פנסיה לכל עובד: שאלות ותשובות על חוק פנסיה חובה

החל מינואר 2008 יחויבו המעסיקים להפריש לקרן פנסיה לטובת העובדים, כך על פי הסכם שנחתם בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות (ראו מסגרת).  

על פי ההסכם: כל גבר מעל גיל 21 וכל אישה מעל גיל 20, שבתחילת שנה הבאה והלאה יהיו מועסקים 9 חודשים או יותר - יהיו זכאים לפנסיה.

ההפרשות תהינה מדורגות: בשנה הראשונה יפרישו העובדים והמעסיקים 2.5% ו-2.5% נוספים בכל שנה, עד להפרשות של 15% בשנת 2013.

ההסכם נחתם על רקע איום של משרד האוצר לכפות על המעסיקים הסדר פנסיה מפורט, זאת מתוך חשש שמרבית הציבור לא חושב על הפנסיה כבר בשלב מוקדם של החיים ומדובר למעשה בפצצת זמן חברתית של מיליוני גמלאים ללא כל הכנסה.

על פי הערכות נחיה בממוצע כ-20 שנה לאחר סיום תקופת העבודה, כאשר תוחלת החיים עשויה להתארך עם התקדמות הרפואה והטכנולוגיה.  

לא כדאי לסמוך על קצבת זיקנה של כ-1,700 שקל בחודש

מי שיסמוך על הממשלה שתדאג לו עם צאתו לפנסיה יתאכזב לגלות שקיצבת הזקנה במדינת ישראל היא בגובה של כ-1,700 שקל בלבד.

מדובר כמובן בסכום נמוך משמעותית מעלות המחיה הממוצעת, ולכן החשיבות הגדולה של החיסכון הפנסיוני, שאמור להשאיר אותנו ברמת החיים לה הורגלנו בזמן שעבדנו, או לפחות לאפשר להזדקן בכבוד.

במשרד האוצר מציינים, כי "מי שלא דואג לחסוך במהלך תקופת העבודה ולצבור מספיק כסף יישאר ללא מקור הכנסה ראוי בתקופת פרישתו מעבודה ויאלץ לרדת ברמת החיים אליה הורגל בשנות עבודתו".  

בקרב השכירים שחוסכים כיום לפנסיה מקובל שהעובד מפקיד 5.5% משכרו והמעביד מפקיד 12% נוספים (6% מזה במקום כספי פיצויים).

על פי ההסכם, העובדים יפרישו 5% משכרם לתגמולים והמעסיקים יפרישו  10%, מתוכם 5% לתגמולים ו-5% לפיצויים לעובד. החשש הוא שהמעבידים ינצלו את הפירצה של זמן ההעסקה ויפטרו עובדים לאחר 9 חודשים. 

עובד שיתחיל לעבוד ויש לו ביטוח פנסיוני יהיה מבוטח מהיום הראשון, אך ביצוע ההפרשות יהיה בסיום 3 חודשים מתחילת העבודה - רטרואקטיבית או בתום שנת המס, המועד המוקדם מביניהם.

עובד שביום 1.1.2008 מועסק 9 חודשים ויותר, ביצוע ההפרשות יחל ביום 1.1.2008 או במועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה.

להגדיל את שיעורי התשלומים לביטוח הפנסיוני

שאלנו את יעקב זלוטניק, מומחה פנסיה ויחסי עבודה מחברת לגאיה על הסכם הפנסיה לשכירים שיכנס לתוקף בעוד חודשיים וחצי ועל החשיבות של החסכון הפנסיוני.

האם יש הבדל בין עצמאים לשכירים?

"חובת הביטוח הפנסיוני תחול על שכירים בלבד כיוון שמקור החובה הוא צו הרחבה שחל רק על עובדים שכירים. יכול להיות שהכנסת תחוקק חוק שיחייב גם העצמאים בביטוח פנסיוני. כיום, עצמאי רשאי לבטח עצמו בקרנות פנסיה ובביטוח חיים אם הוא חפץ בכך".

האם כדאי להצטרף לקרן פנסיה גדולה או קטנה?

"היתרון המרכזי בקרן פנסיה גדולה נובע מ"פיזור סיכונים". עמיתי קרנות הפנסיה החדשות ערבים זה לזה. באירוע של פטירה או אובדן כושר עבודה, מעבר לסטטיסטיקה, אפשר שיפחיתו זכויות לשאר העמיתים כדי לא לפגוע באיזון האקטוארי של הקרן, אולם קרנות הפנסיה הקטנות יכולות להתגבר על מכשלה זו על ידי רכישת ביטוח משנה".

מה ההבדלים בין קרן פנסיה לקופת גמל במסלול קצבתי?

"לתוכניות לקצבה הטבות רבות יותר מאשר לתוכניות הוניות (תקרות שכר למתן הטבות, שיעורי הזיכוי, פטורים ממס בפרישה וכולי). ביטוח פנסיוני המבטיח קצבה (פנסיה) ניתן לרכוש בקרן פנסיה או בחברת ביטוח.

תוכניות לתגמולים (סכום חד פעמי בגיל הפרישה או סכום ביטוח למקרה פטירה) ניתן לרכוש רק בחברת ביטוח. תוכניות לתגמולים ללא רכישת ביטוחי חיים ואובדן כושר עבודה ניתן בהצטרפות לקופת גמל לתגמולים.

רפורמת בכר מתירה לכל עובד לבחור בתוכנית המועדפת עליו. הבחירה היא מורכבת ותלויה במספר רב של משתנים. ייתכן ששני מבוטחים בעלי נתונים זהים (גיל, שכר, מצב משפחתי, בריאות וכולי) יבחרו בתוכניות שונות ויכול גם שבשילוב ביניהם". 

האם החוק החדש טוב וכיצד אפשר לשפר אותו?

"החוק החדש, או ליתר דיוק ההסכם הקיבוצי, מהווה צעד ראשון מהותי לקראת הסדר שייטיב עם המבוטחים. עד כה, אנו רואים שאנשים שעבדו כל חייהם אך לא היו מבוטחים, נותרים בגיל הזקנה עם קצבה שלא יכולה להבטיח רמת חיים סבירה. ככל שיותר עובדים יהיו מבוטחים בקרן פנסיה, נוכל לצמצם תופעה זו ולכן מדובר בצעד חשוב מאין כמותו.

על הצדדים להסכם העבודה להגדיל את שיעורי התשלומים לביטוח הפנסיוני כך שהשיעור הכולל לא יפחת מ-17.5% מהשכר המבוטח וללא מגבלת שכר. חשוב שההעלאה המדורגת תואץ בשנים הקרובות. אחת הבעיות שאני צופה היא בעיית אכיפת ההסכם ובמיוחד לגבי עובדים במשרות חלקיות (עוזרות בית למשל)".

החוק עבר בקריאה ראשונה

חוק הפנסיה חובה שמוביל משרד האוצר הוא חלק מסדרה של הצעות חוק "לעידוד התעסוקה ולצמצום הפערים בישראל". החוק עבר בקריאה ראשונה, לאחר שהממשלה אישרה את הרפורמות המוצעות.

הרפורמות שאושרו פה אחד הן: מס הכנסה שלילי לעובדים בעלי שכר נמוך, פנסיה חובה לכל עובד, העלאת שווי השימוש ברכב צמוד והפחתת שיעור המס לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות. עלות הרפורמות מגיעה ל-1.3 מיליארד שקל.

נושא הפנסיה חובה נמצא כעת בדיונים בוועדת הכספים ביחד עם יתר החוקים. האוצר בשלב זה מאפשר למעסיקים ולעובדים, להגיע בניהם להסדר, אך כשהחוק יעבור, תהיה לשר האוצר סמכות להתערב בהסכמי הפנסיה שנחתמו.

מידע נוסף לגבי מושגי יסוד בפנסיה, קרנות הפנסיה המאושרות, הוותיקות, החדשות ועוד ניתן למצוא באתר של משרד האוצר.