שתף קטע נבחר

"התמלוגים זה הביטוח שלנו"

מאות יוצרים ומוזיקאים השתתפו בהפגנה נגד חוק זכויות היוצרים החדש, שלטענתם ישלול מהם את הזכות על יצירותיהם. אביהו מדינה: "אסור לתת לממסד להוציא לפועל את חוק הגזל". משרד המשפטים: "הכל נובע מאי הבנה מוחלטת"

מאבק היוצרים נמשך: הבוקר (ו') הגיעו לרחבת הסינמטק בתל-אביב מאות יוצרים ומוזיקאים ישראלים להפגין נגד חוק זכויות היוצרים החדש, שיוגש בשבוע הבא לאישור ועדת הכלכלה. "אסור לתת לממסד להוציא לפועל את חוק הגזל כחוק זכויות היוצרים החדש", הגדיר היום אביהו מדינה את מטרתם.

 

על פי החוק החדש, ניתנת לתאגידים וגופי תקשורת אפשרות לקנות את יצירת האמן, וכך להפוך לבעלים המלאים של אותה יצירה, ללא מעורבות כלכלית של האמן. "החוק בעצם פותח פתח להעביר את הקניין הצרכני מן היוצר אל בעל הזכויות, ואותו בעל זכויות יכול להיות מו"ל גדול, תאגיד גדול, חברת תוכן וזה יכול להגיע גם למבצע", הסביר היוצר יענקל'ה רוטבליט, אחד ממובילי המאבק.


מפגינים בסינמטק (צילום: ענת מוסברג)

 

אבל למרות אפשרות הקנייה של תאגידים, הבעלות על החומרים היא אינה בלעדית, ואמן יכול להגיע להסכם עם מי שרוכש את יצירתו וכך להמשיך ולקבל תמלוגים. את רוטבליט זה לא מעודד. "אלה סדקים בחומה", הוא אומר, "סדק בזכות הקניינית וסדק של כוחות השוק, אבל בסופו של דבר התאגידים יפילו את חומות ההגנה. התאגיד יכול לחתום חוזה מול האמן שיאפשר לו לקבל תמלוגים, אבל מה הוא כוחו של יוצר בודד מול תאגיד ענק? הרי התאגידים שולטים בעולם והחוק תומך בהם, לא בנו".

 

שורה ארוכה של אמנים מכל צבעי הקשת של המוזיקה הישראלית התייצבו בסינמטק, ביניהם מרגלית צנעני, קובי אושרת, חמי רודנר, ירמי קפלן, ג'קו אייזנברג, דן תורן, יצחק קלפטר, רמי קליינשטיין, קרן פלס, נעם רותם, מירי מסיקה, עילי בוטנר, גבע אלון, רונית רולנד, אריאל הורביץ, הבנות נחמה, טל גורדון, מתי כספי, דניאל סלומון, שילה פרבר, אורי מור, יוני בלוך, ברוך פרידלנד, שמוליק נויפלד ועוד רבים. על הבמה הקטנה שברחבה נאמו היוצרים וגם שרו שירים בין נאום לנאום. מימין לבמה הוצבה עמדה ובה עצומה שקוראת לכל העוברים והשבים לחתום נגד החוק החדש.

 

"יש פה את שם טוב לוי, לאה שבת, מתי כספי, אלה יוצרים ענקיים", אמרה מרגלית צנעני. "לא ייתכן שיתחפללו (מלשון 'חפלה') להם על הדברים שהם עשו. אין דבר כזה. צריך להגיד לשר המשפטים המהולל שאין מצב. יצירה לפעמים מגיעה מתוך הזייה הכי מופרעת של אמן. אז באים לאדם מוכשר, אומרים לו, אתה רוצה שנפרסם אותך? תן לנו חמישים אחוז מהיצירה שלך. אני חושבת שזה גועל נפש שלא נולד כמותו. אני קוראת לחבריי וידידיי לא לתת למחדל הגועלי והחזירי הזה להתקיים".

 

"אם החוק הזה חלילה יעבור, יוצרים של שירים יעבדו כמו קופירייטרים במשרדי פרסום", סיפר ל-ynet חמי רודנר, "אלה האפשרויות שיהיו בפניהם, לכתוב עבור גורמים מדייניים, בעלי הון, גופים משדרים, חברות סלולר וכו'. התמלוגים הם מאוד משמעותיים לפרנסתו של אמן. זה בעצם הביטוח שלנו ליום סגריר. הרי כל מה שקשור לקריירה מוזיקלית נכלל בעליות ובירידות, זו מין רכבת שדים. התמלוגים וזכויות היוצרים זה הדבר היחידי שמבטיח לנו איזושהי יציבות לחיים מאוד לא יציבים".


מרגול. "אין מצב" (צילום: ענת מוסברג)

 

קרן פלס הוסיפה: "נניח ש'סלקום' תקנה את אחד מהשירים שלי, היא זו שתקבל את התמלוגים עבור השיר. אז אני פה כי זה מה שאני יכולה לעשות, להגיד את מה שיש להגיד, לשיר ולקוות". גם הכוכב הנולד ג'קו אייזנברג הוסיף את שלו: "אנשים חיים מתמלוגים. אני זמר, כותב שירים וזה לא הגיוני שיקחו ליוצרים את המשכורת".

 

עניין של ניסוח

ומה אומרים בצד השני? תמיר אפורי, המרכז את הטיפול בהצעת החוק במשרד המשפטים: "ישנו תהליך חקיקה מאוד ארוך ומפורט שמתקיים כבר שנה וחצי בכנסת. במסגרת התהליך התכנסו עשרות דיונים שהיוצרים השתתפו בהם ועמדתם תמיד נשמעה. כל התהליך מתבצע בצורה מאוד מסודרת ושקופה. בחלק מהסעיפים יש מחלוקות ובחלקם אין. בנושאים המסוימים האלה, המחלוקת היא הרבה יותר קטנה מכפי שהיא מוצגת, ובסך הכל ההצעות לא פוגעות באמנים כלל. זה מרחק קטן של טכניקה וניסוח ולא של דבר והיפוכו.

 

"זכויות היוצרים מאוד חשובות לנו, יש יחידה במשטרה שעוסקת בנושא הזה ואנחנו מייחסים לכך רצינות רבה ומנסים לקדם ולשפר את זכויות היוצרים", מוסיף אפורי, "אותו סעיף עליו כועסים היוצרים הוא סעיף נייטרלי. יכול להיות שהם לא רוצים את הנייטרליות הזו, אלא שהחוק יהיה רק לטובתם וזה טבעי. מה שאנחנו מציעים זה שהבעלות על יצירה מוזמנת תהיה על פי מה שהצדדים הסכימו. כשלאדם יש נכס, הוא יכול למכור אותו, ואם הוא לא יכול, אז זה ודאי לא פועל לטובת היוצרים. החוק בסך הכל מכוון את השופט. אם אי אפשר לגלות מה הצדדים הסכימו במפורש, אז מה שמשתמע מהזמנת היצירה. ואם בסופו של דבר לא ניתן יהיה לדעת מה היתה ההסכמה במפורש או במשתמע, למזמין יש זכויות בהיקף הדרוש לניצול סביר של היצירה. כי כמובן שאין להניח שהוא הזמין יצירה ושילם עבורה מבלי שהוא הולך להשתמש בה.

 

"זכות היוצרים זו זכות כלכלית ואותה אפשר למכור וגם נהוג למכור. למשל, אם מישהו כתב טקסט לפרסומות וגם הלחין אותו. האם יעלה על הדעת שהגורם המפרסם לא יהיה בעלים של אותו הג'ינגל? תאר לעצמך שאחרי כחצי שנה, היוצר יחליט שהוא לא מרוצה מהיצירה שלו והוא לא ירצה לשמוע את הפרסומות משודרות יותר. זה בלתי אפשרי, הרי שילמו על כך. או למשל שהוא רוצה לקחת את היצירה שלו, לעשות בה שינוי קטן ולמכור אותה לחברה אחרת. הסעיף שבו נלחמים היוצרים כלל לא מדבר על שירים שכבר נכתבו בעבר ונכללים ברפרטואר האמן, אלא רק על יצירות שהוזמנו במיוחד. יכול להיות שכל הטענה נובעת מאי הבנה מוחלטת ואנחנו נשמח להסביר את הנושא. תמיד היינו בקשר מצוין עם ארגוני היוצרים ויש בינינו דיאלוג".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יהלי סובול. מפגין
צילום: ענת מוסברג
שמוליק קראוס. חותם
צילום: ענת מוסברג
ג'קו אייזנברג. "לא הגיוני שיקחו ליוצרים את המשכורת"
צילום: ענת מוסברג
לאתר ההטבות
מומלצים