שתף קטע נבחר

זירת הקניות

לא זורקים כלום (כמעט)

בראשון לציון אין כלובים לאיסוף בקבוקי פלסטיק, וגם את הזכוכית והמתכת משליכים לאשפה, יחד עם האשפה הביתית והגזם. אבל התחנה הבאה של הפסולת היא בפאתי העיר, שם מפרידים ממנה פלסטיק, מתכת, זכוכית נייר וגזם לקומפוסט. אז מה עדיף - הפרדה אישית או מרוכזת? שפטו בעצמכם

אל תחפשו בראשון לציון מיכלי איסוף לבקבוקי פלסטיק - לא תמצאו כאלה. אבל גם אל תקבלו את הרושם שבראשון מתעלמים מהצורך למחזר פסולת; נהפוך הוא.

 

ברוכים הבאים לתחנת המעבר לפסולת עירונית של עיריית ראשון לציון, השוכנת בפאתי העיר, ובה ממיינים כבר שלוש שנים את כל הפסולת שמשליכים התושבים לפח. אין כאן מכונות מתוחכמות ששוקלות ומפרידות את האשפה לסוגיה. יש כאן עובדים חרוצים שממיינים ידנית את הפסולת, ומפרידים ממנה את המתכת, הקרטון והנייר, הגזם, הפלסטיק והזכוכית.

 

צילום: ירון ברנר

 

 

ראש אגף איכות הסביבה בעיריית ראשון לציון, צבי מילשטיין, מספר כי מינואר השנה ועד תחילת אוקטובר, מיינו בתחנת המעבר 8,500 טונות פסולת אורגנית לייצור קומפוסט, כ-3,000 טונות גזם גרוס המיועד אף הוא לייצור קומפוסט, 5,200 טונות פלסטיק מכל מיני סוגים, ובהם גם בקבוקי שתייה, כ-3,600 טונות קרטון ו-1,100 טונות נייר עיתון. לדברי מילשטיין, בסה"כ הופרדו בשנה האחרונה 16,500 טונות חומרי גלם מכלל האשפה של העיר.

 

"במסגרת הסכם שעשתה העירייה עם קבלן הוא מחוייב למחזר 20 אחוז ויותר (מכלל הפסולת), וזה אפילו מעל היעד שקובע המשרד להגנת הסביבה", מסביר מילשטיין. לאחר המיון נמכרת הפסולת לגופים שונים המתמחים במיחזורם. "זבל הוא כסף. כמעט כל זבל אפשר למכור ולמחזור", מספר רמי סעאת, קבלן התיפעול של התחנה.

 

המטרה: הפחתת נפח האשפה

בעיריית ראשון מציינים כי בנוסף לתועלת הסביבתית שמביאה תחנת מיון הפסולת - בהפרדת חומרי הגלם והעברתם למיחזור - העבודה במקום מסייעת לעירייה לצמצם את כמות הפסולת שמועברת להטמנה באתרי הפסולת בנגב. תמורת כל טונה אשפה גובה המדינה היטל של 10 שקלים. כשסך כל כמות האשפה קטנה יותר, הסכום הכולל שנדרשת העירייה לשלם קטן גם הוא.

 

"ברגע שהקבלן ממחזר ומוכר חלק מהפסולת שמייצרים בעיר, באופן ישיר יורדת כמות הפסולת שהעירייה צריכה להעביר להטמנה", מסביר מילשטיין. "היום על כל טון פסלת שמטמינים, מוסיפים היטל בסך 10 שקלים. כל שנה המחיר עולה כך שבעוד 4 שנים הסכום של ההיטל יעמוד כבר על 50 ש"ח לטון פסולת. יש לנו כאן סיבה כלכלית – העירייה רוצה למחזר יותר, ולהטמין פחות".

 

כאמור, קיומה של תחנת המעבר ייתר את הצורך בהצבת כלובי איסוף למיכלי פלסטיק בעיר. מילשטיין טוען כי התושבים יכולים להיות רגועים באשר למיחזור הבקבוקים שהם זורקים: "אנחנו ממחזרים את כל הפסולת שמגיעה, ובכלל זה את בקבוקי השתייה. ההבדל הוא שאצלנו, במקום שיביאו את בקבוקי השתייה הריקים לכלובי המיחזור, הפועלים מוציאים מהפסולת של התושבים את הבקבוקים, וגם את הקרטונים, המתכות וכו'".

 

האם שיטה זו טובה יותר משיטות הנהוגות בערים אחרות? התשובה על כך אינה חד-משמעית. מחד מצליחים בראשון להפחית באופן משמעותי את נפח ומשקל האשפה המועבר להטמנה, ומעבירים כמויות גדולות של חומרי גלם למיחזור. אמנם העירייה נדרשת לשלם לקבלן המפנה ולממן את פעילות תחנת המעבר, אך הפחתת כמויות הזבל חוסכות לה עלויות גבוהות של היטלי הטמנה.

 

מנגד, תושבי ראשון מעורבים הרבה פחות בפעילות של מיחזור, וההיבט של חינוך הדורות הבאים למיחזור פסולת גם הוא נפגע. למעשה, למעט מערך איסוף קרטון ונייר שמתבצע במיכלים השכונתיים המוכרים - ובקרוב גם מבתי הספר וגני הילדים - בראשון זורקים הכל לפח (כמעט). מבחינת התושבים, כל אריזה שאינה שימושית יותר מושלכת לפח ומישהו אחר דואג עבורם לסביבה.

 

ועם זאת, בעירייה מסרו כי בקרוב מתוכנת להתחיל תוכנית חלוץ להצבת מתקני איסוף בקבוקי שתייה בכניסה לבתי המגורים. "נשים עגלות של העירייה, שהן כמו עגלות אשפה, בכניסות לבתי המגורים. העגלות יהיו מיועדות אך ורק לאיסוף בקבוקי פלסטיק ויוצבו בצידי הבניינים. הציבור יצבור שם את הבקבוקים והעירייה תהיה אחראית על האיסוף וההעברה למיחזור", מסביר מילשטיין. "אנחנו לא רוצים שברחבות העיר יעמדו פסלים באמצע הרחובות - כמו במקרה של כלובי המיחזור. לא ראיתי באירופה דבר כזה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נוברים באשפה. תחנת המעבר בראשון
צילום: ירון ברנר
מומלצים