שתף קטע נבחר

תושבי הצפון הורשעו בציד בלתי חוקי של דרבנים

ארבעה ציידים תושבי עוספיה קיבלו היתר מיוחד לצוד חזירי בר בשטחים חקלאיים, אולם ניצלו את ההיתר לצוד דרבנים, שחיות בר מוגנת. "הציידים רדפו אחרי הדרבנים וכיתרו אותם עד שהחיות הותשו לחלוטין. כשהדרבן נעמד על רגליו, הציד ירה לו בראש כדי לא לפגום בבשרו", אומרים ברשות שמורות הטבע והגנים. בית המשפט הטיל עליהם קנס כספי וחילט את רוביהם

בבית משפט השלום בנצרת הורשעו היום (ג') ארבעה תושבי עוספייה בגין עבירות שונות הקשורות לציד דרבנים - ציד המנוגד לחוק הגנת חיות הבר. השופטת לילי יונג-גפר כתבה בהחלטתה כי המקרה האמור היה בגדר "... מסע ציד של ממש, תוך התארגנות ותכנון, שבמהלכו נורו וניצודו מספר דרבנים, בשיטות אסורות ואף אכזריות".
 
המקרה בגינו הורשעו הארבעה אירע לפני כשלוש שנים. לטענת התביעה הנאשמים קיבלו היתר מיוחד לצוד חזירים בשטחים חקלאיים אולם ניצלו את ההיתר לציד דרבנים. עמי דורפמן, מנהל מרחב גליל תחתון-עמקים ברשות הטבע והגנים, גינה בחריפות את התנהגות הציידים. "מדובר בציידים מאושרים בעלי נשק חוקי ורישיון, שקיבלו ממני - בהיותי אז פקח האזור - היתר מיוחד לצוד בשיטות אסורות, על מנת למנוע נזקים לחקלאות שנגרמים על ידי חזירי בר".
 
דורפמן אמר כי במהלך הציד נסעו הנאשמים ברכב באזור חקלאי מערבית לעמק הירדן, השתמשו בזרקור על מנת לאתר את בעלי החייים וירו לעברם מתוך הרכב. "הדרבנים נחשבים לבעלי חיים איטיים במיוחד והציידים רדפו אחריהם וכיתרו אותם עד שהחיות הותשו לחלוטין", הסביר דורפמן. "ברגע שהדרבן נעמד על רגליו, אחד הציידים יצא מהרכב וירה לו בראש כדי לא לפגום בבשר החיה. זהו ציד אכזרי ומיותר".
 
על פי התביעה, לאחר שהתגלו מעשיהם של הנאשמים על ידי פקחי הרשות, הם פתחו במנוסה וסיכנו בנהיגתם הפראית את שאר הנהגים בכביש. הם גם טשטשו את עקבות מעשיהם בין היתר על ידי שפיכת אלכוהול לאחד מכלי הנשק שנמצאו ברשותם. לאחר חיפוש ברכבם נמצאו ראיות בדמות קוצי דרבן וכתמי דם של מכרסמים שניצודו. בבית המשפט הורשעו הנאשמים גם כי השליכו מרכבם שקיות שהכילו שלושה דרבנים שנורו למוות. "הדבר מהווה הפרה בוטה של האמון שניתן בהם על ידי רשות שמורות הטבע", כתבו התובעים.  

 


"נחשבים למעדן וניצודים באופן לא חוקי" (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

 
הדרבן הינו אחד המכרסמים הגדולים בישראל ופעיל בשעות הלילה. בטבע מסוגלים הדרבנים להאריך חיים בין 12-14 שנה והם נפוצים בעיקר בקרבת אזורים חקלאיים שם הם מוצאים את עיקר מזונים כמו פקעות, בצלים, קני שורש, צמחים, ירקות פירות וגזעי עצים. עד שנת 2000 ניתנו היתרים לציד מבוקר של דרבנים כדי לווסת את הגידול באוכלוסייתם. עם הירידה בצפיפות האוכלוסיה הופסק כליל מתן ההיתרים כדי למנוע מצב בו יהיו בסכנת הכחדה.
 

"עיקר הציד נעשה למטרות מאכל מאחר והדרבן נחשב למעדן במגזרים מסויימים, וחלקים פנימיים שלו נחשבים לבעלי סגולות מרפא. זה אינו מחזה נדיר שאנו מגלים לעיתים פרטים צעירים שנורו בשטח, אך לא נלקחו על ידי הצידיים מאחר ואין בהם מספיק בשר למאכל", הסביר דורפמן.

 

"זהו מקרה חמור על ניצול האמון בין הציידים לרשות, מאחר והוא מוכיח סברה שעלתה פעמים רבות בנושא מתן ההיתרים שהרשות מעניקה לציידים, והם עושים בהם ניצול לרעה", אמר דורפמן. "כולי תקווה כי לא מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה במקרים רבים ומאמין כי מדובר במקרה יוצא מן הכלל".

  

בהחלטתה כתבה הבהירה השופטת לילי יונג-גפר: "ציד בלתי חוקי הוא מן הרעות החולות שיודעת ארצנו וכי רשויות אכיפת החוק מנהלות קרב מאסף נגד העושים לפגיעה ולהכחדה של מינים שונים המצויים בטבע ואשר אין צורך לשוב ולהדגיש את חשיבותם למאזן האקולוגי של הארץ ולחיי הטבע בה".
 
על כל אחד מהנאשמים הוטל קנס בסך 4,500 שקל או 45 ימי מאסר תמורתו. כמו כן הטילה השופטת לילי יונג-גפר על הנאשמים חובה לחתום על התחייבות בסך 5,000 שקל כי ימנעו מעבירה נוספת על החוק להגנת חיות הבר בשלוש השנים הקרובות. בנוסף ציוותה השופטת על חילוט שני הרובים שנתפסו אצל הנאשמים כ"אמצעי מניעה והרתעה... והעברת מסר מוחשי בדבר האיסור והפסול שבמעשים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים