנת כושר.