ועדת הכלכלה לא קיבלה החלטה על "הטלוויזיה בחינם"

חדר הישיבות החדש של ועדת הכלכלה היה מלא היום (ב'). הוועדה החלה לדון על עתיד החבילה החינמית של ערוצי הטלוויזיה, ולא היה גוף בתחום שנעדר מהדיון. חברי כנסת רבים, נציגי הרשות השנייה, ערוץ 10, הערוץ הרוסי, חברות הכבלים והלוויין וכן נציגי כל משרדי הלובינג הגדולים – כולם הגיעו לדיון על מנת להציג את עמדתם במטרה להשפיע על אופי והיקף החבילה העתידית. בסופו של דבר, בדיון הוחלט שלא להחליט אלא להמשיך את הדיונים בשייבה נוספת שתתקיים ביום שלישי הבא.

על פי הצעת האוצר, יוקם מערך שידורים דיגיטלי חדש, שיאפשר חבילת צפייה בסיסית ללא דמי מנוי. החבילה אמורה לכלול את הערוצים הציבוריים והמסחריים – ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 99 (ערוץ הכנסת) וערוץ 33 (פלטפורמה עתידית לשידורים בערבית).

הצפייה בחבילה תתבצע על ידי רכישת ממיר, בעלות חד פעמית של 400-500 שקלים, שיותקן באופן עצמאי על ידי הצרכנים. כל מכשיר טלוויזיה ידרוש ממיר

משלו. כלומר, משפחה שמחזיקה 2-3 מכשירי טלוויזיה, תאלץ לשלם באופן חד פעמי בין 800-1,500 שקלים תמורת הממירים. מערך השידורים החדש אמור להתחיל לפעול בתוך שנה וחצי עד שנתיים. בנוסף, גורמים שונים מנסים להפעיל לחצים על מנת להכניס לחבילה ערוצים נוספים, בראשם הערוץ הרוסי וערוץ המוסיקה.

יו"ר ועדת הכלכלה, גלעד ארדן (ליכוד), פתח את הדיון באומרו כי להצעת החוק יש תועלות חברתיות אדירות. "על פי הלמ"ס שיעור המחוברים לכבלים וללווין בעשירונים התחתונים הינו נמוך ביותר, ולכן החוק יסייע בראש ובראשונה לשכבות החלשות. החוק יהווה צעד חברתי ויש לו יתרון גם מבחינת איכות הסביבה – איחוד השידורים יוכל להפחית את מספר אתרי השידור שפולטים קרינה, מ-60 אתרי שידור לכ-15 אתרים", אמר ארדן.

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, חיים פרננדז, הציג בפני הועדה את תכנית הקמת המערך. מהנתונים עולה, כי הקמת המערך תחסוך כסף רב מדי שנה לחלק מהערוצים שיכללו בו. בסך הכל מוערך החיסכון השנתי לכלל הערוצים ב-51.9 מיליון שקלים.

בתגובה לשאלות חברי הכנסת מדוע לא ניתן להוסיף ערוצים נוספים לחבילה, הפתיע פרננדז את חברי הכנסת והסביר כי המערך יכול להכיל בין 5-6 ערוצים, אולם ככל שערוצים רבים יותר יכנסו לחבילה כך יפחת רוחב הפס של כל אחד מהערוצים שבחבילה, דבר שיפגע באיכות השידורים.

מיסז'ניקוב: להוסיף לחבילה גם את ערוץ9

יו"ר ועדת הכספים, סטס מיסז'ניקוב, דחה את הדיונים בועדת הכספים בשביל שיוכל להשתתף בדיון בועדת הכלכלה. בתגובה לאי הכללת הערוץ הרוסי בחבילה הבסיסית, אמר מיסז'ניקוב כי "הועדה הזו נחשבת לועדה צרכנית, אז פתאום אנחנו מנסים להתאים את הציבור לשירות במקום להתאים את השירות לציבור? אם מישהו חושב שבמדינת ישראל יש רק אוכלוסיות חלשות שדוברות עברית, הוא טועה."

מיסז'ניקוב הוסיף כי "אסור להשאיר ציבור שלם של דוברי רוסית כבן ערובה בידי משרד האוצר, שמאיים למשוך את הצעת החוק אם תורחב החבילה. הופכים את הציבור הרוסי לציבור סוג ב'. באופן אבסורדי, אני מתנהג כאופוזיציונר יותר מאשר יו"ר ועדת הכלכלה, שיושב באופוזיציה ואמור בעצמו לעשות את העבודה הזו."

גלעד ארדן השיב על דברי מיסז'ניקוב באומרו כי ההבדל ביניהם הוא טקטי בלבד. "אני מאמין בהקמת חבילה בסיסית, ובהמשך דיון בעתיד בנוגע להרחבתה", אמר. חברי הכנסת אמנון כהן (ש"ס), מרינה סולודקין (קדימה), זאב אלקין (קדימה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הצטרפו לקריאתו של יו"ר ועדת הכספים. 

אחדות דעים בין Yes ל-HOT

דוד קמיניץ, מנכ"ל הוט, אמר בדיון כי "זהו מדרון חלקלק. אם נתחיל בשישה ערוצים, זה יגמר ב-70 ערוצים, כשם שקרה במדינות שונות באירופה. המשמעות היא הקמת מפעיל נוסף בשוק הטלביזיה הרב ערוצית. אנחנו הצגנו נתונים למשרד האוצר איזה נזק יגרם לחברת הכבלים – 9% מבסיס הלקוחות ינטוש את החברה עקב הקמת מערך של 5 ערוצים. הוט מצויה בחוב של 3.5 מיליארד שקלים מול הבנקים, ולכן גם אם אנחנו מרוויחים כסף הוא הולך לכיסוי החוב. אנחנו פשוט לא נוכל לעמוד בהרחבה נוספת של החבילה. התעשייה של הטלביזיה הרב ערוצית היא שברירית, וכל הפרה של האיזון יכולה לנפץ אותה."

רון אילון, מנכ"ל yes, אמר כי החברה הפסידה מיליארדים במהלך 7.5 השנים שהיא משדרת. "אנחנו מחזיקים את תעשיית הפקות המקור הישראלית, וזהו אינטרס ציבורי שהיא תמשיך להתקיים. הצעת האוצר להקים מערך דיגיטלי של 5 ערוצים משמעותה פגיעה ב-10% מהכנסות שלנו, שהם 140 מיליון שקל בשנה", אמר איילון.

לעומתם, אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אמר כי "ישראל כמדינה של קיבוץ גלויות, יש בה אוכלוסיות שמדברות בשפות אחרות, והם זכאים לאותה זכות למידע שיש לכל הקבוצות האחרות באוכלוסייה. המועצה לצרכנות קוראת לעשות הכל על מנת להוסיף לחבילה את הערוצים שפונים לאוכלוסיות הללו. "

לאוניד בלכמן, מנכ"ל הערוץ הרוסי, אמר כי "אתם רוצים לדאוג לאינטרסים של גופים מסחריים אחרים על חשבוננו. אתם הופכים את הערוצים המסחריים האחרים לנגישים יותר לקבוצות נוספות בציבור, ופוגעים ביכולת שלנו להתפרנס. אם אתם רוצים להרוג את ערוץ 9, זו הדרך."

יפה ויגוצקי, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, ערוץ 23, אמרה כי "הטלוויזיה החינוכית מספקת את השירותים החינוכיים בראש ובראשונה לציבור החלש, שהוא יהיה זה שיעזוב את חבילות הכבלים והלווין לטובת החבילה הבסיסית החינמית. זהו אבסורד לא לצרף את ערוץ החינוכית בתוך החבילה הזו, משום שבפועל ערוץ החינוכית יצור פערים בחברה יותר ממה שיש כיום."