מומחים: אפשר היה למנוע את הזיהום באילת

תוצאות דגימות המים שנלקחו ממימי מפרץ אילת צפויות להתקבל היום (א'). הן יעידו על היקף הזיהום שפגע בשבת במים ואולי יאפשרו לפתוח מחדש חלק מהחופים שנסגרו לרחצה בהוראת משרד הפנים.

המשרד להגנת הסביבה הודיע כבר אמש כי החל לבדוק את נסיבות האירוע. בתוך כך הגישה היום עמותת "צלול" תלונה במשטרה מחוז תל אביב נגד יושבת ראש תאגיד הביוב של אילת "עין נטפים" ונגד ראש עיריית אילת, בגין הזנחה של מערכת הביוב בעיר והעדרתוכנית חירום למקרים מסוג זה.

הזיהום החל ביום שישי בשעות הערב. מפרטים שנודעו ל-ynet עולה כי ביום שישי בשעות אחר הצהרים גילו עובדי תאגיד המים והביוב של אילת, "עין נטפים", סדק בצינור תת-קרקעי לאיסוף שפכים. בשל החשש שסגירת תחנת שאיבה ליד הסדק תגרום לבעיות הצפת ביוב בעיר אילת דווקא בערב שבת - שעת שיא של המערכת - הוחלט להמתין כמה שעות.

בשעה 9 בערב, כאשר התקלה החמירה, סגרו עובדי התאגיד את תחנת השאיבה ליד הצינור הפגוע. כתוצאה מכך הוזרמו לים כ-500 מטרים מעוקבים של ביוב גולמי - כך לטענת "עין נטפים". הזרמת הביוב נמשכה, על פי הודעת התאגיד, עד ליום המחרת (שבת) בשעות הבוקר. בהמלצת המשרד להגנת הסביבה סגר משרד הפנים את כל החופים המוכרזים של אילת לרחצה, מחשש לבריאות המתרחצים.

עוד בנושא:

• בעקבות זיהום: כל חופי אילת אסורים לרחצה
• ראש עיריית אילת: השקענו מיליונים בביוב
• אנשי ריף הדולפינים באילת: זה אסון 
• "ביטולים? הישראלים מעדיפים את הבריכה"
  

ב"עין נטפים" הסבירו כי לא היה מנוס מסגירת המערכת וכתוצאה מכך מוזרם הביוב באופן אוטומטי לים. בתאגיד אמרו כי מאחר שהצינור הפגוע היה תת-קרקעי לא ניתן היה להימנע מהזרמת הביוב לים, וכי ההזרמה נעשתה במוקד יחיד.

אולם ל-ynet נודע כי הזרמת הביוב לים נעשתה משני מוקדים ולא אחד כפי שטענו בתאגיד. בנוסף, גורמים ששוחחו עם ynet הטילו ספק רב בגרסת התאגיד באשר לכמות הביוב שהוזרמה לים. בהתחשב בעובדה שהביוב זרם בצינור ראשי במשך כ-12 שעות, העריכו הגורמים כי מדובר בכמות הגדולה פי 10 מהכמות עליה הצהיר "עין נטפים".

"הזרימה התחילה משמונה ורבע והסתיימה בסביבות עשר בבוקר. מדובר בהרבה שעות של זרימה כך שלא יתכן שכמות כזו קטנה של ביוב זרמה", המפקח הארצי לאתרי הרחצה, יוסף עמאר. "הפיצוץ היה בצינור המרכזי בשתי נקודות שונות - אחת בצינור המרכזי והשנייה בנקודה נוספת ליד הלגונה, קרוב למלון המלך שלמה. 500 ממ"ק זו כמות של בריכה ועל כמות כזו לא הייתי חושב בכלל לסגור את כל החופים של אילת".

גם גלעד אוסטרובסקי מארגון "אדם טבע ודין" סבור שהכמות עליה הצהיר תאגיד הביוב אינה סבירה. "בצינור ראשי, כמות של 500 מטרים מעוקבים - זה לא הגיוני", אמר.

בקשה לתגובה בנוגע לכמות השפכים שזרמה לים נשלחה לתאגיד "עין נטפים" אולם לא נענתה עד לרגע זה.

אפשר למנוע הזרמה לים

אוסטרובסקי מ"אדם טבע ודין" אמר גם שניתן להימנע ממצבים בהם אין ברירה אלא להזרים ביוב אל הים, בכל רחבי הארץ - אך במיוחד באזור כמו אילת, עם שונית האלמוגים הרגישה והים שמהווה משאב תיירותי וכלכלי מרכזי.

"השיטה הכי טובה למנוע זאת היא תכנון ובקרה. יש לתחזק את המערכת בצורה טובה כל הזמן, ולערוך אחת לכמה זמן סדרה של בדיקות". לדבריו, בדיקות אלה וחיישנים שונים אמורים לגלות את נקודות התורפה במערכת, ולאפשר לחזות מראש תקלות, למנוע אותן או לפחות לדעת להערך להם כראוי. 

עוד אומר אוסטרובסקי, כי ניתן להקים מערכת מעקפים שתאפשר טיפול בבעיות במערכת הביוב במקרה של תקלה - מבלי להזרים שפכים לים. כמו כן, ניתן להקים מערכת חירום - "... מעין בריכה גדולה... שבהפעלה שגרתית היא ריקה ובמקרה של תקלה מתמלאת בביוב. הטיפול במי הביוב שמגיעים אליה הוא כמו טיפול במי ביוב שזורמים בדרך כלל בצינור, וכך לא נוצר מצב שהם זורמים אל הים. 

ב"עין נטפים" אמרו כי לפי שעה לא ניתן לדעת האם התקלה נגרמה בשל עומס על המערכת או בשל בלאי. אך הגורמים עימם שוחח ynet אמרו כי בקווי סניקה של ביוב כמו זה באילת, תקלות כאלה אינן קשורות לעומס, משום שהקו עובד מול משאבה, היודעת לווסת את הכמות של הביוב על פי העומס.

עוד ציינו הגורמים כי קיימות שיטות אחדות בעזרתן ניתן למנוע הזרמה מאסיבית של ביוב לים. לדבריהם, השיטה הזולה ביותר, שאינה מצריכה השקעה בתשתיות, היא בסך הכל תרגול מערך הטיפול בביוב למצב חירום - זיהוי התקלה, הזעקת הצוות למקום, מציאת פיתרון זמני מהיר ושאיבה חיצונית לאתר חלופי.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר אמש כי כי קו הביוב עבר שורת שדרוגים לאחרונה. "במהלך התקופה האחרונה פעלנו רבות למניעת גלישות ביוב למי הים, ושדרגנו 13 תחנות שאיבה בעשרות מיליוני שקלים. כל נושאי קווי הביוב בעיר נמצא מזה כשנה בשדרוג על ידי תאגיד 'עין נטפים'. גם קו הסניקה נמצא בתוכנית העבודה. אני מתייחס לים כמשאב עיקרי של העיר וברוח הזו נפעל. התאגיד צריך לטפל בנושאים הבוערים. לא סבלנו בשנים האחרונות מגלישת ביוב לים, בהשוואה לתקופות קודמות. כשהתאגיד ייקח את הקו לידיים - גם התופעות האלה לא ייראו".