המכורים לכושר: כשמתאמנים בלי פרופורציות

"מכור לכושר" הוא מונח שמרבים להשתמש בו, כשרוצים לתאר מישהו הרואה במכון כושר את ביתו השני. בעוד המומחים ממליצים על פעילות גופנית קבועה ומאוזנת כדרך יעילה לשמור על הבריאות, יש מי שמרגישים שכמה שמתאמנים זה אף פעם לא מספיק. ואכן, יש עדויות רבות לכך שסוג מסוים של ספורטאים וחובבי כושר מגלים סימנים של עצבנות וחוסר, שקט כאשר האימון היומי נמנע מהם מסיבה זו או אחרת.

תלות בפעילות

"פעילות גופנית קשורה עם הפרשת חומרים הנקראים אנדורפינים, הפועלים גם באזורים הקשורים לתחושות רגיעה והנאה. זהו אחד ההסברים האפשריים לתחושות החיוביות הקשורות בפעילות גופנית", מסביר פרופ' חנן מוניץ, יועץ רפואי לפסיכיאטריה בקבוצת כללית.

"פעילות גופנית מביאה להקלה בתחושות דיכאוניות", מוסיף פרופ' מוניץ, "אולם האנדורפינים כשמם כן הם - פועלים על קולטנים אליהם נקשרים גם האופיאטים (מורפין, הרואין ודומיהם). לכן, התרגלות ממושכת לגירוי זה עלול להביא לתחושת תלות בפעילות. חלק מהתלונות של הפסקת פעילות גופנית אצל חלק מאלו העוסקים בכך מזכירים תגובות של הפסקת חומר ממכר, במיוחד חוסר שינה, אי שקט, דחף פנימי לחזור לפעילות ולעתים כאבי שרירים".

"תחושת הפעילות הגופנית מקבילה לתחושת היי של הרואין" (צילום: פוטוס)

"התנהגותם של חלק גדול מהמכורים לפעילות גופנית מזכירה התנהגות כפייתית, המתאפיינת על יד דחף לבצע פעילות מסוימת בסדר מסוים ולפעמים במספר מסוים של פעמים. אי היענות לדחף, מלווה בתחושות חרדה ואי שקט", קובע פרופ' מוניץ, אך מדגיש כי ההשוואה איננה מוחלטת, "כיוון שבדרך כלל אדם הסובל מתסמונת כפייתית מודע לחוסר ההגיון שבפעולתו והמכור לפעילות גופנית בדרך כלל מאמין בהגיון ובחיובי שבהתנהגותו".

עכברים כבני אדם?

במחקר שנערך באוניברסיטת וויסקונסין בארה"ב, הושמו בגלגלת ריצה עכברים משני סוגים - עכברים רגילים ועכברים שאומנו במיוחד לריצה. התברר שהעכברים הספורטיביים נטו לרוץ זמן ממושך יותר על גלגלת ריצה, וגמאו מרחק גדול יותר עבור אותו פרק זמן, לעתים עד פי שלושה, בהשוואה לעכברים האחרים.

לאחר שישה ימים, הוצאו כמה עכברים מכל קבוצה מהגלגלת, בדיוק בשעה בה התרגלו להגיע לשיא הריצה, כדי למדוד תגובות כימיות במוחם של עכברי שתי הקבוצות.

על אף שלא היו בתנועה כלל, נמדדה במוחם רמת פעילות גבוהה ב- 16 עד 25 אחוזים מהרגיל. התופעה בלטה יותר בעכברים הספורטאים. לדברי אחד החוקרים, אלה הם אותם אזורים במוח המגיבים ביתר פעילות כאשר מונעים

ממתמכרים את מנת הקוקאין, מורפיום, אלכוהול או ניקוטין לה הם זקוקים.

בשנת 1976 טבע חוקר בשם ד"ר ויליאם גלסר את המונח "התמכרות חיובית". הוא הבדיל בין התמכרות לכושר וספורט לבין התמכרויות לאלכוהול, ניקוטין וסמים שאותן סיווג כשליליות.

גלסר תאר מצב נפשי המאפשר לאדם להשיג מטרות ספורטיביות או מטרות כושר, גם אם הן מפרכות ומשעממות ולהפוך אותן למאתגרות ומעניינות בעבורו. לדבריו, ניתן לכלול כמעט כל הפעילויות האירוביות תחת הגדרה זו.

מאבדים פרופורציות

המכורים לכושר מצויים במצב כרוני של איבוד פרופורציה באשר לתפקיד הפעילות הגופנית בחייהם. הן האתלט והן המכור לכושר עשויים להתאמן ברמת עומס דומה, אבל ההבדל הוא בגישה: בעוד הספורטאי מתאמן לקראת מטרה מסוימת, המכור לכושר לא תמיד מסוגל ליהנות מפעילויות אחרות בחייו מלבד אימוני הכושר, והוא מוצא את עצמו מבלה שעות ארוכות באימונים מפרכים ללא מטרה מוגדרת.