יותר מ-40% מהישראלים לא היו מעולם בקונצרט

סקר חדש שנערך בשבוע שעבר בישראל מעורר דאגה בקרב התזמורות בארץ. מנתוני הסקר, שהזמינה התזמורת הקאמרית הישראלית, עולה כי יותר מ-40% מהישראלים לא ביקרו מימיהם באולם הקונצרטים. כ-43% מהציבור הבוגר בישראל לא מאזין אף פעם למוזיקה קלאסית ורק 2.8% מהציבור בישראל מבקר בקונצרטים באופן קבוע.

גיל שוחט, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקמארית הישראלית אומר בתגובה לסקר: "יש לתזמורות תפקיד והוא בין היתר לדאוג להנחלת הערכים של המוזיקה הקלאסית לקהל הרחב, ולא רק לספק את הצרכים האינטלקטואלים של קבוצת מיעוט. כדי לעשות את זה צריך לאסוף נתונים וללמוד על הרגלי ההאזנה של כלל האוכלוסיה. זו הסיבה שיזמנו את הסקר, על מנת לייצר פעילויות למשיכת קהלים שונים לאולמות".

הקאמרית הישראלית. "תוצאות הסקר ראוי שידאיגו לא רק את התזמורות" 

הדרך לעשות זאת לדברי שוחט היא, לצד מצוינות, משיכה של שמות ידועים ושילובים בין מוזיקה אמנותית לאלמנטים נוספים. "עשינו את זה עם 'החומה' וגם עם זמר עברי בפרויקט וילנסקי", הוא אומר ומדגיש, "צריך לצאת מהבועה ולא להסתגר במגדל השן. הנתונים צריכים להדאיג גם את מנהל תרבות, משרד התרבות ומשרד החינוך. צריך להביא את הנתונים כשאלה פתוחה לכלל האוכלוסייה, האם אנחנו רוצים שהתרבות הקלאסית ויצירות המופת הקלאסיות יהיו חלק מההוויה שלנו או לא".

ירון גוטפריד, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, אומר: "אי אפשר לסתור את נתוני הסקר. מדובר במגמה כלל עולמית, למרות שנתוני התזמורת שלנו שונים. בשש השנים האחרונות מספר המנויים הולך וגדל וזה קשור לקונספט אמנותי עכשווי שמדבר גם לקהל שמרביתו לא מעוניין לשמוע על אולם הקונצרטים. לנו אין אפשרות להזמין אמנים מפורסמים שיעשו בשבילנו חצי מהעבודה, אבל כשצריך לייצר מציאות בתקציב מוגבל יחסית, חייבים להמציא שיתופי פעולה שלא נמצאים על המדף. זה אולי לא ישנה את המציאות הכללית של היקף הקהל באולמות, אבל זה יעזור לתזמורת לשרוד"

גוטפריד אומר כי לצד חיבורים ז'אנריים ופעילויות חינוך צריך להקדיש מחשבה להחזרת המוזיקה הקלאסית לסדר היום הציבורי. "אם אתה לא בטלוויזיה, אתה לא קיים. אם היו שמים את המוזיקה הקלאסית והתזמורות במרכז, או לפחות מתייחסים אלינו יותר, אין לי ספק שהשינוי היה נראה. לצערי הרב רשתות הטלוויזיה כבר לא מצלמות אפילו את הקונצרטים, כי אף אחד לא רוצה לקנות את החומרים האלה לשידור. זה משהו כללי שקשור להישרדות שדוחקת את התרבות לשוליים".

הרבה תזמורות - מעט תקציב

רעיה זימרן, ראש מדור המוזיקה במנהל התרבות, מודאגת אבל מגלגלת את האחריות לפתחו של משרד החינוך. "זו בעיקר בעיה של חינוך מגיל צעיר", היא אומרת ומוסיפה, "יש לנו אמנם את סל תרבות, אבל כיום יש פחות ופחות דגש על לימודי מוזיקה. למרות העבודה הנהדרת שנעשית במגמות המוזיקה, בבתי הספר היסודיים קורה מעט מדי בתחום. אני לא יודעת אם זה מה שיביא קהל לאולמות היום, אבל זה ללא ספק העתיד".

לדברי זימרן התזמורות עצמן נותנות את הדעת על המצב וגם במנהל תרבות נעשות פעולות לעידוד הצריכה המוזיקלית הקלאסית. "אנחנו מנסים לעודד פעילויות בריטואל של חינוך בקהילה בכדי לדאוג שתהיה עתודה, אבל הרגלים הם משהו שקשה מאוד לייסד בגילאים מבוגרים", היא אומרת, "אני רואה אחריות של כולנו כחברה על הנתונים האלה, ומצד שני צריך להתמודד עם מה שקיים".

מה זאת אומרת?

"אנחנו משתדלים לדאוג שהתזמורות ימשיכו לשרוד. יש מעט מדי תקציבים לפעילות של התזמורות בארץ ויחסית הרבה תזמורות בשטח. זו בעיה שאי אפשר להקל בה ראש וזה בהחלט נושא לדיון רחב. אנחנו קיבוץ גלויות גדול עם ציבור רחב שלא גדל בבית על מוזיקה קלאסית. האם נכשלנו בזה שאנחנו הולכים לכיוונים של מוזיקת עולם ומוזיקה אנדלוסית? זו שאלה. צריך לומר שהעלייה מרוסיה תרמה תרומה גדולה לקהל המוזיקה הקלאסית בישראל, במובנים מסוימים היא הצילה את התחום".

מה בפועל אתם עושים בשביל לנצח את המגמה הזו?

"כשיש לך רק אדם וחצי במחלקה למוזיקה שצריך לדאוג למאתיים גופים שישרדו ויקבלו כסף ויעמדו בקריטריונים שנכפו עליי בבג"צ, איך עושים את זה? צריך פה כוח אדם ותקציב. השאלה אם ראוי להוריד כסף מהתזמורות בכדי להזמין סקרים? אנחנו מנסים לעבור את השנה בשלום. מנסים להיעזר באנשים מבחוץ כדי לתכנן קדימה ולראות לאן פנינו מועדים ומה צריך לחזק.

לחנך מגיל צעיר

תוצאות הסקר, גם אם מטרידות, לא מפתיעות את ד"ר יעל שי, האחראית מטעם משרד החינוך על נושא החינוך המוזיקלי בבתי הספר. "לבי לבי על התוצאות", היא אומרת. "בארבע השנים האחרונות קידמנו מאוד את תכנית מפגשי המוזיקה החיה שבמסגרתה לומדים תלמידים רפרטואר של יצירות מוזיקה אמנותית מערבית.

"במהלך השנה זוכים 60 אלף תלמידים בבתי הספר היסודיים לביקור של 2-3 נגנים במפגש בלתי אמצעי ולקראת סיום השנה הם מגיעים להיכל הקונצרטים. התקווה היא שכל תלמיד יזכה להגיע לאולם הקונצרטים אחרי תהליך של למידה מתוך אמונה שככל שהילדים מכירים את המוזיקה ונחשפים אליה, הם ילמדו לאהוב אותה. אני מאד מקווה שמשהו מזה ייטמע ובסופו של דבר יגדיל את מספר צרכני התרבות".

יש סיכוי שבעתיד כל בוגר של מערכת החינוך בישראל ייחשף לפחות פעם אחת במהלך לימודיו למוזיקה קלאסית?

"עם תכנית עבודה נכונה, יש סיכוי שזה יקרה. זה נכון ש-60 אלף תלמידים זה מעט, אבל אנחנו נערכים להגיע לרוב התלמידים. אני משוכנעת שאם נשכיל לחבר בין הקונצרטים בשעות הבוקר שילדים נחשפים אליהם, לפרוייקטים של הקהילה שהם תחת סמכות משרד התרבות, נוכל לחזק ולהעצים את קהל המוזיקה הקלאסית. נכון להיום שיתוף הפעולה המרכזי שמאפשר לתכניות שלנו לעבוד הוא זה שנעשה עם הרשויות.

הקאמרית הקיבוצית. "חייבים להמציא שיתופי פעולה שלא נמצאים על המדף"

"אבל מה קורה עם רשויות שאין להן? הפתרון ברמה מסוימת הוא בשילוב כוחות. אני לא מתנערת מאחריות, לדידי מדובר בפירוש בתפקידו של משרד החינוך לרצות שכל ילד שמסיים את מערכת החינוך יהיה בן תרבות. זה אומר שכמו שחובה עלינו ללמד ילדים מתמטיקה, חובה עלינו לחשוף אותם למוזיקה קלאסית או לאמנויות ככלל, שהן משאב לא פחות חשוב".

איפה נקודות החולשה של המערכת? מה חסר בכדי שזה יעבוד?

"קודם כל היערכות של המשרד או אמונה בחשיבותו של הנושא".