המשפחה או המדינה? מי אחראי לקשישים

כל אדם בוגר שלישי בישראל מטפל ללא תמורה כספית בלפחות אדם בוגר אחד. כך עולה מסקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבדק את עמדות הציבור כלפי טיפול באנשים הסובלים מקשיי תפקוד ב-2006. מהסקר שמתפרסם היום (ג') עולה כי 41 אחוז מהנשאלים סבורים כי המדינה היא האחראית העיקרית לטיפול באנשים בגיל מבוגר הסובלים מקשיי תפקוד. יותר ממחצית מהנשאלים סבורים כי המדינה היא האחראית העיקרית לטיפול באנשים מוגבלים הסובלים מקשיי תפקוד.

הסקר נועד לבחון היבטים שונים הקשורים לאוכלוסיית המטפלים בישראל. מחברי הסקר שמו דגש על בחינת אוכלוסיית המטפלים והעוזרים, ולא על אוכלוסיית המטופלים. בסקר רואיינו 7,300 בני אדם בני 20 ויותר מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-4.4 מיליון איש בגילים אלה.

46 אחוז מהנשאלים חשבו כי המשפחה היא האחראית העיקרית לטיפול באוכלוסיית המבוגרים. 41 סברו כי המדינה אחראית, וכ-10 אחוזים חשבו כי האדם עצמו אחראי. השאר סברו כי ארגונים קהילתיים נושאים באחריות.

גברים מייחסים אחריות רבה יותר למדינה לעומת נשים; הן מייחסות אחריות רבה יותר למשפחה. מידת האחריות שמייחסים למדינה עולה ככל שעולה הגיל. ככל שעולה ההשכלה, עולה מידת האחריות המיוחסת לאדם עצמו. כמו כן, אחוז גבוה מבין אלה שהכנסתם גבוהה רואים את האדם עצמו כאחראי. מבין היהודים, 58 אחוז מהחרדים רואים את המשפחה כאחראית עיקרית לאדם הסובל מקשיים הנובעים מגיל מבוגר, לעומת 47 אחוז אצל החילונים.

אל תשליכני לעת זיקנה. איך רצוי לטפל בגיל הזהב? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

יותר ממחצית מהנשאלים - 53 אחוז - חושבים כי המדינה היא האחראית העיקרית לטיפול באנשים מוגבלים שקשה להם לתפקד באופן עצמאי, לעומת 36 אחוז שהשיבו כי המשפחה היא האחראית העיקרית. 42 מהנשאלים הערבים מייחסים למשפחה אחריות עיקרית, לעומת 35 אחוז בקרב היהודים. 54 אחוז מהיהודים מייחסים למדינה אחריות עיקרית לטיפול, לעומת 45 אחוז מהערבים. בקרב העולים, כמחצית מעולי 1990 ואילך מייחסים למדינה אחריות עיקרית.

לצורך הסקר הוגדרו שלושה אופני תמיכה שהמדינה יכולה לספק לאנשים הסובלים מקשיי תפקוד הנובעים מגיל מבוגר, או אנשים הסובלים ממחלה או מוגבלות: הגדלת התמיכה הכספית, פיתוח שירותי רווחה ואפשרות להעסיק מטפל סיעודי.

בעבור אנשים הסובלים מקשיי תפקוד הנובעים מגיל מבוגר, 41 אחוז מהנשאלים סברו כי הגדלת התמיכה הכספית היא צורת התמיכה החשובה ביותר. 31 אחוז בחרו בהעסקת מטפל סיעודי ו-26 אחוז השיבו כי יש לפתח שירותי רווחה.

בקרב אלו שסברו כי הגדלת התמיכה הכספית היא צורת התמיכה העיקרית, הרוב היו בעלי הכנסה נמוכה, חסרי השכלה, חולים או נכים, ערבים ואנשים שמטפלים ללא תמורה כספית. בעבור אנשים הסובלים ממחלה או מוגבלות שאינה נובעת מגיל מבוגר, 35 אחוז בחרו בהגדלת התמיכה הכספית, אחוז זהה בחרו בפיתוח שירותי רווחה ו-29 אחוז בחרו בהקלה באפשרות העסקת מטפל סיעודי.

מחברי הסקר שאלו גם מהי הסביבה המתאימה ביותר למגורי האוכלוסייה המבוגרת אשר מתקשה לתפקד באופן עצמאי. רוב הנשאלים - 60 אחוז - העריכו כי הסביבה המתאימה ביותר לאדם מבוגר המתקשה לתפקד היא ביתו.

הוצעו שלוש חלופות טיפול בבן משפחה הזקוק לעזרה או טיפול: עובד זר, עובד ישראלי או בן משפחה. מבין הנשאלים, יותר ממחצית - 53 אחוז - סברו כי בן משפחה הוא החלופה הטובה ביותר, לעומת 25 אחוז הסבורים שעובד ישראלי הוא מטפל טוב יותר. 20 אחוז העדיפו עובד זר. מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל תומכת במידה רבה מאוד בהעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד.