שתף קטע נבחר

צילום: דלית שחם

אלף כבאים לא יצליחו לכבות

יגאל אליהו מחזיק באוסף הגדול בעולם של דגמי כבאים העשויים מפורצלן, כשכולו מבוסס על אירועים אמיתיים וכל דמות נראית אנושית. יפה, מרשים ומושקע

לא בכל יום מזדמן לך לראות את האוסף הגדול ביותר בעולם של דגמי כבאים ולוחמות אש. אוסף ייחודי ונדיר זה, של יותר מ-300 דמויות העשויות ברובן מפורצלן, ייכנס בקרוב לספר השיאים של "גינס". בעל האוסף הגאה הוא יגאל אליהו (48), איש עסקים שבגיל 14 החליט להתנדב במערך כיבוי האש של ישראל ומאז הוא שם.

 

"האוסף כולו מבוסס על אירועים אמיתיים, בין אם הם נלכדו בעדשת המצלמה, ובין אם הם תמונה שנצרבה בזיכרון של כבאי שהיה במקום", מסביר אליהו. "בניגוד לאספנים רבים אחרים האוספים חפצים דוממים, אני הלכתי על המימד האנושי אותו ניתן לראות בכל דמות ודמות באוסף בסיטואציות שונות שהוקפאו לנצח".

 

 

מי שבנה את הדמויות בעבודת יד המפארות את ויטרינות הענק בדירתו של אליהו, הם כבאים ומנהלים בתחום הכיבוי, וזאת מהסיבה שרק אנשים שעולם הכיבוי טבוע בנשמתם הוסמכו על ידי החברה המייצרת להוציא מוצר שכזה שהוא לא רק דמות סטאטית אלא יצירת אומנות של ממש.

 

כל פסל גורם לך לעצור ולבהות בו מהסיבה שניתן להבחין בכל פרט: החל במחוג של מד לחץ האוויר הצמוד לכבאי, דרך קפלי המדים, הקסדות לסוגיהן, האישונים המורחבים של הלוחם כשהוא ניתקל בחומת האש, ועד לכלבים מגזע דאלמטי המלווים דמויות רבות באוסף.

 

"הסיפור של הכלבים הוא מדהים", מסביר אליהו. "גזע הדלמטי הוא היחיד בעולם כולו שאינו חש כל פחד מהלהבות, הדעות חלוקות מדוע זה כך אבל בשורה התחתונה האמריקאים אימצו אותו כאיש צוות לכל דבר, והכלבים הפכו לחלק מהנוף של עולם הכיבוי ומסיבה זו הם גם כאן באוסף".

 

כשאני מבקש בחשש מה שיגאל יוריד דמות מסוימת מהארון הוא פוקד על בנו: "תוריד את בועז ותראה למישל". למראה השתוממותי, הוא מסביר: "אחרי יותר מ-30 שנות התנדבות נוצר מצב שאני מכיר כמעט את כל מי שעוסק בכיבוי - לכן כשיש דמות מסוימת הדומה מאוד פיסית לכבאי ישראלי – היא זוכה בשמו".

 

כשאני שואל מדוע לא פוסלו כבאים ישראלים, נופלות פניו של אליהו: "אני מאוד מתפלל שלא תהיה שום סיבה לפסל כבאים ישראלים - האוסף כולו מורכב בסופו של דבר מטרגדיות ולא הייתי רוצה שצוות ישראלי יתווסף לאוסף".

 

אליהו הוא מסוג האנשים המקרינים עוצמה אדירה. מספיק להיות בקרבתו כדי לחוש שהכל יהיה בסדר - וזו אולי הסיבה שהוא טיפס במהירות בדרגות עולם הכיבוי וכיום נחשב לאחד המתנדבים המוערכים ביותר בארץ - ויעידו אין ספור מכתבי התודה והתעודות.

 

אולם ברגע שהוא מתחיל לדבר על האוסף נושרות ממנו כל חומות ההגנה והוא הופך לאדם רגיש הקרוב לדמעות כשהוא מדבר על אסון התאומים: "באירוע נספו 343 כבאים, מה שגרם לחברה לייצר קו שלם של דמויות שהיו מעורבות באסון. כל דמות ודמות זוכה לדגל ארצות הברית על בסיסה, והמחווה הגדולה יותר היא שחלק מהרווחים מגיע למשפחות הכבאים שנספו".

 

מבט בדמויות אלו ממש לוקח אותך אל אותו יום ארור: הנה כבאי מנסה לטפס על שבר של סולם כיבוי, אחר גורר את חברו הפצוע, זה מרטיב את צוואר חברו בעזרת מיכל מים מינרלים - וכולם מפוחמים, מלוכלכים וממש נראים כאילו צעדו מה-11 בספטמבר 2001 ישר אל תוך הארון של אליהו.

 

בנימה אישית אני חייב להודות שהאוסף של  יגאל אליהו הוא ללא ספק האוסף היפה, המושקע, והמרשים ביותר שנתקלתי בו עד היום. אוסף המשאיר הרחק הרחק מאחור כל האוספים שסיקרתי עד כה. הייחוד של האוסף הוא בדיוק הנקודה שאליה כיוון אליהו – כל דמות היא אנושית ברמה שלא ניתן להבנה, וכאשר אליהו מתחיל להסביר ופותח גם ספרים עם תמונות – אתה מוצא את עצמך נכבש לחלוטין על ידי האספן והאוסף שלו.

 

מצאתי עצמי יושב שעות תמימות ומקשיב לכמויות אדירות של מידע גם לאחר שכבו המצלמות והציוד קופל בקפידה על ידי הצוות. ואם יש משפט אחד שילווה אותי שנים ארוכות כשאחשוב על סדרת האספנים - זה מה שאמר לי אליהו לפני שנפרדנו: "האוסף הזה הוא לא רק שלי. הוא מוקדש לכל חבריי המפקדים, הקצינים, הכבאים, המתנדבים והצופים לוחמי ולוחמות האש במדינת ישראל, שעושים עבודה כה קשה. אני גאה שבזכות האוסף שלי והכתבה שלך הציבור ילמד משהו על עולמם של הכבאים בישראל ועל עמיתיהם בעולם".

 

ומי שרוצה ללמוד עוד על האוסף או על עולם הכבאות, מוזמלן לשלוח מייל ליגאל: igal-rlx@zahav.net.il

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים