ת"א: "דלת לתקווה" בין הסמים ומכוני הליווי

שכונת נווה שאנן בתל אביב ידועה בעיקר בשל מראות לא נעימים: נרקומנים שרועים על מדרכות, זונות העוסקות בעבודתן באין מפריע וקהילה גדולה של עובדים זרים, רובם ללא אשרת שהייה בארץ. בין מכוני הליווי ישנו מקום המבקש לעזור לכל אותם אנשים שנפלו בין הכסאות בזמן שהחברה הישראלית מעדיפה לעצום את עיניה.

בשנה וחצי האחרונות יש לאותם אנשים מקום להגיע אליו כדי לשתות קפה חם או להתקלח או לזכות במיטה חמה, ולו לשעות ספורות. עמותת "דלת לתקווה" הקימה מקלט בנווה שאנן, אליו מגיע כל מי שחפץ בכמה שעות של מנוחה. מקימי העמותה, דוד פיקווט ובריאן סלייטר, בחרו למקם את המקלט בין שני מכוני ליווי במרכז נווה שאנן. 

רחל, בת 47 מתל אביב, מתגאה בשיחה עם ynet כי זה כבר כמה ימים שהיא נקייה מסמים. בגיל 16 היא הידרדרה לסמים ולזנות, וכיום היא נאלצת להתגורר ברחוב. אחותה הבכורה מגדלת את בנה קרוב לעשור. "אח שלי אנס אותי ומאז חיי הפכו לשחורים", מספרת רחל. "פשוט לא יכולתי להשלים עם מה שקרה וברחתי לסמים. חיפשתי משהו שיעזור לי לא לחיות ולא להרגיש וגם לא לחוש כאב".

כל החברות שהכירה רחל ברחוב מכורות אף הן לסמים, ובדומה לה נקלעו לעבודה בזנות. "כל בחורה שמגיעה לסמים מגיעה לזנות כדרך אגב. כשהאופי שלך לא מאפשר לך לגנוב אין בשבילך דרך אחרת חוץ מלעסוק בזנות", היא מציינת. רחל ניסתה להשתקם, אך בכל פעם שלא עמדה בזה נזרקה מהדירות ששכרה וחזרה לרחוב. היא ניסתה להתאבד שלוש פעמים. 

את הקושי שבלהיגמל מסמים רחל כבר מכירה את היטב. היא מצפה שמדינת ישראל תסייע לה ולנשים דומות לה לחזור לנהל חיים נורמליים: "למה כל אלה שיושבים למעלה ולא דואגים לאנשים כמוני? אני מכירה גם בנות 16 ו-17 שבדומה לי הידרדרו לעיסוק בזנות - ולאף אחד לא אכפת". 

אלכס, מכור לסמים לשעבר, הוא אחד המתנדבים במרכז "דלת לתקווה". לאחר עלייתו מברית המועצות לשעבר התפרקה משפחתו והוא התמכר לסמים. אחרי שהצליח להיגמל החליט להישאר בנווה שאנן ולסייע לאנשים שנמצאים באותו המצב שבו הוא היה שרוי לפני כמה שנים. 

"האנשים האלה פשוט מתים ברחוב"

פיקווט גדל בארצות הברית ובמהלך ילדותו ונערותו נחשף לתנאים קשים ביותר. הוריו, אחותו, אחיו - כולם היו מכורים לסמים. פיקווט נקלע אף הוא לאותו מסלול הרסני של חומרים ממכרים. אולם יום אחד, לפני 15 שנה, הוא התעורר והחליט שהגיע הזמן לצאת מהגיהנום, עלה לארץ ופתח בחיים חדשים.

לפני כשנתיים החליט שהוא רוצה לסייע לאנשים שאף אחד לא מתייחס אליהם. "אף אחד לא רוצה להתעסק עם מה שאנחנו מתעסקים. מעבר לכך, רוב האנשים אפילו לא מסתכלים על האנשים האלה שפשוט מתים ברחוב. אם חתולה באה לישון בגינה זה לא יפריע לאיש, אבל אם מישהי כזאת תיכנס לישון בגינה של מישהו, יזמינו משטרה", הוא טוען.  

פיקווט וסלייטר מעוניינים להרחיב את פעילותם כך שתעזור ליותר מתושבי דרום תל אביב הזקוקים לעזרתם, ולשם כך הם זקוקים לעזרת מתנדבים. "הלוואי ויכולתי לגייס יותר אנשים", אומר סלייטר ומוסיף כי המקלט מחפש אנשי מקצוע, בעיקר מתחום הבריאות, שיוכלו להעניק טיפול למבקרים, אך גם לבעלי מקצועות אחרים.

"אנחנו זקוקים לאנשים שיכולים לטפל בבעיות השיניים שלהם, לעשות להם תספורת או אפילו ציפורניים, כדי שירגישו שוב שהם בני אדם. נשמח לקבל גם תרומות של בגדים, אוכל וסתם אנשים שיבואו וישתתפו בפעילויות", הוא מסכם.