כיצד להתמודד עם חברה חדלת פרעון?
במקרים רבים צרכנים וספקים מוצאים עצמם מול שוקת שבורה כאשר החברה קורסת ולא עומדת בהתחייבויותיה. על פי החוק, החברה היא יישות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, אלא שבמקרים מסויימים ניתן להגיע גם לאנשים שמאחורי החברות. מדריך
צרכנים, ספקים ואזרחים תמימים מוצאים עצמם לעיתים מול חברות ריקות מתוכן, אשר אינן מסוגלות לעמוד בהתחייבויות שלהן ולפרוע את חובותיהן, כשהיכולת להגיע לאנשים שמאחורי החברה מוגבלת.
הסיבה היא שעל פי החוק, חברה היא ישות משפטית נפרדת ועצמאית מבעלי מניותיה שלא בכל מקרה אחראים להתחייבויותיה. הכלל הוא כי בעת קריסתה של חברה, בעלי המניות או נושאי המשרה בה אינם חבים באופן אישי להתחייבויותיה, אלא במקרים חריגים וזאת מכיוון שבין החברה לבעלי המניות מצוי "מסך ההתאגדות".
הכלל - אין חבות אישית
כך, כשלון עסקי של חברה אינו גורר חבות אישית של בעליה ושל נושאי המשרות בה, כל עוד פעלו האחרונים בשם החברה בתום לב, ניהלו אותה באופן תקין ונטלו סיכונים עסקיים סבירים, אך ישנם חריגים המאפשרים לנושה של החברה לתבוע אישית את בעלי המניות ונושאי המשרה בחברה.
עוה"ד אלי דורון ויונתן לורבר ממשרד דורון ,טיקוצקי, עמיר מזרחי שמתמחה במשפט מיסויי-מסחרי, מבהירים כי יש 2 דרכים לחייב בעלי מניות של חברה. האחת באמצעות הרמת מסך ההתאגדות והשניה - חיובו של נושא משרה בחברה באחריות אישית למעשיו.
נושא משרה הוא בעל תפקיד ניהולי בעל סמכויות מחברה הפעול מטעמה כשלוח שלה. מתוקף כך יש לו אחריות אישית כלפי החברה. אחריות שמשמעותה היא הטלת חבות על נושאי המשרה עצמם, באופן אישי, בשל פעולותיהם שנעשו בחוסר תום לב, זהירות או הגינות ושאינן תואמות את מטרותיה המוצהרות של החברה.
בשונה מכך, הרמת מסך מאפשרת להגיע לבעלי המניות למרות היות החברה אישיות משפטית נפרדת ולחייב אותם כספית בחובותיהץ באמצעות הרמת המסך, יכולים נושי החברה, בכפוף לאישור בית המשפט, לפרוע את חובותיהם מכיסם הפרטי של בעלי המניות בחברה.
כך מרימים את מסך ההתאגדות
נושה אשר סבור כי נגרם לו נזק צריך לבחון את מידת השימוש לרעה שנעשה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. אם בעלי החברה או נושאי המשרה פעלו בחוסר תום לב לשם מימוש מטרה בלתי כשרה, או שפעלו ברשלנות, אזי ניתן לבקש מבית המשפט כי יתיר להגיע אל כיסם הפרטי, בין אם באמצעות הרמת מסך ההתאגדות ובין אם בהטלת האחריות באופן אישי.
לצורך הרמת המסך, אין צורך בהוכחת תרמית ודי בהוכחת התנהגות שלא בתום לב מצד מנהלי החברה, שכל תכליתה לנצל את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת על מנת להסתתר ולברוח מפני נושים תמימים.
כיצד תגנו על עצמכם?
ההתקשרות עם חברות וגופים זרים מצריכה שיקול דעת ואחריות פיננסית, אומרים עורכי הדין אלי דורון ויונתן לורבר, אלא שהשקעה בתבונה עשויה להקטין את מידת החשיפה שלכם.
בראש ובראשונה ממליצים השניים, לערוך בירור אודות מצבה הפיננסי של החברה. ככל שהעסקה גדולה יותר ראוי להשקיע בכך משאבים גדולים יותר. בירור ראשוני ופשוט יכול להתבצע באמצעות דו"ח כלכלי של חברות אותו ניתן להפיק בעלות לא גבוהה באמצעות חברות המתמחות בכך. בדוחות אלה ניתן לראות למשל תביעות קודמות שהוגשו כנגד החברה, או דיווחים על אי עמידה בתשלומים. במקביל, גם חיפוש שיגרתי באינטרנט אודות החברה עשוי להביא לגילויים מפתיעים.
כמו כן, מומלץ לדרוש מהחברה איתה התקשרת ערבות בנקאית בטרם חתימת העסקה, כך שאם לא תעמוד בהתחייבויותיה, תובטח החזרתם של כל הכספים ששילם הקונה. אם החברה מסרבת להעמיד ערבות בנקאית יש בכך כדי להדליק נורה אדומה לגבי יכולת הפירעון שלה. ניתן גם לדרוש ערבות אישית של נושאי המשרה אשר מולו נוצרה ההתחייבות.
רצוי לאחר חתימת העסקה להיות עם "האצבע על הדופק", לעקוב אחרי מצב החברה, העמידה בהתחייבויות ופרעון התשלומים כך שבמידה ומתגלים אותות של מצוקה וסממנים ראשוניים של אי עמידה בהתחייבויות, ניתן לעצור את התשלומים שטרם בוצעו ולהקטין את הנזק באופן משמעותי.
