המדריך האולימפי: חתירה

כל תחרויות החתירה לגברים הן למרחק של 2,000 מ'. באולימפיאדת סיאול 1988 החלו הנשים חותרות אף הן למרחק זהה (עד אז הן חתרו למרחק של 1,000 מ' בלבד). תחרויות החתירה מתחלקות לשני סוגים: תחרויות המיועדות לסירות שבהן מופקד כל חותר על שני משוטים ("סקאלס" בלעז), ותחרויות המיועדות לסירות שבהן מופקד כל חותר על משוט אחד. הסירות שבהן אוחז כל חותר שני משוטים מכונות סירות כפולות. פרט לסירות יחיד ולסירות כפולות ישנן סירות המיועדות לארבעה או לשמונה חותרים (או חותרות).

הבריטים, אחרי הזכייה בזהב בסידני 2000. מלכי האגם (צילום: איי פי)

עד שנות השמונים נחשבו ויאצ'סלב איבאנוב מברית המועצות ופרטי קארפינן מפינלנד לגדולי החותרים בכל הזמנים. שניהם זכו שלוש פעמים ברציפות בתואר אולימפי לחתירה בסירת יחיד. איבאנוב עשה זאת במלבורן 1956, ברומא 1960 ובטוקיו 1964, וקארפינן במונטריאול 1976, במוסקבה 1980 ובלוס-אנג'לס 1984.

רדגרייב ופינסנט חותרים לזהב

היום, לעומת זאת, יש כמעט קונצנזוס לגבי זהות החותר מספר 1 אי פעם. זהו סיר סטיב רדגרייב הבריטי, שקבע היסטוריה אחרי שזכה במדליית זהב בחמש אולימפיאדות רצופות - מלוס אנג'לס 84' ועד סידני 2000 (ללא הגאי) בנוסף לארד בסיאול 88' (בזוגית עם הגאי).

רדגרייב ופינסנט באולימפיאדה. סיר וסיר, בשבילכם (צילום: איי פי)

בן ארצו סיר מתיו פינסנט זכה איתו בשלוש ממדליות הזהב הללו (בברצלונה ובאטלנטה בזוגית ללא הגאי, בסידני ברביעייה) והוסיף זהב נוסף באתונה 2004, ברביעייה הבריטית ללא הגאי.

בבייג'ינג פינסנט לא יהיה, לאחר שהודיע על פרישה אחרי הזכייה בתואר האולימפי הרביעי.

באתונה שמונה מדינות שונות זכו בשמונה מדליות הזהב לגברים, אבל בנשים רומניה (3 זהב) וגרמניה (2 זהב, 2 כסף) היו שליטות האגם. אליזבטה ליפה הרומנייה זכתה בזהב רביעי בגיל 39, ממש כמו קטרין בורון הגרמנייה. הענף לא מפותח בישראל, אך למרות זאת ישתתפו מספר חותרים בבייג'ינג - אך לא באולימפיאדה ה'רגילה', אלא במשחקים הפאראלימפיים.

השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז