ג'ון גרישם חי את החיים הטובים
לצורך התחקיר לספרו החדש המתרחש בפארמה, יצא אשף רבי המכר למסע תענוגות בבירת הפרשוטו: "כל עיר טוענת שיש לה את האוכל הטוב ביותר באיטליה", הוא אומר, "זה נחמד לנסות ולגלות את האמת"
גרישם שהה בבולוניה שבצפון איטליה למטרות מחקר לרומן החדש שעליו הוא עובד (The Broker), ופגש שם אמריקאי לשעבר שמשחק בקבוצת ה"בולוניה ווריורס". "הוא התחיל לדבר איתי על פוטבול", נזכר גרישם, "ואני חשבתי שהוא מדבר על כדורגל, אבל הוא תיקן אותי והראה לי את המגרש שלהם. ואני חשבתי לעצמי- זה טוב מדי בשביל שזה יהיה אמיתי והבנתי שישלי סיפור ביד".
התוצאה היא ספרו ה-20 של גרישם, "Playing for Pizza", העוסק בשחקן פוטבול שחוק המגלה את עצמו מחדש בפארמה שבאיטליה. הספר משלב מדריך נסיעות ודרמה ספורטיבית, וגרישם מגדיר אותו כ"נשיקה גדולה ורטובה לעיר המפורסמת באופרה ובפרשוטו שלה".
לא להעמיס על המוח
כתיבת הספר היתה מעין חופשה עבור הסופר בן ה-52, שבין רבי המכר שלו שגם עובדו לסרטים "עת להרוג", "הפירמה", "תיק שקנאי" ו"הלקוח". "לפעמים אני כותב מתוך כוונה להגיד משהו, לחשוף אמת או להילחם באי-צדק כלשהו, אבל לפעמים אני פשוט רוצה לכתוב ספר מהסוג שהייתי שמח לקרוא ליד הבריכה, או כשאני שוכב בערסל ביום ראשון – קריאה מהנה שלא מעמיסה על המוח שלי", אומר גרישם.גיבור הרומן הוא ריק דוקרי, קווטרבק בקבוצת "קליבלנד בראונס" האמריקנית, שהורס את משחק האליפות של קבוצתו ונאלץ לברוח מהעיר. לנוכח הצעות העבודה המעטות שהוא מקבל, מחליט השחקן לנסוע לפארמה. הדמויות בסיפור כולן בדיוניות, אבל הסיפור מבוסס על ליגת הפוטבול האיטלקית שבה משחקים מעט אמריקאים בתמורה למשכורת נמוכה, והאיטלקים המשחקים בה זוכים רק במעט גאווה ובמשולשי פיצה חינם.
גרישם אינו בטוח לגבי זהות האנשים שיקנו את ספרו החדש. הוא כבר סטה ממסלול המותחנים בעבר בספריו "בית צבוע" (2001) ו"מדלגים על החג" (2005). גם אלה זכו להיכנס לרשימת רבי המכר, אך לא היו פופולריים כמו ספריו האחרים. "יש אנשים שצמאים למותחנים ויש אחרים שיקנו, כנראה, את כל מה שאכתוב", הוא אומר.
סטיבן רובין, המו"ל של גרישם והאדם שלו מוקדש הספר האחרון, אומר שהנכונות של גרישם לסטות מהמסלול הקבוע שלו ולא לחזור על עצמו ראויה להערכה. "אנחנו מאמינים שחובבי ספריו של גרישם יקנו גם את הספר הזה, אך עושים מאמץ להגיע גם אל חובבי הספורט שיאהבו את הספר וגם אל חובבי הנסיעות שייהנו מכתיבתו של גרישם על איטליה".
לפני שבחר את פארמה כרקע לסיפור, ראיין גרישם שחקנים לשעבר, למד את הליגה, וקרא מדריכי נסיעות ובישול על איטליה. "כל עיר טוענת שיש לה את האוכל הטוב ביותר באיטליה", אמר בחיוך, "זה נחמד לנסות ולגלות את האמת". מי ששכנע את גרישם לנסוע לפארמה היה שחקן לשעבר ב"פארמה פנתרס", וזו היתה החלטה שהסופר לא התחרט עליה: "האוכל, הבשר והפרמזן – יש שם את כל הדברים הטובים".
גרישם הגיע לאיטליה ב-1 באפריל וסיים לכתבו את הספר בשלושה חודשים, שבהם צפה במשחקיה של פארמה, אכל פיצה ושתה בירה עם השחקנים. הספרון הקצר שתיכנן לכתוב הפך לספר בן 300 עמודים.
הוליווד כבר מגלה התעניינות בספר החדש, וייתכן שגורלו יהיה דומה לגורלם של ספריו האחרים.
גרישם, שהיה עורך דין בעבר והרוויח מיליוני דולרים מספריו, אומר שאין לו חרטות לגבי עזיבת עבודתו הקודמת, וטוען שימשיך לכתוב כל עוד הכתיבה מעניינת אותו. "אני לא יכול לומר שהייתי משועמם אי פעם, אבל אתה מתחיל לשאול את עצמך אם אתה יכול לכתוב גם דברים אחרים. יש סיפורים רבים שאני רוצה לכתוב והרבה דברים שאני עדיין רוצה לחקור".
לפנייה לכתב/ת 
