הערבה פורחת

חופשת חג הסוכות מציעה שלל חוויות להורים ולילדים, כאשר הארנק נדרש למשימה שוב ושוב. למשפחות בעלות שלושה ילדים לא קטנים ומעלה, יכולה החוויה להיות כואבת ביותר כלכלית. לכן, כאשר ראינו את הקמפיין האגרסיבי של "יטבתה" בנושא הכדורים הפורחים - הבנו שהאירוע הגדול עתיד למשוך אלפי אנשים (כפי שאכן קרה), ויצאנו לראות הכצעקתה.

גילוי נאות - לצלם שלי ולי הוצעו טיסות הלוך ושוב לאילת, שהייה בבית מלון וכניסה חופשית לאירועים, כולל טיסה לשנינו בכדור הפורח. החלטנו לקבל את ההצעה, אך מצד שני, לא להיות "שבויים" של החברה המארחת, ולפקוח עין וללמוד מה מקבל הציבור שמפיקי האירוע אינם חפצים לרצות אותו, כפי שמתאמצים מאוד לעשות עם עיתונאים. 

תיבת נוח חוזרת לישראל

לאחר השכמה אכזרית בארבע בבוקר, יצא האוטובוס לנסיעה בת כעשרים דקות, שבסופה הגענו למתחם פארק תמנע. כבר מכביש הערבה זיהינו פקק תנועה גדול שהגיע עד לנקודת הגישה, בה המתינו למבקרים אוטובוסים. עקפנו את הפקק (פריבילגיה של התקשורת), והגענו חיש מהר למתחם ההפרחה - שתי שורות של כדורים פורחים, כשבאמצעה שדרת צפייה עבור הקהל הרחב.

לאירוע הגיעו צוותיהם של 14 הבלונים מכל העולם, וכבר עם אור ראשון הם החלו לנפחם בעזרת מאווררים רבי עוצמה. "אנחנו מנפחים אותם כמה שיותר מוקדם בגלל שהרוחות וטמפרטורת האוויר בבוקר הכי מתאימות להמראה", הסביר אפי פלמאי, טייס כדור פורח. "ככל שהאוויר קר יותר - כך משתפרת יכולת הנסיקה והתמרון של הבלון, וכשהשמש מתחילה לחמם את המעטפת החיצונית אנחנו מאבדים יכולת של עילוי".

הצטרפנו לצוות אמריקאי כשבראשו וויליאם ד. וודהד, אמריקאי חביב שהגיע ארצה יחד עם קבוצת חברים ששימשו כצוות הקרקע שלו. וויליאם וצוותו היו, לדעתי, בעלי הבלון היפה ביותר באירוע, שעוצב בצורת תיבת נוח: "בורכתי להיות כאן, אני מתרגש מאוד להחזיר את התיבה לישראל ונהנה להשיט אותה בשמיים הכחולים מעל חולות הנגב", הודה האמריקאי הידידותי, תוך שהוא מפעיל את מבער הגז ברעש מחריש אוזניים ומחמם את האוויר שבבלון.

הופ, אנחנו באוויר

מיהרתי להיכנס לסל הנצרים הקטנטן הקשור לבלון, ו-וויליאם ביצע עוד הפעלת מבער ארוכה, כשהוא מסביר שלפנינו נסיקה מהירה וחזקה, שמטרתה עבור מכשול בצורת הר שניצב בדרכנו. הצוות שחרר את החבלים - והופ אנחנו באוויר, נוסקים בקצב יפה, כשכל מה שמפריד בינינו לבין הקרקע זו יריעת בד בגודל 25 מטרים, המלאה בכ-40,000 מטרים מעוקבים של אוויר.

טיסה בכדור פורח היא חוויה שלא שוכחים לעולם 

"הבד חזק מאוד ועשוי מחומר חסין אש באופן יחסי", הסביר וויליאם, אבל אנחנו שמענו בעיקר את אוושת הרוח את ופעפוע הגז שהזין את המבערים. "הטיסה בכדור פורח היא תחביב חיי, והתיבה משמשת אטרקציה בכל מקום אליו אנו מגיעים", הוסיף וויליאם, ו"הרביץ" קריאת "האלוווו" לצופים שטרחו וטיפסו על ההר כדי לראות את האירוע כמה שיותר טוב.

חוויית הטיסה בכדור היא כזו שלא שוכחים לעולם: היה מוזר לראות את וויליאם יורק למטה כל הזמן, כדי לבדוק אנה נושבת הרוח, כשהוא לא מפסיק לנהל בקשר את שני צוותי המרדף ששינו כל רגע את מסלולם כדי ליירט את נקודת הנחיתה המשוערת.

"אנחנו בידי האל", הודה הטייס ברצינות תהומית, כשהמוח לא תופס שאתה בגובה של כמה מאות מטרים ונתון לחסדי הרוח. "עלינו לקוות שהאל יעניק לנו דרך צלחה ונחיתה מוצלחת", הוסיף וויליאם תפילה חרישית, שהצליחה ככל הנראה, כי האל מאוד התעניין בתיבת נוח שלנו כפי שגיליתי בדיעבד.

ביחס לכמה כדורים שנגררו בנחיתה, תוך שהם משאירים את הנוסעים בחוסר אונים, ביצענו אנו נחיתה סבירה בהחלט. צוות הקרקע שהמתין לנו זינק ואחז בסל מיד, כך התאפשרה לנו יציאה בטוחה, ממש שניות ספורות לאחר הנגיעה בקרקע.

זה כל הקסם

הבלון, שעלותו כ-250 אלף דולרים, זכה תוך דקות להתעניינות עצומה של מטיילים שהיו בסביבה. את וויליאם זה לא הרשים, כי הוא היה עסוק בדאגה למשטח הגנה עבור בד הבלון העדין, שהיה כבר כולו על הקרקע, וזאת כדי למנוע את קריעת הבלון על ידי הסלעים החדים. בסיום התהליך האיטי והמייגע של קיפול הבלון, הועמסה הכבודה על עגלה נגררת, והוסעה חזרה למתחם ההפרחה לקראת אירועי הלילה.

אירוע ההפרחה שהתקיים בשעות הבוקר המוקדמות היה, לטעמי, קצר מאוד. זה אחר זה המריאו הבלונים, וברגע שהתרחקו נגמר כל הקסם - לא היה בנמצא שום מסך ששיקף את אשר רואים מלמעלה. מיד עם המראתו והתרחקותו של אחרון הבלונים, לא היה לילדים הרבים במקום הרבה מה לעשות.

"קצת מאכזב שזה נגמר כה מהר", אמרה דינה שהגיע מתל אביב. לעומתה, רבים דווקא נהנו מן המראות: "זה אירוע לילדים, נקודה", התלהב טד מירושלים, "למזלי אני ילד, ולכן אני נהנה". "למה מצפים האנשים בדיוק?" התרעם ירון מבאר שבע, "הבלונים המריאו בזמן שנאמר וברור שזה יהיה קצר וייגמר ברגע שאחרון הבלונים ימריא. אני אישית לא ראיתי את הילדים שלי מתלהבים כל כך מזה זמן רב". 

"אחרי חצי שעה הכל נגמר"

את ההפוגה בעיר אילת ניצלנו לביקור עצוב במצפה התת-ימי ובריף הדולפינים, שם למדנו שהדגים והיונקים ספגו מכה מאוד קשה בהזרמת השפכים של העיר לים, וכי הם עוברים טיפולים אינטנסיביים של אנטיביוטיקה ותוספי מזון.

הכדורים פרחו עם שחר (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) 

לא שמנו לב לזמן שחולף, וכבר קיבלו את ההודעה שהגיעה העת לחזור אל פארק תמנע לקראת אירוע ה Night Glow – אירוע מוכר בלילות של פסטיבל כדורים פורחים, שבו מאירים את הכדורים מבפנים ויוצרים מופע נחמד המשולב במוזיקה סוערת.

לאירוע הלילי הגיעו כ-5,000 צופים. רבים מהם טעו וחשבו שהבלונים יטוסו וייצרו מחזה מרהיב, אך למעשה, הדבר אסור בתכלית משום שהכדורים אינם טסים בלילה, מחשש לפגיעה בכבלי חשמל ובמכשולים אחרים.

מבקרים רבים, שלא היו מודעים לכך, התרעמו מאוד מהמופע הקצר של הדלקת המבערים, וכעסו עוד יותר כשגילו שכמעט כל דבר באירוע הלילי הצריך תשלום נוסף, למרות ששולמו דמי כניסה. "איזה מן דבר זה?" התרעמה דבי, אמא אילתית - "שילמתי כרטיס לאוטובוס, וכל 'פיפס' כאן עולה לי כסף. ממש לא התרשמתי מהלהבות הבודדות שהאירו את הבלונים. הבן שלי ראה את זה ואחרי שנייה השתעמם ורצה הביתה".

גם למערכת Ynet הגיעו תלונות על האירוע, כשחלקן לא חסך בתיאורים, כפי שנכתב ל"מייל האדום": "פסטיבל הכדורים הפורחים בפארק תמנע שמתקיים בחול המועד סוכות התגלה כאכזבה: לגבי מופע הבוקר, הכדורים פרחו להם בשש בבוקר עוד לפני ש-80% מהאנשים הגיעו, ואחרי חצי שעה הכל נגמר ולא היה מה לראות! משפחות שהגיעו באיחור קל לא זכו לראות ולו כדור פורח אחד. לגבי מופע הערב, המופע, שעולה יותר, אכזב כשגילינו שהכדורים הפורחים אינם פורחים אלא רק מתנפחים ומאירים אותם עם קצת אש בתקווה שהמוסיקה הדרמתית תחפה על השעמום שהיה במקום. העמידה הממושכת בשמש, הזמן שלקח להגיע, הזמן שלקח לחכות לאוטובוסים שיעלו את האנשים והזמן, והדחיפות בחזרה לא היו שווים את החצי שעה של צפייה בבלונים מוארים במקצת".

תחילתו של עידן חדש? 

כמי שהיה בשטח אני חייב להודות כי המארגנים התאמצו מאוד, אולם הוספה של מופע אור-קולי על הסלעים הענקיים ואולי גם הופעה של להקה היו יכולים לשמח יותר את המבקרים, שלא ידעו בדיוק למה לצפות וחלקם התאכזב מאוד.

ממארגני הפסטיבל נמסר בתגובה: 15,000 איש ביקרו בפסטיבל שנערך במהלך שלושת הימים האחרונים. הפרחת בלונים נעשתה בשעה 5 בבוקר, ולשעה זו הוזמן הקהל. 98% מכמות הקהל שנכחה במקום צפתה בכל תהליך ההפרחה. בלונים פורחים כפופים לתנאי מזג האוויר בלבד, ולא ניתן לעכב או לשנות את מסלול הכדורים מרגע תחילת תהליך ההפרחה.

הבוקר, למשל, בשל תנאי מזג האוויר, ריחפו הכדורים מעל אתר הפסטיבל במשך שעתיים. באשר לאירוע הלילה, אמש התקיים מופע באורך של כ-50 דקות. כבכל פסטיבל הפעילויות הנלוות לתוכן המהותי של הפסטיבל עולות כסף". 

לסיום, את הבשורה הטובה ביותר שמענו הגיעה מטל שטיגליץ ומשותפו אפי, אנשי עסקים שהקימו חברה המטיסה אנשים בכדור פורח: "אנו שמחים ונרגשים לספר לך כי האירוע הזה הוא תחילת ענף הכדורים הפורחים בישראל, ומנקודה זו אין דרך חזרה. יש אירוע מתוכנן בצפון ומעתה, לדעתנו, כדורים פורחים יהיו חלק מהנוף הישראלי". כעיתונאי שהיה וראה גם אני מקווה שכך יהיה, ומן הראוי שהנוף הזה בפעם הבאה יהיה ללא תשלום.