גם צרפת מתייאשת מהאו"ם
כמו בוושינגטון, גם בפריז מבינים שעם היקפי הסחר של רוסיה וסין - אי אפשר לבנות על סנקציות גלובליות נגד איראן. באירופה מעריכים: ההכרעה בין תקיפה לעסקה תיפול באביב. ואולי - כפי שסבור גולה איראני - המערב הולך שולל אחר ההתלהמות של אחמדי-נג'אד?
"אתם פשוט לא מבינים איך הראש האיראני עובד", אמר השבוע ל-ynet אופוזיציונר גולה באירופה. הוא נזכר: "בילדותי באיראן היה ברור שישראל היא הגורם הפיקח באזור, ואילו עתה סבורים שם שהיא הגורם הטיפש ביותר. זה נורא מבחינתכם".
ממקום מושבו, מתקשה הגולה להבין מדוע ישראל והמערב הולכים שבי אחר ההצהרות המתלהמות של אחמדי-נג'אד. "בשנותיו של חתאמי בנשיאות", הוא מזכיר, "היו הפגנות סטודנטים. המשטר ראה, הבין - ובחר 'לאחד את השורות' באמצעות מכנה משותף חדש: הגרעין. אבל אל תשחקו לידיהם - הם לא קרובים לפצצה, וממילא המציאו את כל זה כדי לסתום פיות באיראן".
"קשה לי להאמין שהם יצליחו תוך שנים ספורות להתגבר על כל-כך הרבה מכשולים טכנולוגיים", הוא ממשיך, "אבל בצורה בה אתם מתנהלים, אתם גורמים לאיראנים לחשוב שאתם התוקפנים שרק מחפשים לפגוע בהם. מה שאתם צריכים לעשות הוא לתמוך בזכויות אדם ובדמוקרטיזציה באיראן, ולהמתין. השינוי יבוא מבפנים". גם גורמים ערבים הפועלים בפריז לא שבעי נחת מהרמיזות התקיפות הנשמעות בירושלים ובוושינגטון. הם מזהירים: "אם תתקפו את איראן, זאת תהיה טעות איומה. אתם תגררו את כל האזור למלחמה בלי שום נחיצות".
נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד (צילום: איי.אף.פי)
אבל לא לכולם יש סבלנות להמתין שהשינוי יבוא מבפנים. באיחוד האירופי, ובמיוחד בצרפת, נערכים להחרפת הסנקציות על טהרן. ניקולא סרקוזי הביא עם בחירתו רוח גבית חזקה למאמציו של הממשל האמריקני בעניין. כמו וושינגטון, נראה שגם פריז נואשה ממוסקבה ובייג'ינג, והחליטה לפנות אל האיחוד האירופי בניסיון לגבש חבילת עיצומים קשה, במנותק ממועצת הביטחון של האו"ם. במסגרת החבילה, תורחב ה"רשימה השחורה" של פרטים וגופים איראניים, בהם גם שני בנקים, האסורים למגע.
שלום לקונצנזוס
בפגישה האחרונה בניו-יורק של שש המעצמות (ארצות-הברית, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה), הועלתה הצעה ל-14 סנקציות תקיפות. רוסיה קיבלה רק חמש מתוכן, ואילו סין החליטה לתמוך בשתיים בלבד. המניעים ברורים מאליהם: בעשרת החודשים האחרונים הוכפל הסחר בין סין לאיראן. הרוסים מצידם שומרים על מסחר יציב ודוחים בתקיפות אמברגו נשק, ולו בשל רצונם להתמיד בעסקאות. מנגד, מחיר הנפט המאמיר מזרים לקופתה של איראן 80 מיליארד דולר בשנה - ואיתם תחושה של ביטחון עצמי ועוצמה.
גם שליטי ערב משוכנעים כי אטום בידי איראן יהיה אסון, וחלקם כבר שוקדים על פיתוח תוכנית גרעינית משלהם, למטרות שלום כמובן. "אם איראן תותקף יהיו כאן 18 חודשים של אש, אך אם תשיג את הפצצה - נעמוד בפני 30 שנה של חוסר יציבות", אמר לאחרונה גורם בכיר בדובאי לעמיתו האירופי, והביע תמיכה ברעיון שישראל תתקוף. ודובאי היא לא היחידה: גם בקטאר העשירה ובעלת הבסיס האמריקני הגדול באזור, כמו ביתר השכנות במפרץ, חרדים מאוד. לפיכך, מעבר לאימת הפצצה האיראנית, חוששים במערב מקריסת האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, מחוסר יציבות מוחלט וממרוץ חימוש במזרח התיכון, שישפיע באופן מיידי גם על אירופה עצמה.
באירופה מעריכים כי תקופת הזמן הקריטית תהיה האביב הבא - אז יצטרך ממשל בוש לבחור בין דיל כולל, ברוח המודל הצפון-קוריאני, לבין מבצע צבאי. עד לאותו מועד, צפויה צרפת להתמיד בדיפלומטיה התקיפה ובמאמצים לגבש סנקציות חריפות, ובמקביל - לנהל דו שיח עם ישראל. "הדברים נופלים על אוזניים קשובות באירופה", סבור דניאל שק, שגריר ישראל בפריז. "גם בריטניה וגרמניה שותפות לדאגה. רק לפני חצי שנה הנושא המקודש בצרפת היה אחדות השורה של הקהילה הבינלאומית, ואילו עתה הם מבינים שלמען הקונצנזוס, מתקבלות החלטות שהן חסרות משמעות. לכן הצרפתים, שחשים שאיראן הפרה את ההתחייבויות שנטלה על עצמה ומונעים מתחושת אחריות כבדה, מוכנים לוותר על הקונצנזוס. זה לא עניין של מה בכך".
נתקלתם בדיווח מעניין מהעולם הערבי? אתם מוזמנים לשתף אותנו באמצעות הדואר האדום
לפנייה לכתב/ת 
