שלום לך מזכירת המדינה, הגברת קונדוליזה רייס
אינני יודע מה יהיה מזג האוויר במרילנד בימים אלה, אך בכל מקרה הרשי לי להציע לך: גם אם יירד גשם, אל תשתמשי במטרייה שחורה.
שמי עוזי לנדאו, הייתי שר בשתיים מממשלות ישראל וכיהנתי בכנסת במשך 22 שנה, אבל את המכתב הזה אני כותב לך כבנה של אולגה לבית פרל, שברחה עם משפחתה מגרמניה הנאצית בשנת 1937. הוריה הבינו: את ממשלת הרשע של החיה הנאצית, לא ניתן יהיה להשביע. לרוע מזלו של העולם המערבי, ראש ממשלת בריטניה אז, נוויל צ'מברליין, לא השכיל להבין זאת.
1938, ועידת מינכן. המדיניות הפייסנית והמתרפסת של צ'מברליין כלפי היטלר מגיעה לשיאה. על אף שבחמש השנים מאז עלה לשלטון מפר היטלר את חוזה ורסאי, מחמש את הוורמאכט מעל ומעבר למוסכם ומשתלט על אוסטריה ב"אנשלוס" המפורסם, לקראת מינכן אינו מהסס לתבוע את פירוקה של צ'כוסלבקיה וסיפוח חלקה לגרמניה. צ'מברליין מקריב את בעלת בריתו. בשובו לבריטניה, בחסות מטרייתו השחורה, הוא מכריז: "הבאתי לעולם שלום בזמננו". והשאר היסטוריה.
כיום, את מקומה של גרמניה הנאצית תופסות איראן ואל-קאעידה; במקום היטלר – אחמדי-נג'אד ובן-לאדן. האם תרצי את, גברתי, להיזכר כצ'מברליין של המאה ה–21?
איראן ואל-קאעידה מניעות את הטרור העולמי. הטרור הפלסטיני הוא בעל הברית שלהם. האידיאולוגיה שמניעה אותן היא כיבוש המערב והבסתו כדי להשליט את האיסלאם. אם את מטילה בכך ספק, כנראה שלא האזנת לנאומיו של אחמדי-נג'אד באו"ם ובאוניברסיטת קולומביה: לא סתם חזון על עולם ללא ישראל, אלא עולם ללא דמוקרטיה. כמו גרמניה, שחימשה עצמה עד צוואר, כך איראן, מזניחה את רווחת תושביה העניים ומשקיעה בייצור מתוכנן של עשרות פצצות גרעין לשנה, ופיתוח טילים בליסטיים שמגיעים עד ארה"ב. ישראל עבורם היא רק השטן הקטן. אמריקה היא השטן הגדול.
ריח מינכן עומד באוויר. האם אינך חשה זאת?
בפרספקטיבה כזו מגיעים כולם לאנאפוליס. הפלסטינים, שמאז אוסלו הפרו כל הסכם, ושעל אף הנסיגה מעזה ממשיכים להמטיר על ישראל טילי קסאם, מגיעים כדי לשוב ולתבוע את תביעותיהם המוגדלות; נציגי ישראל, תחת לחץ כבד של משרד החוץ האמריקני, מוכנים היום להקמת מדינה פלסטינית כמעט בגבולות 67', לחלוקת ירושלים ולמו"מ בנושא הכנסת הפליטים הערבים לתחומי המדינה. כמובן שלממשלה אין שום סיכוי להעביר בציבור החלטה הדוחקת את המדינה לגבולות שאבא אבן כינה "גבולות אושוויץ". זו כבר לא שאלה של אידיאולוגיה. זו שאלה של סכנה קיומית.
אבל את מקור המוטיבציה הנמרצת שלך, להעניק לאיראן ולאל-קאעידה פרס בדמות קידום רעיון המדינה הפלסטינית, איני יכול להבין. זו תהיה מדינה שרוב תושביה חגגו ושאגו משמחה ב-9/11, שעה שמגדלי התאומים קרסו. שבבחירות הדמוקרטיות האחרונות הפקידו את הקמת ממשלתם בידי מחבלי החמאס, המשתפים פעולה עם איראן ואל קאעידה, ושבמהלך הפיכה צבאית עקובה מדם השתלטו על כל חבל עזה והפכו אותו לבסיס הטרור הגדול במזרח-התיכון.
"אבל אבו-מאזן הוא מנהיג הפלג המתון", את בוודאי אומרת עכשיו. הצחקת אותי. ממש בשעה שהוא ידבר שלום בוועידה, תוסיף מערכת החינוך שלו, הרחק מאור הזרקורים של אנאפוליס, ללבות את אש השנאה אליכם ואלינו, ולהכשיר דור חדש של מחבלים מתאבדים. האם לדעתך תוכל ארצו לשמש תשתית לדמוקרטיה שתתפתח בעולם הערבי, או שתהפוך לבסיס קדמי לטרור אנטי-מערבי? ונמל עזה - ישרת את ציי המערב או את אלה של איראן ורוסיה?
המהלכים של הממשל האמריקני באזורנו מוכיחים למנהיגי הרשע שדרכם צלחה. הטרור משתלם. סוריה, התומכת בטרור שמפיל חללים בקרב חיילי ארה"ב בעיראק, מסייעת לאיראן, נמצאת בקשר עם צפון קוריאה, מעבירה נשק לחיזבאללה ואחראית לחיסול הנשיא הלבנוני, מקבלת בסופו של יום הזמנה ממשרדך לאנאפוליס, עם הצעה לדון ברמת הגולן, ששימשה אותה בעבר כדי לתקוף את ישראל.
היא רואה שארה"ב מוכנה להקריב בעלי ברית כדי לרצות את האויב, ומסיקה שלא כדאי להיות בעלי בריתה. הרבה יותר משתלם לפגוע בה.
ריח מינכן של 1938 שוב באוויר. ההיסטוריה, כך נראה, חוזרת, אבל עדיין בידיך לשנות. דלגי על מורשתו הרת האסון של צ'מברליין. על המטרייה השחורה. העולם החופשי זקוק עתה למנהיגות נחושה מסוגו של צ'רצ'יל.
בכבוד רב,
עוזי לנדאו
