שתף קטע נבחר

ביצי הנשרים יוצאו מהקן כדי להילחם בהרעלות

ברשות הטבע והגנים מתכוונים להתמודד עם מכת ההרעלות הקשה שפגעה בעשרות נשרים בשנה האחרונה, באמצעות תוכנית חירום. הביצים שהוטלו יוצאו מהקינים ויועברו להדגרה מלאכותית, והגוזלים ייגדלו בשבי עד לבגרות מינית. המטרה: לנסות ולהוציא את הדורסים הנדירים בגולן מסכנת הכחדה מיידית, ולהגדיל את אחוזי הרבייה

מכת ההרעלות שפגעה באוכלוסיית הנשרים בשמורת גמלא בגולן גבתה בקיץ האחרון מחיר כבד של כ-50 דורסים. החשש הוא שתוך כ-25 שנה תיכחד האוכלוסיה לחלוטין, ולכן נערכים ברשות הטבע והגנים לתוכנית חירום שנועדה לצמצם את סיכויי ההכחדה של הנשרים באמצעות גרעיני רבייה בשבי.
 
בחודשים הקרובים יוציאו פקחי הרשות מקיני הנשרים את הביצים שהוטלו. הביצים יועברו להדגרה מלאכותית עד הבקיעה, והגוזלים שיבקעו יגודלו בשבי עד גיל שלוש - ורק אז ישוחררו חזרה לטבע.
 
 
בספירות שנערכו השנה בדרום ובצפון הארץ עלתה תמונה קשה אודות אוכלוסיית הנשרים בצפון. בדרום נמצאת האוכלוסייה במגמת עליה יציבה, בעיקר נוכח מאמצי הרשות בהפעלתן של תחנות האכלה מוסדרות, ומניעת הפרעות של מטוסים צבאיים ומטיילים באזורי המחייה של הנשרים. בצפון נמצא שהמצב הפוך ועגום ביותר: 85 נשרים נספרו בצפון לעומת 130 בשנה שעברה. 
 
על פי סימולציות אקולוגיות ממוחשבות שנערכו לאוכלוסיית הנשרים בצפון ישראל, אחת ההערכות האופטימיות היא כי ישנם כיום כ-80 נשרים בגולן, וכל עוד גורם ההרעלות ימשיך להוות שחקן מרכזי בטבלת האיומים, שליש מהאוכלוסייה תיכחד ב-25 השנים הקרובות.
 

מלחמה מתמדת בהרעלות 

"מספרם של הנשרים בצפון ישראל נמצא בירידה בעשרות השנים האחרונות. אם בעבר הם היו נפוצים בשומרון, באזור הכרמל והגליל המערבי, אין ספק כי המגמה כיום היא דחיקתה וצמצומה של האוכלוסייה בעיקר בגולן", הסביר אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות. "הסיבה הגדולה לירידה היא ההרעלות. חלקן זדוניות, שמכוונות נגד חיות בר וגורמות לפגיעה בנשרים הבוגרים והצעירים שניזונים מבשר מורעל". 
 
מלאכת הרבייה בקרב הנשרים אינה פשוטה במיוחד נוכח איום ההרעלות בארץ ובמדינות השכנות. במושבות אחרות של נשרים באירופה אחוזי הרבייה גבוהים יותר. על פי נתוני הרשות, בספרד שיעור ההצלחה עומד על 82 אחוז, בצרפת על 92 אחוז ואילו בישראל אחוז ההצלחה הינו כ-30 אחוז בממוצע.
 


ספירות נשרים בישראל

ספירות נשרים בישראל
אזור/שנה 1999 2000 2003 2005 2006 2007
דרום
60 107 202 174 173 125
צפון 292 240 218 180 130 85
סה"כ 352 347 420 354 303 210

 
ההרעלות לא היו הדבר היחיד שפגע באוכלוסיית הנשרים והדורסים בכלל. ישנם מקרים לא מעטים של התחשמלות מקויי מתח גבוה, הדורסים גם נורים על ידי ציידים או מורעלים בהרעלות עופרת, כתוצאה מבליעת גופים זרים ומתכות. לכך מתווספת גם בעיית רככת העצמות, הנובעת ממחסור בסידן. מאז שנת 1998 החלו פקחי הרשות בגולן לפזר בעונות גידול הגוזלים שבבי עצם מסביב לפגרי בעלי חיים, במטרה לצמצם את כמות המתכות שמביאים ההורים לקן.
 
"כל עוד משרדי הממשלה לא קובעים את כללי השימוש ברעלים המסוכנים לאדם ולבעלי חיים, מבצעים מדיניות אכיפה רכה של רעלים חקלאיים בארץ, ולא מביאים לדין חקלאים המשתמשים בהם באופן בלתי חוקי - המצב הקשה יימשך", הזהיר הצופה. "עם ההרעלות אנחנו לא יכולים להתמודד באופן מיידי, ולכן בחרנו לטפל בגורם שכן נתון עדיין לשליטתנו".
 


(צילום: יורם שפירר)

 

הגוזלים ייגדלו בשבי עד בגרות מינית

לפיכך החליטו ברשות להגדיל את שיעורי רביית הנשרים גם במחיר נוסף של התערבות בטבע. "אם נצליח לשפר את היילודה, נוכל להקטין בחצי את סכנת ההכחדה", אומר הצופה. 
 
לדברי יעל חורש, אקולוגית שמורת גמלא, הביצים שתילקחנה מהקינים תועברנה להדגרה מלאכותית בגן החיות התנ"כי בירושלים ולאחר הבקיעה, יועברו הגוזלים לכלובי מחייה ואיקלום בשמורה בגמלא או בחי-בר כרמל.
 
"הרעיון המרכזי הוא להחזיק את הגוזל שיבקע בשבי עד שימלאו לו שלוש או ארבע שנים ואז ישוחרר מכלוב איקלום בשמורה", אומרת חורש. "מאחר ונשר צעיר מגיע לבגרות מינית רק בגיל שלוש-ארבע שנים, עד אז הוא מועד לפורענות ומשוטט בשטחים עצומים, כך שהוא חשוף יותר לפגיעות ואין לו תרומה ממשית לשיפור במצבה של אוכלוסיית הנשרים".

 

תוכנית "הטלות מילואים" שתופעל בשנה הקרובה על ידי הרשות נחשבת לדרך פעולה מקובלת בעולם, ונועדה לעורר אצל נקבת הנשר מנגנון טבעי בו היא תטיל ביצה נוספת לאחר שהביצה היחידה שהוטלה תוצא מן הקן. "אנחנו יכולים להרוויח מכל נקבה הטלה נוספת, וכך נוכל בשבי להדגיר את הביצים בשיעורי הצלחה של 90 אחוז, לעומת 70 אחוז מהביצים הבוקעות בגמלא", אמר הצופה.

 


(צילום: יורם שפירר)  

 

התקווה הגדולה של מומחי הרשות היא להרוויח זמן יקר. "המטרה היא לאפשר לאוכלוסייה להתחזק ולהוציאה מסכנת הכחדה מיידית, כך שנוכל לטפל בבעיית ההרעלות. גם אם מספר האוכלוסיה היה נמוך וההרעלות לא היו קייימות, היא לא הייתה בסכנת הכחדה", הסבירה חורש.

 

עוד מציינת חורש כי נשרים בוגרים נוהגים להישאר קרובים לאזורי הקינון, כך ששיחרורם בסמוך למועד הקינון בשנה השלישית לחייהם, יעזור לשיפור הסיכויים להישרדותם בטבע. ברשות מציינים כי תוכנית הפעולה אמורה לצאת לדרך בשבועות הקרובים, מאחר וחודשי ההטלה הם לקראת סוף דצמבר ותחילת ינואר. "אנחנו נחזיק אצבעות בשנה הקרובה ונתקדם עם הוצאת הביצים לפי התנאים שיכתיב השטח ותנאי מזג האוויר. זו מלחמה לא פשוטה על גורלם של דורסים רבים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתמעטים בנופי ישראל
צילום: יורם שפירר
ספגו פגיעה קשה עקב הרעלות
צילום: יורם שפירר
ברשות מקווים להצילם מסכנת הכחדה מיידית
צילום: אביהו שפירא
מומלצים