מזוז לוינוגרד: צה"ל פעל לפי המשפט הבינלאומי
גם עם ההפצצה הקטלנית בכפר-קנא חי היועץ בשלום: "עונה באופן מובהק על כללי המשפט". הסיסמא "תנו לצה"ל לנצח" לא הוטחה בו במלחמה: "יש פחות או יותר הבנה של כללי המשחק, אין טענה שהמערכת המשפטית בולמת או מפריעה", אמר בעדותו בוועדה. הפצ"ר הסכים: "לא רואים אותי כאויב שמסתובב עם שוט ואוכף דין". וההדלפות? "מכת מדינה"
"המלחמה המשפטית ביותר בתולדות מדינת ישראל ואולי בכלל" - מגדיר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, את מלחמת לבנון השנייה. בצהריים (יום ג') פרסמה ועדת וינוגרד את העדות שמסר בפניה - רובה עוסקת בשאלות משפטיות ומוסריות, הנוגעות לדיני המלחמה. מזוז הציג את הדילמות בשעת חירום, כשהוא חוזר שוב ושוב על עיקרון המידתיות: השאיפה להכרעה - מול ההכרח לצמצם את הפגיעה ההומניטרית.
בכל התחומים. זה נושא מאוד בעייתי לבדיקה בכל מקרה, וכאשר מדובר בפורומים פוליטיים - זה כמעט בלתי אפשרי. לחקור הדלפה זה כרוך בדרך כלל בקבלת מידע על התקשרויות, בלחקור עיתונאים. כלומר, אנחנו עוסקים פה בשני גורמים שיש להם סוג של חסיונות".
במלחמה עצמה השתתף היועץ בפורומים הסגורים והמכריעים, אליהם, כך סיפר, הזמין אותו ראש הממשלה. לדבריו, היה לו פשוט יותר אילו התבקש רק למסור חוות דעת - ולהותיר את ההחלטה בידי הקברניטים המדיניים והצבאיים. אלא שבכך לא היה די: האחרונים דרשו ליווי צמוד.
"היום בעצם הגענו למצב, שבא לביטוי גם במלחמת לבנון, בכל אחד ממוקדי קבלת ההחלטות הצבאיים - בכל פיקוד, בחיל-אוויר, בחיל-הים, במטכ"ל, בפורום אישור מטרות, בפורום אישור גיחות - כמעט בכל פורום, או בלי כמעט, היה ליווי משפטי של הפרקליטות הצבאית ודברים הוצפו על-ידי הדרגים מקבלי ההחלטות וניתנו תשובות במקום, וזה מעבר לחוות דעת ולמין 'אניואלים' כאלה שהופצו לאורך השנה. וזה איזשהו תהליך שהשיא שלו היה במלחמת לבנון", אמר היועץ המשפטי.
חברי הוועדה הקשו, האם נתקל היועץ בבקשה לאשר פעולה "שוברת שוויון" - אך בעייתית מבחינת השלכותיה על האזרחים בצד השני. הוא זכר אולי שר או שניים שהעלו הצעות חריפות, אך לא שר הביטחון או גורמי הצבא. "היום אני חושב שיש פחות או יותר הבנה של כללי המשחק, ואני לא מזהה איזה עימות או מצב של טענה שהמערכת המשפטית בולמת או מפריעה או מעין טענות 'תנו לצה"ל לנצח'. לא שמענו כמשפטנים".
דיונים פתוחים, גם מחלוקות
על מה שהתרחש מאחורי הקלעים בעת המלחמה, סיפר מזוז: "ההתרשמות הכללית שלי היא שהיה מאמץ לתהליך קבלת החלטות מסודר. היו הרבה דיונים יחסית להיקף פעילות לא דרמטי - לא מלחמה בהיקף מלא - היו הרבה דיונים. ההתרשמות שלי הייתה שהדיונים היו פתוחים, כלומר: ניתנה אפשרות להביע עמדות ודעות שונות, והיו לפעמים מחלוקות גם בין הדרגים המקצועיים".נקודתית, מזוז הכחיש טענות על פשעי מלחמה בהפצצות הדאחייה השיעית או בכפא קנא. "המבחן של הפרופורציונליות הוא לא מבחן התוצאה", הסביר. "באופן טבעי, ברור לכולם שבמהלך של קרבות יש ערפל קרב, ותמיד יש מידה לא מבוטלת של מידע לא ידוע וחוסר ודאות. המבחן הוא ההנחה שאם החלטה ניתנה בתום לב, על סמך מידע מסוים, ומסתבר שנפלה טעות - במובן הזה אני חושב שהאירוע בכפר קנא עונה באופן מובהק על כללי המשפט הבינלאומי. מי שאישר אותו - המידע שהיה בפניו, לפי מה שאני יודע, היה כזה שהיה עונה באופן מובהק על כללי המשפט הבינלאומי. ואחר-כך הסתבר שהיה משהו שלא ידעו".
"היה משהו שלא ידעו". ההפצצה בכפר קנא (צילום: רויטרס)
גם ליציאה למלחמה בעקבות חטיפת החיילים התייחס מזוז. הוא סיפר כי היו שביקשו להמתין ולשקול, "לחשוב בצורה יותר מסודרת", ואולם אחרים גרסו כי כעבור יום או יומיים, הייתה אובדת הלגיטימציה הציבורית או העולמית למהלך.
בסוגיית ההדלפות בשעת חירום, אמר היועץ: "הנושא לצערי הוא מכת מדינה
עדות הצנזורית
"תידרכו כמו לבט"ש בעזה"
ynet
"לא כל-כך הבינו שעברנו למלחמה", העידה תא"ל סימה ואקנין, וקבלה: המידע הטקטי על תנועת הכוחות זרם לכתבים "ברשות ובסמכות". לדבריה, לאורך השנים נגסו רק בכוחה של הצנזורה - לא בכוח העיתונות. ובמיוחד מטרידים אותה הטוקבקים בחירום
במישור הכללי-האקדמי, תיאר מזוז את התפתחות המשפט הבינלאומי, מאמנת האג דרך הפרוטוקולים של ז'נבה ועוד, וציין שהמשפט הולך דווקא לכיוון ההומניטרי. הוא עוסק במה שאסור במלחמה, לא במה שמותר ורצוי, ולכן, לא נועד להחליף את התורות הצבאיות. ככלל, אמר היועץ, "ריבונותן של מדינות הולכת ומצטמצמת, והמשפט הבינלאומי הולך והופך להיות מעין השפיץ של פירמידת הנורמות. הוא הופך להיות התחליף לחוקה המדינתית".
מצלמה לכל לוחם
גם עדותו של הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, פורסמה היום. הוא נדרש לסוגיית המערכה הכוללת מול ארגון טרור - האם לגיטימי הדבר. "התשובה שאנחנו מגיעים אליה", השיב, "זה בהחלט כן. מאז שנת 2000 התשובה היא - זה פיתוח למעשה של הפרקליטות הצבאית - שאנחנו הגדרנו את המצב שלנו מול הטרור הפלסטיני כעימות מזוין. וההגדרה הזאת - שהייתה מאוד מאוד חדשנית בזמנו - למעשה מקובלת היום בהחלט בכל העולם".הפצ"ר הזכיר את המאמצים שנקט צה"ל כדי לבדל את האזרחים הלבנונים מאנשי חיזבאללה, כהוראה מפורשת של המטכ"ל. בין השאר, נאכפה אותה הוראה באמצעות מאות-אלפי כרוזים, שהוטלו ודרשו מהתושבים לנטוש בטרם מתקפה. "זו הייתה אזהרת אוכלוסיה לצורך הגנה עליה. זו חובה מכוח המשפט הבינלאומי, שפעלה בצורה מאד מאד טובה", אמר הפרקליט. והתוצאה: "מסדר גודל שמתקרב למיליון אזרחים שהיו בדרום לבנון, מדברים על סדר גודל של כ-20 עד 25 אלף אזרחים שנשארו - שזה מעט מאוד. וזה למעשה יצר את היכולת של הצבא לפעול". אחרת, הוא משוכנע, הלגיטימציה לפעולה מעבר לימים ספורים הייתה אובדת, "ולמעשה לא היו נותנים לצבא את הכלים לפעול".
כמו מזוז, גם מנדלבליט לא חש במתח בין הדרג המבצעי למשפטי: "אני לא
חושב שרואים אותי חלילה כאיזה אויב שמסתובב עם שוט ואוכף דין. ואני אומר, אני מאה אחוז יועץ. אני בכלל לא חושב על אפשרויות של אכיפת חוק כשאני יועץ". גם הוא התייחס לסוגיית ההדלפות, כשסיפר על נוהל הבדיקה במכונת אמת: "באישור שלי בצד המשפטי, ואישור של הרמטכ"ל ושר הביטחון, ניתן לבצע בדיקות פוליגרף בצבא, במקרה של חשש להדלפות".
בסיום עדותו התייחס הפצ"ר לסוגיית ההסברה הלאומית - זו בעיניו לוקה בחסר. כדי לשפר אותה, הוא מציע אפילו לצוות מצלמה ללוחם בכל כיתה, "חיזבאללה עושה את זה מצוין". בנוסף, סבור תא"ל מנדלבליט כי במשרד ראש הממשלה צריך לקום מערך מסודר, האמון על ההסברה בשגרה ובחירום. "זה קריטי לדעתי, יש פער גדול מאוד בזה", העיר, ובנימה אישית הוסיף: "כל מיני גופים ניסו לזרוק, להטיח את זה בדוברת צה"ל. זה חוסר הגינות, זה לא התפקיד שלה. ויש הרגשה אצל כולם של תסכול בעניין הזה".
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, סוגיית הציות לכללי המשפט הבינלאומי במלחמת לבנון השנייה צפויה להופיע בדו"ח הסופי, שתפרסם ועדת וינוגרד בחודש הבא. בעת גביית העדויות שיתפה חברת הוועדה, פרופ' רות גביזון, את היועץ והפצ"ר בדילמה - האמנם לבחון גם את הסוגייה הזאת.
ליווי צמוד: מזוז מתייצב בוועדה
צילום: עופר עמרם
נוהל פוליגרף: הפצ"ר מנדלבליט
צילום: דובר צה"ל
מומלצים
