דו"ח: השמירה על החופים - כישלון
במלאת שלוש שנים לכניסתו לתוקף של חוק שמירת החופים קובע דו"ח של החברה להגנת הטבע: המשרד להגנת הסביבה כשל ביישום החוק ובשמירה על חופי ישראל. אין תקנות לגביית היטלים, אין אכיפה ומניעה של פגיעה בחופים ואין הסרה של גדרות להבטחת מעבר חופשי של הציבור. המשרד להגנת הסביבה: החוק מגביל את יכולת האכיפה
המשרד להגנת הסביבה כשל ביישום חוק שמירת החופים, בעיקר בכל הנוגע לאכיפה, פיקוח וגביית היטלים, הבטחת מעבר חופשי והסגת גדרות - אלה המסקנות העולות מדו"ח שחיברו בחברה להגנת הטבע במלאת שלוש שנים לכניסת החוק לתוקף.
החוק נועד לתת מענה להרס המתמשך של החופים בידי יוזמות בניה ופיתוח, ולתופעה של גידור חופים, סגירתם לצורך אירועים פרטיים, בניה של מתקנים על החופים ומניעת מעבר חופשי של הציבור.
אחד מעמודי התווך של החוק היה ההחלטה על הקמת הוועדה לשמירת הסביבה החופית, ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה, שתפקידה לבחון כל תכנית בניה באזור החופים על פי שורת קריטריונים מוגדרים. דו"ח החברה להגנת הטבע מציין כי בהיבט של התמודדות עם לחצי הפיתוח והבניה העניק החוק לרוב מענה הולם באמצעות פעילותה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית, שמנעה פיתוח ובניה בחופים ובסמוך אליהם על פי רוח החוק.
לא הותקנו תקנות, עבריינים לא הוענשו
ואולם בדו"ח נמתחת ביקורת חריפה על המשרד להגנת הסביבה, ונטען כי הוא כשל בטיפול בהיבטים אחרים של החוק - בעיקר בנושאי אכיפה, גביית היטלים והתקנת תקנות.
מחברי הדו"ח מציינים כי בחוק ישנו סעיף המאפשר לשר להגנת הסביבה להטיל היטלים על מתקנים הגורמים לפגיעה בסביבה החופית. הכספים מגביית ההיטלים יועדו לשמש לקרן ניקיון. ההערכות דיברו על היקף גבייה של 20 מיליון שקלים בשנה, אלא שבפועל, שלוש שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, טרם הותקנו התקנות המאפשרות לגבות היטלים ממתקנים הפוגעים בסביבה החופית. ולמעשה "קרן הניקיון" מפסידה את הכספים שעל פי כוונת המחוקק, היו אמורים לסייע לה לשמירה והגנה על החופים.
על פי הדו"ח, אותו מצב שורר בתחום מניעת הפגיעה בסביבה החופית: גם במקרה זה, על אף סמכויות נרחבות שניתנו לשר, לא הותקנו תקנות שיאפשרו את יישומן. מאז כניסת החוק לתוקף נקט המשרד להגנת הסביבה רק במקרה אחד בהליך משפטי כנגד פגיעה בסביבה החופית ולטענת מחברי הדו"ח, "המשרד פועל באופן מצומצם בכדי למנוע פגיעות או להעניש עבריינים".
הדו"ח קובע גם כי בכל הנוגע לזכות המעבר לאורך חופי הארץ, הרי שבשלוש השנים שעברו מאז נכנס החוק לתוקפו, לא נקט המשרד להגנת הסביבה בצעדים הנדרשים. אף גדר קבועה לאורך החוף לא הוסרה ולא ננקט אף הליך משפטי כנגד חסימת זכות המעבר החופשי. זאת, למרות שחסימות מעין אלה התרחשו פעמים רבות, בעיקר במסגרת סגירתם של חופים שונים לאירועים פרטיים. עוד נטען כי גם לאחר שהוועדה לשמירת הסביבה החופית שללה קיום אירועים פרטים - בפועל היתה התעלמות מוחלטת מהנחיותיה, והמשרד להגנת הסביבה אינו פועל למנוע את ההפרות או להעניש את האחראים לאחר מעשה.
בפרק העוסק במערכת הביטחון, מציינים מחברי הדו"ח כי קיימת עלייה באינטנסיביות הבנייה בשטחי החוף שהוקצו לה. כיום תופסת מערכת הביטחון שטחי חוף באורך של 31 קילומטרים, המהווים כ-16 אחוז מאורך חוף הים התיכון של ישראל. רובם המכריע של השטחים הם חופים טבעיים ללא עורף בנוי.
חוק התכנון והבנייה מאפשר כיום למערכת הביטחון לפעול במנותק ממערכת התכנון הארצית, באמצעות הוועדה למתקנים ביטחוניים. עם זאת, החוק מפנה את הוועדה להתחשב ככל הניתן בהוראות חוק החופים ולפעול לפיו - ומבדיקת החברה להגנת הטבע "לא נראה שחל שינוי משמעותי בהתייחסות מערכת הביטחון".
מחברי הדו"ח, ניר פפאי ומשה פרלמוטר, אמרו: "המשרד להגנת הסביבה והעומד בראשו אינם מקדמים את יישום חוק החופים בצורה מספקת... ומדובר באחד החוקים הסביבתיים החשובים שנחקקו בישראל בשנים האחרונות".
ח"כ דב חנין, יושב ראש עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, אמר בתגובה: "המאבק להגנה ושמירה על חופי ישראל נמשך במלוא עוצמתו. חוק החופים שעבר בכנסת הקודמת, חוק הגנת הסביבה החופית במפרץ אילת - שהועבר בכנסת הנוכחית, וחוק הגנת הכנרת - שהונח לאחרונה על שולחן הכנסת, מהווים נדבך חיוני בהגנת על חופי ישראל מפני נדל"ניסטים ומזיקים אחרים".
המשרד להגנת הסביבה: החוק מגביל את יכולת האכיפה
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי נוסח החוק מגבילה מאוד את יכולת המשרד להפעיל סמכויות אכיפה, ולכן בחר המשרד לפעול בדרכים חלופיות של שיתוף פעולה. כדוגמא מביאים במשרד את נושא בית הקברות בנהריה, שהתרחב לכיוון מערב. "במקרה זה פעל המשרד מול גורמי התכנון והביצוע לקידום פתרון חלופי לקבורה בנהריה ובכך לעצור פגיעה נוספת בחוף". המשרד ציין כי במקרים אחרים, כמו בניית במות עץ בחוף בנהריה או חסימת חוף הדקלים בעכו, ההפרות נמצאות בהליכים משפטיים.
עוד אמרו במשרד כי הוחלט, בשיתוף עם משרד הפנים, לגבש מדיניות לשימוש לאירועים זמניים בחוף, ובתנאי שיהיו אירועים המוניים הפתוחים לציבור הרחב ויעמדו בתנאים. במשרד ציינו כי לא תתאפשר כל חסימת חוף עבור אירועים פרטיים או סגורים לציבור הרחב.
במשרד ציינו כי כדי לעמוד ביעדי האכיפה היעילים דרושים תקנים לפקחים נוספים בחופים והנושא נמצא בדיונים עם משרד האוצר. כמו כן מתקיימים דיונים עם האוצר בנושא גובה ואופן הטלת ההיטלים, "והציפייה היא כי בעת הקרובה יגובשו ההסכמות הנדרשות". במשרד ציינו כי על בסיס הניסיון שנצבר בשלוש השנים האחרונות, נבחנת האפשרות לתיקון התקנות, ובכל מקרה "ניתן לראות כי מרבית המפגעים קטנים באופן יחסי".
