החל שיקומו של נחל סעדיה בצומת הצ'ק פוסט

נחל סעדיה, הנובע ממעיין באזור הצ'ק פוסט בחיפה, זורם כבר שנים בלב אזור תעשייה ונשפך בסופו אל הקישון. במהלך הזמן נגרם נזק רב לבעלי החיים והצמחייה שבקרבתו אך בחודשים האחרונים החל סוף סוף הנחל לשוב לאיתנו - בזכות התגייסותן של הרשויות לשיקומו.

"התוואי הנוכחי של נחל סעדיה, הזורם בלב אזור תעשייה, אינו נגיש לציבור וסובל מהזנחה רבת שנים", אומר יפתח נאור, מנכ"ל חברת כרמלטון, שיזמה את ביצוע עבודות ההטייה והשיקום בנחל כחלק מפרויקט מנהרות הכרמל. לדבריו, "הנימפיאה, אחד מפרחי המים היפים בעולם שצמחה במימיו, נעלמה עם השנים ובכוונתנו להשיבה". במסגרת הפרויקט צפויים להינצל גם מאות דגים ובעלי חיים זעירים החיים במימי הנחל.

במסגרת העבודות הוחל בהסטת תוואי הנחל, בשיקום הצמחייה ובעלי החיים שבו ובהמשך אף מתוכננת טיילת תיירותית שתוקם בצומת הצ'ק פוסט. "העתקתו של הנחל היא לתוואי שיאפשר הקמת טיילת ומסלול תיור – במקביל להקמת גשר המוצא הצפוני של המנהרות", מסבירים בחברה.

"סבל מהזנחה רבת שנים". נחל סעדיה משתקם (צילום: נחום סגל) 

מפנים את הפסולת, ומעתיקים את הצמחייה

תהליך השיקום עצמו מבוצע בתיאום עם החברה להגנת הטבע, עיריית חיפה, אנשי המשרד להגנת הסביבה, גורמי סביבה ונציגי רשויות - ובמסגרתו יפונו מהשטח כל שאריות הבטון והפסולת שנערמו בסביבת המעיין. העיצוב הסביבתי, עליו אמונה אדריכלית הנוף מרגלית סוכוי, כולל הרחבה משמעותית של הבריכה, הצבת אבני שפה, נטיעת צמחי מים והצלת בעלי חיים. 

הרקע לעבודות השיקום וההטייה נטוע בסקר אקולוגי שהוזמן על-ידי רשות נחל הקישון וחובר על ידי ראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אביטל גזית, העובד גם במכון לחקר שמירת הטבע, ועמיתתו ד"ר שני קליינהאוז. בסקר ציינו השניים כי ביובל נחל סעדיה, הנשפך לקישון במבואות נמל הדיג, שרדו ערכי טבע בעלי חשיבות רבה. 

בפרק ההמלצות הציעו החוקרים לבחון את האפשרות להסיט את נחל סעדיה לתוואי חדש מכביש 58 עד ללגונה של הקישון במבואות נמל הדיג. פרופ' גזית, המתמחה בצמחי מים, נבחר גם לשמש כיועץ חיצוני עבור פרוייקט הצלת הצמחייה ובעלי החיים במקום. גזית מלווה בימים אלה את הפרויקט, לצד האגרונומית הראשית של רשות הטבע והגנים, מרגרטה וולצ'אק.

לצורך העתקת התוואי של הנחל הוכנה תכנית להצלת הצמחים ובעלי החיים שבו. בשלב הראשון של התכנית, נבנו משני צידיו קירות שיגנו על הנחל מפני אבק העבודות ובשלב השני - החלו בבניית התוואי המלאכותי. תוואי זה, ישמש בעתיד כבית גידול מלאכותי לצמחים ולבעלי החיים, עד שהקטע המלאכותי ישתלב עם הנחל המקורי. "בהמשך, החלו בהוצאת קני הסוף והבמבוקים מן הנחל והכנסתם לתוך שקים. השקים והצמחייה נקברו בנחל, בעזרת חלוקי נחל גדולים. צמחים נוספים דמויי אצות, כדוגמת הקרנן, הועברו באופן ידני והונחו בנחל", מסבירים בחברה.

שאר בעלי החיים הוצא באופן ידני לאחר שמרבית מי הנחל נשאבו. סימן טוב מספר כי "הוצאו סרטנים חסרי חוליות קטנים, דגיגים קטנים וקונכיות ותוך כדי העבודות התגלו גם צב נהרות קטן וכמה שפמנונים".

לאחר סיום העבודות במקום, מתוכננת שתילת צמחים על גדות הנחל. "גדת הנחל תורחב ועליה ישתלו צמחי אדמה, שלא גדלים בתוך המים", הסבירה אדריכלית הנוף מרגלית סוכוי, "בסופו של התהליך המקום יהיה פנינה אמיתית שתפרח בלב הצומת הכי סואן באזור הצפון".