שתף קטע נבחר

Made in America: האוכל של העולם החדש

תשכחו ממקדונלד'ס - התרומה הקולינרית של יבשת אמריקה לתפריט היומיומי שלנו היא מהחשובות בהיסטוריה. יעל מורג עברה ליקום מקביל, בו אף אחד לא יודע מה זאת עגבנייה, איך נראה תפוח אדמה ומה עושים עם תירס

דמיינו לעצמכן את המצב הבא: את נכנסת לסניף "מק'דני" הקרוב לביתך ומזמינה המבורגר וצ'יפס. "צ'יפס?" עונה לך המוכר, "מה זה צ'יפס?". "צ'יפס, נו, תפוחי אדמה מטוגנים", את תמהה, "מה הבעיה?". "אין לנו צ'יפס", עונה הנער המחוטט במבוכה, "והתפוח היחיד שאני מכיר גדל על עץ". זה מוזר, את חושבת לעצמך, "טוב אז בלי צ'יפס! אבל תן לי בבקשה הרבה קטשופ". ייסוריו של הנער ניכרים על פניו, "מה זה, קטשופ?" הוא שואל בחשש, "קטשופ!", את גוערת בו, "קטשופ! מי לא יודע מה זה קטשופ?". הנוכחים בסניף מביטים עליך בתדהמה. "נו, אנשים, קטשופ?! עגבניות?! אתם יודעים...". דממה. אישה אחת לוחשת לבן שלה "בוא חמודי", "הגברת קצת לא בסדר, אני לא יודעת על מי היא מדברת, מה זה קטשופ ומה זאת עגבנייה". זה הזמן שלך ללכת את מחליטה. פיצה. פיצה זה מה שירגיע אותך. קצת פחמימות לא הרגו אף אחת. 

 

כשאת מגיעה לפיצרייה השכונתית את מגלה להפתעתך שהחליפו את השלט בלילה ובמקום "פיצרייה" כתוב "פוקאצ'רייה". יאפים פלצנים, את חושבת לעצמך, אבל לא נורא, העיקר שתהיה שם פיצה. כשאת נכנסת את מגלה שהשם לא מטעה - יש רק פוקאצ'ות. "אין יותר פיצות?", את שואלת את המוכר. "מה זה פיצות?", הוא עונה. "פיצה, אתה יודע, בצק, רוטב עגבניות, מוצרלה ותוספות". "איזה רוטב?", הוא שואל, "זה משהו חדש המאכל הזה? לא שמעתי על זה". "תגיד, אתה בסדר? אני לא מבינה מה הבעיה, אני רוצה פיצה, כמו שאכלתי פה אתמול, עם גמבה למעלה". "טוב גברת, מספיק לשגע אותי!", צועק המוכר, "אין לי פיצה, לא יודע מה זה 'עבגניות' או איך שלא קראת לזה ובחיים שלי לא שמעתי על משהו שנקרא 'גמבה'! לכי תעבדי על מישהו אחר!". את עוזבת בחמת זעם את ה"פוקאצ'רייה" ומחליטה שגלידה, זה בערך הדבר היחיד שיכול להרגיע אותך. "תן לי שוקו וניל", את אומרת למוכרת. "אין לנו טעמים כאלה, בחיים לא שמעתי עליהם", היא עונה. זהו, את חושבת לעצמך, השתגעתי סופית. 


בדיוק נגמר. פיצה (צילום: יעל גרטי) 

 

הסיפור הנ"ל אכן מטיל ספק בשפיותה של הכתבת, שפשוט הגיעה לעולם שבו קולומבוס לא גילה את אמריקה וכתוצאה מכך נגרעו מאכלים רבים שעולים על שולחננו כיום. כריך חמאת בוטנים עם ריבת תות למשל, אולי הכריך הכי פופלרי באמריקה, לא תוכלו לאכול בעולם כזה, שכן הבוטנים ותותי השדה מגיעים שניהם מאמריקה. גם וניל, שוקולד, פלפלים חריפים ודלעת לא תזכו לטעום - ויש עוד. דמיינו עולם ללא פופקורן וקטשופ, ללא רטבים חריפים ופלפלים בלי עגבניות (נסו רגע לדמיין את המטבח האיטלקי בלעדיהן), בלי תירס ובלי אבוקדו (מה שמוציא את האופציה לנגב גוואקמולה עם נאצ'וס).

 

האוכל של כ-ו-ל-ם

זה היה יום שישי, ה-12 באוקטובר 1492. לאחר שהאדמה נצפתה יום לפני כן, הגיעו שלוש ספינותיו של כריסטופר קולומבוס לאי שעליו כתב כי "בשפתם של האינדיאנים הוא מכונה Guanahani" ושינה את שמו לסן סלבדור. למעשה היה זה אחד מאיי הבהאמה. לאחר מכן הגיע קולומבוס לקובה, ובהפלגות נוספות גם את ג'מייקה, פוארטו ריקו, טרינידד, הונדורס ופנמה. כל חייו האמין קולומבוס כי במסעותיו הגיע ליעדים שונים ביבשת אסיה. הוא מת ב-1506 בספרד, עני וחסר-כל. אמריקה נקראה בסופו של דבר על שמו של אמריגו וספוצ'י, מי שהיה הראשון שהגדיר את אמריקה כיבשת שונה מאסיה - ב-1502. את הכרת התודה שלו קיבל קולומבוס כשקולומביה נקראה על שמו.

 

בהרבה מובנים, ניתן לומר שגילוי העולם החדש היווה נקודת מפנה בקולינריה העולמית. אין אף תרבות אוכל שלא הושפעה מכך, גם תרבויות סגורות יחסית כמו הסינים אימצו לחיקם את הפלפלים והחצילים בשמחה רבה. קשה לחשוב היום על מטבח תאי בלי צ'ילי או על מטבח הודי לא חריף, בדיוק כפי שלא ניתן בכלל לדמיין את מטבחי אירופה הצפוניים ללא תפוחי אדמה או את מטבחי אגן הים התיכון נטולי עגבניות, חצילים ופלפלים. בתחום המתוקים, מספיקה סקירה קצרה כדי להבין שללא העולם החדש היינו בצרות - בלי וניל ובלי קקאו על כל מרכיביו. קשה לדמיין עולם ללא שוקו, בלי וניל בעוגות ובקינוחים ובלי בוטנים.  


גראטן תפוחי אדמה ובטטות

 

והנה רשימה חלקית בלבד של מה שלא היינו מכירים אלמלא אמריקה:

תירס

דלעת

תפוחי אדמה

פלפלים (מתוקים וחריפים)

עגבניות

בטטות

תרנגול הודו

אננס 

קשיו

אבוקדו

שעועית ירוקה ועוד זני שעועית

תותים

פקאנים

פפאיה

בוטנים 

קקאו 

וניל 

טפיוקה

קינואה

 

כפי שמלמדים שני הפריטים האחרונים ברשימה, לא כל המאכלים שהגיעו לעולם הישן לפני 500 שנה נטמעו מייד בתפריט היומיומי. מדובר היה בתהליך שנמשך שנים ארוכות, ולמעשה לא הסתיים עד היום. ראשית, רק חלק קטן מהמזונות הגיעו עם משלחתו של קולומבוס עצמה. השאר הגיעו רק לאחר התפתחות יחסי המסחר והקולוניות האירופיות ביבשת "החדשה". גם היום, למעלה מ-500 שנה לאחר ההגעה לאמריקה, ישנם עוד עשרות זני פירות, ירקות, דגנים ותבלינים שעדיין אינם ידועים למי שאינם תושבי היבשת - ביניהם זני תפוחי אדמה ותירס שאינם מוכרים במחוזותינו. הקינואה והטפיוקה כבשו את הסצינה הקולינרית בארץ הקודש רק לאחרונה - וזאת ממש לא המילה האחרונה של אמריקה.

 

אגב, אם את מחפשת עכשיו את הסיגריות שלך כדי להירגע, תשמחי לדעת שבעולם שאין בו עגבניות ותפוחי אדמה גם אין סיגריות. רק לאחר גילויו של קולומבוס הגיע הטבק לאירופה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גילה את אמריקה ממש
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אין אין אין פה במבה
אין צ'יפס. מצד שני, גם אין קטשופ
צילום: ויז'ואל/פוטוס
פופקורן? מה זה?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
שוקולד? רק בחלום
צילום: איי אף פי
אין וניל ואין שוקו
צילום: יעל גרטי
תשכחו מסביח
צילום: אוהד ריינהרץ
מומלצים