"השוטרים ירו אש חיה כי היו בסכנת חיים"

גורמים בכירים במחוז הצפוני אישרו הבוקר (יום ג') כי בשלב שבו הופרדה השוטרת ליאת דואדי מחבריה בפקיעין, עשו השוטרים שימוש גם באש חיה. דובר המחוז, סגן-ניצב אבי אדרי, מסר כי הנושא עוד ייחקר, אולם מתחקיר ראשוני עלה שהשוטרים שביצעו את הירי היו בסכנת חיים. המתפרעים, כך אמרו במשטרה, השתמשו בנשק חם ואף יידו רימון רסס.

במשטרה הדגישו כי מי שלמעשה הגן והחזיק בשוטרת מהרגע הראשון היה קצין משטרה בפנסיה, שמנע מהמפגינים להתקרב אליה, ולאחר מכן אף איפשר את שיחרורה ללא פגע.

גורם משטרתי סיפר ל-ynet כי הכוחות הגיעו לכפר והתפצלו לצוותים, וכי הצוות בו היתה השוטרת נפגע בצורה הקשה ביותר - אחד מאנשי הצוות נפגע מבלוק שפגע בראשו וכן הושלך לעברם רימון עשן. "בשלב מסוים השוטרת הופרדה ומצאה את עצמה ללא שאר אנשי הצוות, שחלקם נפגעו ואחרים התקדמו. שני פורעים התקדמו והחלו לתקוף אותה, ואז התערב קצין משטרה בדימוס שמתגורר במקום, שהרחיק את השניים ולקח אותה תחת חסותו", סיפר.

לאחר כמה שעות שוחררה דואדי, זאת במקביל לשיחרורם של חמישה תושבי פקיעין שנעצרו. ככל הנראה, השחרורים ההדדיים בוצעו כחלק מ"עסקה" שנרקמה בין המשטרה לנכבדי העדה הדרוזית. בסך הכל נפצעו במהומות 27 שוטרים ועוד כ-10 אזרחים ואנשי מד"א. אחד המפגינים נורה בבטנו בידי שוטר. גם כתב ynet שנכנס לפקיעין הבוקר הותקף בידי אלמונים רעולי-פנים, שדרשו ממנו לצאת מהכפר.

ליאת דואדי, אחרי ששוחררה מהכפר (צילום: אחיה ראב"ד)  

עאטף פארס, חובש בכיר במד"א כרמיאל ממוצא דרוזי, סיפר שעשה את דרכו לפקיעין בעקבות קריאה משטרתית, כאשר ניידת פינתה לכיוונו שוטר שידו היתה מרוסקת, לדבריו כתוצאה מרימון רסס.

"טיפלתי בו והעליתי אותו לאמבולנס", מספר פארס, "הכביש היה פנוי והמשכנו לבית החולים דרך פקיעין, כאשר בדרך פינינו שוטר נוסף שנפגע מיידוי אבנים. ביציאה מהיישוב המתין לנו מארב של צעירים, זה היה פשוט נורא. הם זרקו עלינו אבנים, יידו על האמבולנס סלעים ותקפו אותנו במוטות. חלקם היו רעולי פנים. בשלב מסוים פתחו את הדלת האחורית של האמבולנס והתחילו לשלוף את השוטר הפצוע. 

"בשלב הזה הבנתי שאני חייב לברוח משם ויהי מה, אחרת לא נצא חיים. נתתי גז והצלחתי לתמרן בין משאיות שחסמו לנו את הדרך. זה יום עצוב מאוד", אמר החובש, המתגורר ביישוב ראמה.   

תושב פקיעין אמר ל-ynet כי זעמם של התושבים התעורר, בין היתר, לאחר שהשוטרים נכנסו למקום הקדוש לעדה, לח'לווה, וכן בשל העובדה שנורו כדורים חיים בתוך הכפר. "בסך הכל מחינו על הכוונה לפגוע בבריאותנו בהתקנת האנטנות", אמר. "הכפר הפך לזירת קרב, הילדים נחנקו מהגז המדמיע וחלק מהעצורים והפצועים הם בסך הכל אנשים תמימים שיצאו מהבתים כדי להרגיע את השוטרים ולהגיד להם שיש ילדים בבית שסובלים מהגז".

"המפגינים יידו אבנים". שמשות האמבולנס המנופצות (צילום: דוברות מד"א)

בהתייחסו לשוטרת שהוחזקה בכפר אמר התושב כי כפי שהדרוזים יודעים להגן על כבודם של נשותיהם, גם על השוטרת הגנו ולא אירע לה כל רע. "אנשי מג"ב פשוט הגזימו, היכו ללא צורך ותקפו אותנו באופן קשה ביותר. מעבר לכך, לא ייתכן שהביאו לאזור של הכפר שלנו, שלאורך השנים חיו בו בשלווה דרוזים, יהודים ונוצרים, יהודים קיצוניים (הכוונה כנראה לתושבי פקיעין החדשה - א.ר) שגורמים למהומות". 

ראש העדה הדרוזית, השייח מואפק טריף, נכבדי העדה וראשי המועצות הדרוזיות התכנסו הבוקר לישיבת חירום, לדון בצעדיהם בכל הנוגע למהומות.

"השוטרים כאילו באו לכבוש את הכפר"

יועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים, סמיר והבה מבית ג'אן, סיפר כי קיבל את הקריאה הראשונה על הארועים סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר. הוא מיהר לפקיעין בניסיון להרגיע את הרוחות. והבה תקף את התנהלות המשטרה שהגיעה לדבריו בכוחות גדולים וחסרי פרופורציות.

"אני מסתייג מההתנהלות של כל הגורמים שהביאו למצב הזה", אמר. "אם רוצים לחקור בן אדם, אפשר לשלוח לו זימון, אפשר להגיע ולעצור אותו. לא ייתכן שהמשטרה תגיע ליישוב ישראלי בכוחות גדולים כל כך כאילו שהם עומדים לכבוש את היישוב. הרי גם מפקדי הכוחות האלה הם בני העדה ואנחנו צריכים לחשוב גם על היום שאחרי".

והבה אמר עם זאת כי הוא מסתייג מהשימוש בנשק חם, אם היה מצד המתפרעים. הוא הוסיף כי מיד עם תחילת האירועים

נכנסו נכבדי העדה בעובי הקורה והביאו להרגעת הרוחות, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים המשטרתיים. "עכשיו אנחנו צריכים לחשוב איך מתקדמים הלאה ומתקנים את הנזק שנגרם", אמר והבה.

מהמשטרה נמסר כי הצורך בסדר הכוחות הגדול היה בשל המשימה שעיקרה ביצוע שבעה מעצרים בו זמנית, כדי למנוע תיאום גרסאות. כמו כן, מספר השוטרים הגדול נצרך נוכח היסטוריה של התנגדויות למעצרים בכפר בשבוע האחרון.