שתף קטע נבחר
 

מדע לילדים: מהו הסוד של סיפורי עמים?

כיום אנו יכולים להסביר תופעות שונות בטבע באמצעות שימוש בְּכֵלִים מַדָּעִיִּים. אבל פעם לא היתה אפשרות לעשות זאת, ולכן בני האדם העלו תֵּיאוֹרְיוֹת שונות ומשונות, שנקראו "מִיתוֹלוֹגְיוֹת". האם מדובר בדמיון או במציאות? אתם מוזמנים לגלות

כיצד נוצרו הנהרות, הימים, השמיים והארץ? מהו ההסבר לרגשות כמו אהבה, שנאה, קנאה? מה קורה לאדם לאחר מותו? מי שולט במזג האוויר? האדם, שהוא יצור סקרן, תמיד שאל שאלות הנוגעות לעצמו, לסביבתו ולתופעות בהן הוא נתקל.

 

כיום, עם התפתחות הַמַּדָּע וְהַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה, ניתן לחקור תופעות שונות ולתת תשובות מַדָּעִיּוֹת וּמְצִיאוּתִיּוֹת לשאלות אלה ולשאלות רבות אחרות. אולם בעבר, בְּתַרְבּויּוֹת עתיקות, כאשר ניסה האדם לָתֵת מַעֲנֶה לְסַקְרָנוּתוֹ, לא היו לו כלים מַדָּעִיִּים ולכן הוא פיתח תיאוריות שונות, אותן תיבל בדמיון, כדי ליצור הסבר בו יוכל להאמין – התיאוריות הללו היו הַמִיתוֹלוֹגְיוֹת.

מהן מִיתוֹלוֹגְיוֹת ואיך זה שאחרי אלפי שנים, שמות כמו אַפְרוֹדִיטה, הֶרְקוּלֶס וְקוּפִּידוֹן עדיין מוכרים לכולנו?

 

מהי מִיתוֹלוֹגְיָה?

המלה מִיתוֹלוֹגְיָה מורכבת משתי מילים: "מִיתוֹס" ו"לוֹגְיָה".

 

מִיתוֹס הוא סיפור מעשה או אגדה, העובר בְּעַל-פֶּה, מִפֶּה לאוזֶן. לוֹגְיָה היא תורה. למעשה, המִיתוֹלוֹגְיָה היא תורה שבְּעַל-פֶּה, מִקְבָּץ של סיפורים והתרחשויות אשר עברו מדור לדור. בְּהֵיעָדְרָם של ספרים ואמצעי תקשורת הועברו סיפורי המִיתוֹלוֹגְיָה מאב לבן בכינוסים משפחתיים או שִׁבְטִיִּים. לכן, קל להבין מדוע נוצרו כל כך הרבה הסברים שונים לאותן תופעות, כיוון שכל דור פירש אותן מחדש בהתאם למציאות המשתנה.

 

כדי ליצור עניין בַּמִּיתוֹסִים וקשר טוב יותר עם קהל המאזינים, הדמויות המרכזיות בסיפורי המִיתוֹלוֹגְיָה היו למעשה דמויות אדם, בעלות תכונות ורגשות אנושיים כמו אהבה, שנאה, קנאה ועצב. עם זאת, כדי לענות על הצורך של אותם גיבורים לבצע מעשים שהם מֵעֵבֶר ליכולותיהם של בני האדם, לבשו הגיבורים דמויות של אֵלִים דְּמוּיֵי אָדָם, שיש להם סְגֻלּוֹת עַל-אֱנוֹשִׁיּות, כמו למשל חוסֶן גּוּפָנִי, יְכוֹלוֹת פִיסִיּוֹת וחוכמה רבה.

 

כדי לְנַטְרֵל את הפחד מפני אותן דמויות אֵלִים עַל-אֱנוֹשִׁיִּים, הוקמו מקדשים ואתרי תפילה שֶׁאִפְשְׁרוּ לבני האדם להתפלל, לבקש, לְתַקְשֵׁר וּלְהִתְפַּיֵּס עם אותם אֵלִים.

 

בכל חברה אֱנוֹשִׁית התפתחו סיפורי מיתוס שהיו המִיתוֹלוֹגְיָה שלה. תּוכְנָם של הסיפורים ואופיים של הגיבורים לבשו אופי שֶׁתָּאַם אֶת אופְיָהּ של החברה, סביבת חייה וּמִנְהָגֶיהָ.

 

ולכן, במקומות שונים בעולם התפתחו מִיתוֹלוֹגְיוֹת שונות. אולם, עדיין אפשר למצוא קווי דמיון רבים בין הסיפורים. שתיים מן השאלות העיקריות עליהן מנסות כל המִיתוֹלוֹגְיוֹת לענות הן שאלת בריאת העולם ושאלת בריאת האדם.

 

מִמְּצִיאוּת לאגדה

בעיני הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִיִּים לא היו המיתוסים אגדות כְּלָל וּכְלָל. הם האמינו בהם ולא הטילו ספק בַּאֲמִתּוּתָם. כיוון שהמיתוסים הללו עסקו בַּנִּשְׂגָּב ולא בחיי האדם הפשוט - נקשרה בהם גם מידה של קדושה.

 

המִיתוֹלוֹגְיָה שימשה עבור בני האדם סוג של מדע, ספרות ודת גם יחד, ומילאה עבורם צורך רגשי שהצליח לְגַשֵּׁר עַל הַפַּעַר בהבנתם את המציאות.

 

עם התפתחות הָאֱנוֹשׁוּת והפיכתו של האדם לְמַשְׂכִּיל וְדַעְתָּן נדרשו הוכחות לתיאוריות השונות, והמונח מיתוס הפך יותר ויותר למילה נרדפת לאגדה בְּדוּיָה.

 

משפחה אחת גדולה

הידועים ביותר הם סיפורי המִיתוֹלוֹגְיָה של הַיְּוָנִים הַקַּדְמוֹנִים. סיפורים אלה נאספו ורוכזו בחלקם בידי הוֹמרוֹס, בסביבות שנת 900 לפני הספירה. הוֹמרוֹס, שהיה משורר עיוור, חיבר שני ספרים בשם "אִילִיאָדה" ו"אוֹדִיסֵיאָה", שבהם ריכז בצורת שירה את סיפורי המִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית.

 

בסיפורים אלה מתוארים האֵלִים הַיְּוָונִים כמשפחה רחבה ומעין שׁוֹשֶׁלֶת מְלוּכָה. מספר רב מאוד של אֵלִים היו במִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית. לכל אל היה שם משלו, תפקיד ואחריות על תחום מסוים. משורר יווני נוסף מאותה תקופה, שריכז חלקים מתוך המִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית היה הסיוֹדוֹס, שביצירתו "הולדת האֵלִים" מתאר את תהליך בריאת העולם.

 

האֵלִים החשובים ביותר במִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית היו 12 האֵלִים שהתגוררו בְּפִסְגָּתוֹ של הר הָאוֹלִימְפּוּס שֶׁבְּיָוָן. בראשם עמדו אבי האֵלִים, זֶאוּס, שהיה אחראי, בין השאר, על הַבְּרָקִים, ואשתו הֶרָה, שהייתה אֵלַת הַנִּישּׂוּאִין והמשפחה.

 

זֶאוּס אף היה נכדם של מלך האֵלִים הראשון, אוּרָנוּס, ושל גָאיה, אֵלַת הָאֲדָמָה, אשר על פי אמונת הַיְּוָונִים הקדמונים, מהם נוצר היקום. בנוסף היו גם פּוֹסֵידוֹן אֶל הַיָּם, אָתֶנה אלת החוכמה והצדק, אַפּוֹלוֹן אל השמש, האור והאמנות וכמובן גם אַפְרוֹדִיטה היפה, שהייתה אלת היופי והאהבה. שאר 12 האלים האולימפיים הם הַאדֶס, הֶסְטִיה, אַרֶס, הֶרמֶס, אַרטֶמִיס והֶפַיְיסטוֹס.

 

המִיתוֹלוֹגְיָה הָרוֹמִית, שהתפתחה בְּרוֹמָא העתיקה, הייתה מעין שִׁלּוּב שֶׁל תַּרְבּויּוֹת העמים שרומא כבשה, ובעיקר - הַתַּרְבּוּת הַיְּוָנִית ועימה המִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית העשירה. בשתי המִיתוֹלוֹגְיוֹת, הַיְּוָנִית והָרוֹמִית, ניתן למצוא לא מעט סיפורים כמעט זהים, כאשר רק שמות האֵלִים שונים - זֶאוּס הַיְּוָנִי היה ליּוּפִּיטֶר הָרוֹמִי, הֶרָה הַיְּוָנִית הפכה לָאֵלָה יוּנוֹ הָרוֹמִית. פּוֹסֵידוֹן הפך לְנֶפְּטוּן, אָתֶנה לְמִינֶרְוָה, אַפּוֹלוֹן לְאָפּוֹלוֹ ואילו אֵלַת הָאַהֲבָה הָרוֹמִית שינתה שמה מאַפְרוֹדִיטה לְוֶנוּס.

 

המִיתוֹלוֹגְיוֹת הקדומות

רבים מאמינים כי המִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית מְהַוָּה אֶת הַבָּסִיס לַתַּרְבּוּת הַמַּעֲרָבִית כולה. אבל, היא בהחלט לא הייתה המִיתוֹלוֹגְיָה הראשונה. המִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית הושפעה מאוד מן המִיתוֹלוֹגְיוֹת הקדומות: הַמִּצְרִית, הַבָּבְלִית וְהַכְּנַעֲנִית, שהשתייכו לממלכות הגדולות של המזרח הקדום.

 

המִיתוֹלוֹגְיָה הבָּבְלִית, שנכתבה בסביבות 1800 לפני הספירה, מתארת למשל את עלילותיו של גִילַגְמַשׁ, המלך שהיה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים אֵל ושליש אדם ויצא להילחם במפלצות ובכוחות הרשע אשר איימו על שלום ממלכתו בניסיון לזכות בחיי נצח.

מִיתוֹלוֹגְיָה עתיקה נוספת היא המִיתוֹלוֹגְיָה הַמִּצְרִית. היא מקדישה תשומת לב רבה למנהגי המוות, הקבורה ועולם המתים.

 

המִיתוֹלוֹגְיָה הַמִּצְרִית נתנה הסבר מִשֶּׁלָּהּ על האופן בו נברא העולם. בראשית נוצר הָאֵל אָתוּם שהיה לא גבר ולא אישה אלא גבעה, ובראשה עַיִן שיכולה הייתה לראות את הכל. מתוך הגבעה, ביחד עם הַצֵּל שיצרה, נבראו הילד שׁוּ - אֵל הָאֲוִיר וְתֵפְנוּט - אֵלַת הַמַּיִם וְהַגֶּשֶׁם, אשר מהם נוצר היקום כולו.

 

המִיתוֹלוֹגְיָה הַמִּצְרִית מיוחדת בכך שרבים מן האֵלִים הם בדמות בעלי חיים ולא בדמות אדם, כמו למשל תֵפְנוּט, שיש לה ראש אריה; חַתְחוֹר, אלת האהבה, שמזכירה פרה; בַּסּטֵט, אֵלַת הַפִּרְיוֹן דמוית החתול, וְתוֹת' - אל החוכמה בעל ראש של מַגְלָן קדוש, סוג של עוף שנמצא בְּמִצְרַיִם.

 

גם לַסִּינִים, בְּמִזְרַח אַסְיָה הָרְחוֹקָה, הייתה מִיתוֹלוֹגְיָה באמצעותה ניסו לתת מענה לשאלות מטרידות במיוחד. לַסִּינִים מספר רב של אֵלִים ואלות, שנטלו חלק באירועים משמעותיים בהתפתחות העולם והשתתפו במלחמות נגד מפלצות אכזריות, גמדים נבונים ושבטי ענקים אכזריים כדי לְשַׁמֵּר את העולם מפניהם.

 

אחד הַמִּיתוֹסִים הַסִּינִיִּים הידועים הוא מִיתוֹס בריאת האדם: נוּ גוּאַ, שהייתה אֵלָה בעלת גוף אישה וזנב נחש, מָאסה בשקט ששרר ביקום. לכן, לקחה אדמה צהובה והחלה לְפַסֵּל ממנה דמויות אדם - גברים ונשים. העבודה הייתה קשה ונמשכה זמן רב. האֵלָה חששה שלא יישאר בה הכוח ליצור את כל אנשי העולם כפי שרצתה.

 

היא נטלה שריג ארוך של גפן ומשחה אותו בבוץ הצהוב אשר טפטף על האדמה. מטיפות הבוץ שנשרו נוצרו בני האדם. היפים והמוצלחים מביניהם הם אלו שפיסלה האלה בעצמה, והעניים הם אלה שנוצרו מטיפות הבוץ.

 

לָאַצְטֶקִים, שחיו באזור מֶקְסִיקוֹ של היום, היו גיבורי מִיתוֹלוֹגְיָה משלהם. בין הגיבורים ניתן למצוא את "קֵצַאלְקוֹטל" - אֵל הַנָּחָשׁ עטור הנוצות, "טְלַלוֹק" - אֵל הגשם וזוגתו האֵלָה "צַ'לְצ'יוּטְלִיקוּאֵה" - אלת הנהרות והאגמים.

 

מִיתוֹלוֹגְיָה ידועה ועשירה נוספת היא המִיתוֹלוֹגְיָה הַהודִּית שבמרכזה הָאֵל הַמַּנְהִיג גַנֵשַׁה אשר גופו גוף אדם ולו ראש של פיל, והוא רכוב על עכברוש. מתלווה אליו גם אל הקוף הַנוּמַן הידוע בכוחו הפיסי הגדול ובזנבו העצום.

 

לפי אחת האגדות, במהלך אחד הקרבות נפצעו לוחמים אחדים פצעים אֲנוּשִׁים. הַמְּרַפְּאִים היו זקוקים לְעִשְׂבֵי מַרְפֵּא כדי להחיות את הפצועים. העשבים גדלו רק בהרים המרוחקים של גַנדְהַמְדַאנַה. הַנוּמַן נשלח להביא את העשבים, אך כשהגיע לשם הוא לא זיהה אותם. בלית ברירה הרים הַנוּמַן בכוחו העצום את ההר כולו והביאו לשדה הקרב. לאחר שהַמְּרַפְּאִים השתמשו בעשבים המתאימים, הוחזר ההר למקומו המקורי.

 

מִיתוֹלוֹגְיוֹת נוספות הן המִיתוֹלוֹגְיָה הַיָּפָּנִית ומִיתוֹלוֹגְיוֹת אַפְרִיקָאִיּוֹת וְאַבּוֹרִיגִ'ינִיּוֹת (הָאַבּוֹרִיגִ'ינִים היו מִתְיַשְּׁבֶיהָ הראשונים של יַבֶּשֶׁת אוֹסְטְרַלְיָה הרבה לפני שהגיע אליה האדם הלבן). וכמובן שאי אפשר לסיים את סיפור המִיתוֹלוֹגְיוֹת בלי להזכיר את גיבורי המִיתוֹלוֹגְיָה הַנּוֹרְדִּית, הַלּא הֵם הַטְּרוֹלִים. הַטְּרוֹל הוא מפלצת מִיתוֹלוֹגִית דְּמוּיַת אדם.

 

המִיתוֹלוֹגְיוֹת הקדומות

כיום, כשרבות מן הַתַּרְבּויּוֹת עברו לאמונה בְּאֵל אֶחָד (מוֹנוֹתֵאִיזְם), לא נותר מקום לאמונה בריבוי אֵלִים (פּוֹלִיתֵאִיזְם) למעט במקומות ספורים בעולם. לפיכך, כיום אין, למעשה, משמעות דתית לאֵלִים גיבורי המִיתוֹלוֹגְיָה. עם זאת, באמנות, בתרבות ובתחומי חיים נוספים ניתן למצוא עדיין אִזְכּוּרִים רבים לדמויות מִיתוֹלוֹגְיוֹת.

 

יְצִירוֹת אָמָּנוּת רבות מתארות סיפורי מִיתוֹלוֹגְיָה ודמויות מִיתוֹלוֹגְיוֹת. מונָּחִים מַדָּעִיִּים רבים השגורים כיום שאבו את שמם מתוך סיפורי המִיתוֹלוֹגְיָה כמו למשל הנסיכה היפהפייה "פְּסִיכֵה", שבאחד המיתוסים הִמְחִישָׁה את הקשר אל הנפש והעניקה את שמה למדע הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה - מדע הנפש; "אַטְלָס", שנענש על ידי האֵלִים ונגזר עליו לשאת בעולו של העולם, נתן את שמו לספרי מפות המתארות את כדור הארץ; אל המים והנהרות במִיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית "אוֹקְיָאנוֹס", העניק את שמו למרחבי המים הגדולים על פני כדור הארץ; אלת הבריאות והניקיון הַיְּוָנִית "הִיגִיאֵיָה", העניקה לנו את המושג הִיגְיֶנָה, ואילו האֵלִים הָרוֹמִיִּים העניקו את שמותיהם לְכוֹכְבֵי הַלֶּכֶת מַרְס, וֶנוּס, נֶפְּטוּן, יוּפִּיטֶר ועוד.

 

הכתבה התפרסמה ב"גליליאו צעיר" - הירחון לילדים סקרנים. איורים: יונתן וקסמן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הָאֵל הַמַּנְהִיג גַנֵשַׁה
איור: יונתן וקסמן, מגזין "גליליאו צעיר"
אטלס
איור: יונתן וקסמן, מגזין "גליליאו צעיר"
האל רע
איור: יונתן וקסמן, מגזין "גליליאו צעיר"
מומלצים