שתף קטע נבחר

זירת הקניות

שיאנית מיחזור הבקבוקים: כפר שמריהו

מתחילת השנה חלה עליה של 17 אחוז במיחזור הוולונטרי של בקבוקי שתיה (גדולים) לעומת אשתקד. המשמעות: 1,674 טונות פלסטיק לא הושלכו לאשפה, לא שונעו למטמנות ולא הוטמנו בקרקע. הממחזרות המובילות: כפר שמריהו, רמת השרון ורעננה. ועדיין, הישראלים ממחזרים יותר מיכלים ברי פיקדון - 268 מיליון מינואר עד אוגוסט

חברות מיחזור הבקבוקים מדווחות כי במהלך הקיץ האחרון חל גידול של 30 אחוז במיחזור הוולנטרי של בקבוקי פלסטיק בהשוואה לנתוני השנה שעברה. מנתוני תאגיד המיחזור אל"ה עולה כי בחודשים יולי-אוגוסט השנה נאספו 15 מיליון בקבוקים - לעומת 11 וחצי מיליון בחודשים אלה אשתקד. מדובר ב-601 טונות של פלסטיק לעומת 461 טונות ב-2006.

 

מתחילת השנה ועד אוגוסט נרשמה עליה של 17 אחוז במספר הבקבוקים שנאספו - כמעט 42 מיליון יחידות לעומת כ-36 מיליון אשתקד. המשמעות היא שאזרחי ישראל אחראים ל-1,674 טונות של פלסטיק שלא הושלך לפח האשפה, לא שונע על ידי משאיות פולטות גזים למטמנות ולא נטמן בקרקע. תחת זאת יהפכו הבקבוקים לאריזות פלסטיק לפירות, שמיכות ובגדי פליס ולמגוון רחב של מוצרים.

 

שוק מיחזור בקבוקים הפלסטיק מתחלק לשניים: נתח של כ-60 אחוז שייך לאיסוף הוולנטרי - בו אזרחים משליכים את בקבוקי השתיה בנפח ליטר וחצי לכלובי המיחזור והשאר הוא מיחזור מתוקף חוק הפיקדון - של בקבוקים קטנים ופחיות שעבורם מוחזרים לנו 25 אגורות לפריט.

 

שיאנית האיסוף הוולנטרי של הבקבוקים, ביחס לאולכסייה, היא כפר שמריהו. אחריה רמת השרון, ורעננה במקום השלישי. בתל אביב אמנם נאספו הכי הרבה בקבוקים ריקים, אולם בחישוב שנעשה ביחס לכמות האוכלוסייה, היא לא דורגה בין המקומות הראשונים.

 

ממחזרים יותר מיכלים קטנים

ואולם, למרות הנתונים המרשימים, בישראל עדיין נאספים יותר בקבוקים החייבים בפיקדון מאשר בקבוקים גדולים. בתאגיד המיחזור מסבירים שהסיבה לכך היא הערך הכספי שיש לבקבוקים הקטנים, "דבר שמביא לכניסתם של גורמים בעלי אינטרס לקבל את הפיקדון. לצערנו את הכסף לא תמיד מקבלים הצרכנים עצמם".

 

מתחילת שנת 2007 ועד אוגוסט נאספו בישראל 268 מיליון מיכלים החייבים בפיקדון. בכל שנת 2006 נאספו למעלה מ-376.5 מיליון מיכלים. במהלך שנת הלימודים הקודמת נאספה כמות שיא של למעלה מ- 2 מיליון מיכלים חייבי פיקדון, שזיכו בתי ספר ומוסדות חינוך ביותר מ-500 אלף שקלים.

 

חמש הערים שאספו הכי הרבה מיכלי משקה החייבים בפיקדון מתחילת 2007 הן תל אביב (57,776,016 מיכלים; חיפה 23,965,917 מיכלים וירושלים 23,142,513 מיכלים - אולם הדבר מתבקש בהיותן ערים מהגדולות בארץ ומוקדי תעסוקה וכלכלה שמרכזות אוכלוסיה רבה לתוכן. ההפתעה היא במקומות הרביעי והחמישי שם ניצבות אור יהודה עם 19,782,260 מיכלים, ואשדוד עם 16,659,927 - ולא ערים גדולות יותר כמו ראשון לציון או רמת גן.

 

תאגיד המיחזור: המודעות גוברת 

"נתוני האיסוף מעידים על המודעות הציבורית הגוברת לחשיבות השמירה על הסביבה ועל כך שהציבור משתף פעולה אם רק נותנים לו הזדמנות", אמרת נחמה רונן, יושבת ראש תאגיד המחזור אל"ה. "ההשקעה הרחבה שביצע תאגיד המיחזור בתשתיות הלוגיסטיות ובהסברה מתחילה לשאת פרי".

 

עוזי קלברמן, מנהל "אביב תעשיות מיחזור", הממחזרת פלסטיק, ובעיקר בקבוקי משקה, מעריך כי לעיסוק הרב של התקשורת בנושאי איכות סביבה יש חלק גדול בכך. "זה מוכיח שאם היו משקיעים קצת יותר בחינוך ובהכוונה של הציבור היה אפשר לאסוף הרבה יותר בקבוקים".

 

"אביב תעשית מיחזור" היא החברה שמציבה ומרוקנת את רוב כלובי מיחזור הבקבוקים ברחבי הארץ - כ-7,000 בקירוב בכ-140 רשויות מקומיות. בשנה החולפת הצטרפו שדרות, אילת, טירת הכרמל, קרית מלאכי, צפת ולוד לאיסוף הבקבוקים הוולנטרי והציבו ברחובותיהן כלובי מיחזור.

  

בימים אלה נדונה בוועדת הכלכלה בכנסת הצעת חוק שתחיל את הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. בחברות המיחזור סבורים כי הצעד יביא דווקא לירידה במיחזור הכללי. "לאנשים תהיה טרדה ללכת עם הבקבוקים (הגדולים - מ.ר) עד למכולת בשביל שקל וחצי, במקום לזרוק אותם בכלוב מתחת לבית", אמרו באל"ה. "במקום להרגיל את האנשים ללכת למערכת מיחזור שתכיל כלובי בקבוקים, איסוף נייר, סוללות וכו', אנשים ייקחו את הבקבוקים לנקודות האיסוף, אבל את השאר הם לא ימחזרו", מוסיף עוזי קלברמן, מנהל "אביב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עומר הכהן
טונות של פלסטיק מוחזרו. ארכיון
צילום: עומר הכהן
מומלצים