לכבוד ט"ו בשבט: צל"ש למחבקי העצים

עץ יכול לחיות לעד - אין לו תוחלת חיים מוגבלת מראש - ואם רק יישאר בריא, הוא יכול לעמוד איתן במשך מאות שנים רבות. בישראל ישנם לא מעט עצים בני יותר ממאה, וישנם גם כמה עשרות בני מאות שנים, ויש האומרים אלפי שנים.

מנגד, ישנם עצים לא מעטים שאינם מאריכים שנים, וימי חייהם רצופים תלאות: בשל עבודות פיתוח, בניה או תשתית כורתים עצים ותיקים, ומשליכים אותם כלאחר יד. לעיתים מתחשבים מעט יותר, ומעתיקים את העצים למקום אחר, אך בהעדר ידע מקצועי נפגע העץ, גווע לאיטו ומת. לפעמים נותר העץ נטוע על מקומו, אך החיים המודרניים פוצעים ופוגעים בו - דחפורים פוגעים בשורשיו או בענפיו, והוא נותר נכה ולעיתים אינו מתאושש.

אך יש גם מי ששומרים על העצים, מתחשבים בהם ועוטפים אותה באהבה. הם מגנים על העצים מפני תהליכי פיתוח, תומכים בהם כדי למנוע את נפילתם, ומטפלים בפצעיהם. לפעמים מדובר בגופים ציבוריים כמו רשויות מקומיות, ולעיתים באנשים פרטיים, שמבטיחים שמירה של פינה מוצלת ונעימה בין מבנים ובנייני מגורים. אפשר וצריך לקחת מהם דוגמא.

עוד על עצים ותיקים ומיוחדים:

• והדרת פני זקן: סיפוריהם של חמישה עצים ותיקים
• זקני השבט: עוד עצים ותיקים בישראל 
• סקר העצים הבוגרים בישראל שביצע משרד החקלאות
• היו גם אתם שומרים: דווחו על עץ ותיק
  

פיקוס השקמה באום חאלד, נתניה

(צילומים: ישראל גלון)

פיקוס השקמה ממוקם בתוך גינה ברחוב מינץ בנתניה. הוא עץ בעל גזע מרשים ביותר, לבטח בין המרשימים בארץ, וגילו מוערך בכ-600 עד 1,200 שנה, העץ הוותיק יודע לספר על ההיסטוריה של ארץ ישראל: על צבא נפוליאון שחנה תחתיו בשנת 1799, על הנדיב הידוע משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית שטיילו באזור ונחו ליד העץ, על הכפר הערבי אום חאלד ששכן בקרבתו ואולי אפילו על עסקת רכישת קרקעות נתניה מידי המוכתר של הכפר. העץ מופיע באיורו של המטייל וילסון משנת 1882 וגם רבים מילדי נתניה נהנו מצילו ומענפיו.

במשך שנים הוזנח העץ והוסתר בין עצים אחרים ושיחים. עיריית נתניה החליטה לחדש את הגן סביב העץ ולקרוא לו "גן השקמה". בתהליך שנמשך כשנה בוצעו פעולות פיתוח של הגן, תוך שימור העץ והבלטתו כגורם הדומיננטי בסביבה. תהליך שיקום וחידוש הגן חייב ייעוץ של אגרונום צמוד, שליווה את כל שלבי חשיפת השורשים ופיתוח השטח עד לסיום העבודות. הגן נחנך בשנת 2007 וכעת הציבור נהנה ממנו ומהעץ המרשים, המלווה את ההיסטוריה של ארצנו מזה דורות.

פיקוס השקמה, אשקלון

פיקוס השקמה של אשקלון ממוקם במרכז העיר, בצומת הרחובות בן גוריון ופינת הנשיא, בקרבת התחנה המרכזית. גילו של העץ מוערך בכ-300 שנה לפחות, והוא בוודאי מוסיף חן וכבוד לרחוב שבו הוא נמצא. הבניין שלצדו נקרא "בניין השקמים" על שם השקמה המפארת את חזית הבניין. חרף תהליכי בנייה ופיתוח המדרכה ברחוב נשאר העץ בשלמותו, כמעט ללא כל גיזום, והוא שולב כחלק מהמבנה באופן ראוי.

אקליפטוס לימוני, פתח תקווה

העץ בעל הנוף המרשים מרחוב אברהם שפירא מושך את תשומת לבם של העוברים והשבים כבר שנים רבות. גילו מוערך בכ-100 שנים וסביר להניח כי נשתל כחלק מנטיעות האקליפטוסים שנערכו במושבה על ידי ראשוניה. עיריית פתח תקווה הציבה לפני מספר שנים שלט בסמוך לעץ, הקורא לציבור ליהנות ממנו, מנופו ומגזעו, להתכופף ולקחת עלים, למוללם ולהריחם. העירייה שומרת על העץ וככל הנראה תתמוך ותחזק השנה את ענפיו באמצעות גוזם מומחה.

הצאלון נאה, התות הלבן ופיקוס השקמה, תל אביב

עיריית תל אביב, באמצעות אגף גנים ונוף, עוסקת בשיקום עצים בוגרים והגנה עליהם. מזה כשני עשורים משקיע האגף בשיקום העצים הבוגרים הפזורים בעיר ונמצאים במצב המחייב טיפול. חלק מהעצים סובלים מריקבון של הגזע וחלקם סובלים מענפים נטויים העלולים לגרום לשבר העץ או ענפיו - ולסכן את סביבתם. שיקום העצים מתבצע לאחר קבלת חוות דעת אגרונום המחלקה, והכנת תוכנית לשיקום העץ, בהתייעצות עם אדריכל נוף ומהנדס בעת הצורך.

הפיקוסים ב"גן יעקב" 

השקמים בגן יעקב הם בין העצים הוותיקים ביותר של תל אביב. בתהליך בניית הגן השוכן בסמוך לתיאטרון "הבימה" והיכל התרבות נעשה שילוב של עצי השקמה הוותיקים ושימורם. היוזמה התבצעה בשנות ה-70, על ידי מחלקת הגנים בעיר, והמסורת של השימור והטיפול בעצי השקמה נמשכת עד היום.

בגן אמסטרדם נמצא צאלון נאה וגבוה, מוטה בכ-40 מעלות ויש חשש לקריסתו. למניעת הקריסה חוזק העץ באמצעות עמוד תמיכה שגובהו כ-5 מטרים. עמוד התמיכה מחובר לקרקע ביציקה המוסוות על ידי צמחייה. נקודת המגע עם העץ נעשתה במגע מרופד ועדין יחסית, למניעת פגיעה בגזע.

בבית הספר לטבע שברחוב הרצל נמצא עץ תות לבן קשיש, שגדל עקום בצורה המסכנת את העץ ואת הילדים המבלים ובסביבתו. הפתרון שניתן הוא תמיכה מכאנית חזקה, שתאפשר לעץ ולילדי בית הספר לטבע לחיות בחברותא ובבטיחות עוד שנים רבות.

פיקוסים בשדרות ירושלים וברחוב הרב ציאטלי, יפו

חרף התנועה הסואנת. שדרת הפיקוסים ביפו

בשדרות ירושלים ביפו נטועה שדרה של כ-360 עצים אשר ניטעו בשנת 1916, בהנחיית שליט יפו חסן בק. עצי השדרה נמצאים במצב טוב, על אף היותם חלק מסביבה אורבאנית סואנת. לפני כארבע שנים, עם תחילת עבודות הרכבת הקלה בתל אביב ועבודות פיתוח שתוכננו באזור, היה חשש לקריסת חלק מהעצים. בייעוץ אגרונום הוכן מפרט לתמיכת העצים בכבלי פלדה וקשירת צמרות העצים אחד לשני כדי למנוע את נפילתם במהלך העבודות. העבודה בוצעה יל ידי גוזם מומחה במשך כחודשיים. זו דוגמא למודעות עירונית לשמירה על שדרה היסטורית ומשמעותית מבחינה נופית, למרות העלויות הכרוכות בכך.

פעולות הצלה. הפיקוס ברחוב הרב ציאטלי

ברחוב הרב ציאטלי ביפו נמצא פיקוס שקמה המרשים בעל גזע רחב וחלול, וסבך ענפים. כדי למנוע שבר ענפים בוצע ניקיון של הגזע מריקבון. במרכז הגזע יצקו פלטת בטון ובמרכזה עמוד מתכת גבוה ואסטתי. ענפי השלד הכבדים חוברו לעמוד באמצעות כבלי פלדה. מבט מרחוק לא יסגיר את העבודה שבוצעה לחיזוק העץ ושימורו והוא נותר מרשים ביופיו.

פיקוס השדרות, טבריה

עצי הפיקוס נטועים היטב בתוך מסעדה והם אולי יושבי הקבע שלה -  גם בשעות שהמסעדה סגורה. בעלי המסעדה החליטו לשמר את עצי הפיקוס הותיקים, שגילם כ-50 שנה. בניית המסעדה והרחבתה נעשתה סביב העצים, תוך התחשבות רבה הראויה לציון. על אף שמדובר באנשים פרטיים שאינם אנשי מקצוע בתחום, מדובר ביוזמה סביבתית וחינוכית מצוינת שניתן ללמוד ממנה.

פיקוס השדרות במשתלת הפיקוס, הרצליה

יותר טוב משלט פרסומת. הפיקוס בהרצליה

חלק מהמוניטין של המשתלה ניתן לה על ידי עצי הפיקוס המרשים, שצמרתו הענפה והבולטת טובה מכל שלט פרסומת למי שמחפש את המשתלה. על אף הקשיים שעלול העץ לערום - הצללה כבדה, פרי מלכלך ושורשים שטחיים - בעלי המשתלה השאירו את הפיקוס במקום ואפשרו לגזעים בתוך המשתלה לפאר את המבנה.

פיקוס השדרות בגן הפיקוס, קיבוץ גבעת השלושה

יחסים של תו וקח. הפיקוס בגן השלושה

"גן הפיקוס" הוא גן אירועים שקיבל את שמו משני עצי פיקוס מרשימים שבחצר. העצים בני למעלה מ-50 שנה וצמרתם מפארת את המקום. גזעי העצים הם חלק מאולם האירועים, ולצידם פינת ישיבה בלב האולם. לעצים ניתן היחס הנכון וההגנה המתאימה, והם מצידם מעניקים את חסותם ומסייעים בהצלחת הגן.

פיקוס השקמה, אור יהודה

בשכונה דרום מזרחית של העיר חיו בשלווה שני עצי שקמה מרשימים וותיקים, שגילם הוערך בכ-300 שנה. אחד היה צמוד לכביש צדדי והשני מרוחק מעט מהכביש. הקדמה והפיתוח העלו את אחד העצים למרכז הבמה, כאשר הוחלט להקים באזור שכונה חדש, ללא שילוב העץ בתוכה. פקיד היערות האזורי נאות לתת אישור העתקה לעץ, רק לאחר שנקבע כי יועתק תוך הכנה ממושכת ועם מרבית נופו. לאחר הכנה של שמונה חדשים הועתק העץ תוך גיזום חלק מנופו, אך כעת הוא מתפתח היטב במקומו החדש.

עצי מכנף נאה בשכונת רמון, קריית אונו 

הגן בשכונת רמון הוקם לפני כ-35 שנה. מדובר בקבוצת בתים משותפים שהקימו יחד גן פרטי לרווחת התושבים. העצים שנטעו בגן היו מכנף נאה, סיגלון חד עלים, צאלון נאה ועוד.

עם הזמן העצים בגרו ועקב גודלם הרב וטיפול לא מספק במבנה שלד העץ, החלו העצים להוות סיכון לתושבי השכונה. ועד התושבים קיבל ייעוץ אגרונומי ועל פיו, מדי שנה מגיע לגן גוזם מומחה אשר גוזם את העצים בצורה מקצועית ובטיחותית, תומך ענפים מסוכנים בכבלי פלדה ומטפל בפצעים על ידי ניקויים ומילויים בחומר מילוי. זו דוגמא מצוינת ליחס נכון לעצים, שניתן על ידי ועד בית רציני.