מנהגים משפחתיים שווים במיוחד

תארו לכם איזה כיף כשיש מנהגים קבועים לגיבוש משפחתי. הם יכולים להיות קשורים לחגים ולאירועים מיוחדים בלוח השנה הכללי או לאירועים בלוח השנה המשפחתי. בכל מקרה, הם מעניקים לכל אחד מהמשתתפים תחושת שייכות והרגשת אושר. לכבוד יום המשפחה קיבצנו מנהגים שווים במיוחד, כדאי לאמץ כמה מהם. 

יומן משפחתי

כשהילדים היו קטנים, ממש אחרי הלידה, הכנו לכל אחד מהם מחברת מהודרת שבה נהגנו לרשום פעולות שעושים בפעם הראשונה (הגיל שבו צמחה לשי השן הראשונה, בגיל שנה וחודשיים הילדה התחילה ללכת וכו'). במשך הזמן הצטרפו המילים הראשונות, התעלולים וההברקות, והכל יחד התקבץ בספר מקושט במיוחד. בין דפי הספר שילבנו כל מיני מזכרות: כרטיסים מהצגות מעניינות, ברכות, כרטיסי שנות טובות וכדומה. היום, כשהילדות כבר גדולות, אנו מנהלים יומן משפחתי כללי שבו מתעדים מה אנחנו עושים יחד: טיולים, מקומות מעניינים שבהם ביקרנו, חוויות משפחתיות ועוד. ליומן המשפחתי אנו מצרפים מזכרות מכל אירוע. כל אחד מבני המשפחה מוזמן לכתוב ביומן וגם לצייר בזמנו החופשי.

משפחת צפריר

צלחת של שבת

איך יודעים שהגיע יום שבת במשפחתנו הקטנה? כל ילד מוצא על השולחן במטבח צלחת של שבת במיוחד בשבילו. ומה יש על הצלחת? שלט "צלחת השבת של ....", פתק, חטיף בריאות ולפעמים הפתעה. בפתק אנחנו כותבים לכל ילד חיזוק ועידוד על מעשה טוב מהשבוע האחרון, למשל: "כל הכבוד שוויתרת לאחיך על המילקי כשנשאר רק אחד. אנחנו גאים בך!". הילדים יושבים, משוחחים ומנשנשים. הגדול מקריא לקטנים את הפתקים וכולם מאושרים. גם אנחנו ההורים, שזוכים בשעת שינה נוספת לכבוד שבת. 

משפחת צג

לכל ילד יש צלחת של שבת (צילום: שלומי גרינשפון)

להיט באוטו

כשהבנו שכל דבר שעושים הילדים במושב האחורי של המכונית (החל באפצ'י וכלה בבליעת רוק) עלול לשאת אופי אישי ועוין בזמן נסיעה, הגענו גם להכרה שלא משנה לאן פנינו מועדות, היעד תמיד יהיה זהה – לעבור את הנסיעה בשלום ובשלווה. לשם כך נדרשה לנו פעולת הסחה אטרקטיבית שתסיח דעתם של הילדים האחד מהשני ומשניהם את הדרך. הנהגנו לנו נוהג לערוך חידון בסגנון "הכה את המומחה" (ולא את אחיך). וזה המתכון: שני ילדים (לפחות), קמצוץ של אווירת תחרות או יריבות (מה שיש בבית) נושא לשאלות (לפי הטעם) ולסיום – מומלץ לתבל בהרבה נקודות. אצלנו, עוד לפני שמקליקים את חגורות הבטיחות, כל אח בוחר לעצמו תחום מומחיות: תרגילי חשבון, ערי בירה, חי וצומח ורק מי שאליו מופנית השאלה זכאי לענות. מה שלא יהיה, בסוף הנסיעה, ובשקלול מספר הנקודות, אנחנו תמיד מגיעים לשוויון (ולשלווה). עם מנהג שכזה אל תתפלאו שהילדים שלכם יהיו ספצים בחשבון או בגיאוגרפיה, אבל גם אל תבואו להתלונן בעוד עשר שנים כשהם יבקשו חידות על לוגריתמים כהכנה לבגרות במתימטיקה.

משפחת בוכסוויילר

טקס ראש השנה

אנחנו מקבלים את פני השנה החדשה במשפחה המצומצמת לפני ארוחת החג עם המשפחה המורחבת. אחרי שכולם מתקלחים ולובשים לבן, מתחיל הטקס המותח והמרתק. במהלכו אנחנו פותחים את צנצנת החג משנה שעברה שמכילה פתקים. בכל פתק כתבנו יחד מה כל אחד מבני המשפחה איחל לעצמו, או יותר נכון הציב לעצמו כמטרה. בן החמש רצה ללמוד לקרוא על מנת להקריא סיפורים לאחותו הקטנה, הבן הגדול הביע נכונות להתחיל חוג טניס. אני הבטחתי שאתגבר על פחד הנהיגה ואתחיל לנהוג ואבא הביע משאלה לחזור הביתה בשעות סבירות. נחמד לגלות מי עמד במשימה ומי לא, בייחוד כשמכריזים על מנצחים. לאחר מכן אנחנו מכינים את הצנצנת שתיפתח בשנה הבאה. שוב נטמין בה פתקים עם רצונות: להתלבש בזמן, לקרוא ספרים, ללמוד שפה חדשה ועוד. ואתם יודעים מה? כשאומרים בקול רם את המטרות, הרבה יותר קל לעמוד בהן! מניסיון.

משפחת כהן

נופת צופים

עם השנים הקמנו שבט של "הצופים" במשפחה הפרטית שלנו. אנחנו נוסעים לטיולים, עורכים פעילויות שונות, מזמינים חברים לפיקניק, והכל תחת הכותרת "שבט אלון". כך הילדים לומדים להקים אוהלים מגיל צעיר, לישון בתנאי שטח, לארגן כל אחד בתורו פעילות חברתית והעיקר - אנו זוכים לכיף והנאה עם כולם.

משפחת אלון

אין כמו פיקניק בחיק הטבע לגיבוש (צילום: index open)

היום שבו נולדתי

כשמצטרף תינוק חדש למשפחה המורחבת, אנחנו קונים את העיתון של אותו היום ומכינים קלסר שכולל כתבות נבחרות מאותו היום. יש לנו פורמט קבוע במחשב עם הכותרות: "אקטואליה ביום שבו נולדתי", "כלכלה ביום שבו נולדתי", "אירועי תרבות ביום שבו נולדתי", "התשבץ ביום שבו נולדתי". אנחנו משלבים מהעיתון כתבות וכן נעזרים באינטרנט להוצאת אירועים מיוחדים שקרו באותו היום, אנשים חשובים שנולדו באותו היום ועוד. עבודת היצירה הזו תמיד מרתקת את כולנו, וגם נשארת מזכרת מיוחדת.

משפחת ישראל

פינוק לאחר האמבטיה

בימי החורף הקרים אנחנו מפנקים זה את זה לאחר האמבטיה לכבוד שבת. מי שיוצא מן האמבטיה, נעטף בחלוק רחצה חמים ונעים שזה עתה יצא ממייבש הכביסה. כך הילדים לא מסרבים להיכנס להתרחץ, להיפך! הם רבים מי ייכנס ראשון. כל בני הבית מקולחים ועטופים אחד אחד, ונותר רק לצלם את הרגעים החמים הללו.

משפחת מלכה  

המזוודה האדומה

כשהחלו להצטבר אצלנו מזכרות של הילדים לרוב, ייחדנו לכל אחד מהם מזוודה אדומה שמהווה קופסת פלאים עם כל הדברים שהילד הכי אוהב. לא מדובר רק על שמירת התעודה מבית הספר, אלא גם על ברכות מיוחדות שקיבל, מדליות, פוג מיוחד, תמונה של דמות נערצת ועוד. אנחנו שומרים את הדבר בהפתעה עד גיל 18, ואז נראה לכל אחד את האוצרות הפרטיים.

משפחת צג

המזוודה האדומה תיפתח בגיל 18 (צילום: שלומי גרינשפון) 

בעקבות הפטריות

בסמיכות מפתיעה לט"ו בשבט, חל לו יום המשפחה. בדיוק בתקופה זו, צצות להן שלל פטריות ביערות האורנים העוטפים כל פינה לא מאוישת באזורנו. כולנו מצטיידים בשקיות ריקות, בסכינים לקטימת גבעולי הפטריות ויוצאים ללקט. מי שלא ראה שמחת ילדים בעת מציאת "האוצרות הגנוזים" תחת מחטי האורן, לא ראה שמחה מימיו. כאשר אנו מגיעים הביתה עם סוליות בוציות ושקיות רטובות אך גדושות בהן, ריח אורנים פושט בבית, טרם הגיעו הפטריות אל הסיר. כל חושינו סופגים את עוצמת החוויה שבקרוב תהפוך גם להנאה גסטרונומית מושלמת.

משפחת הראל

פורים אישי

אצלנו במשפחה חוגגים את פורים בצורה נוספת: כל אחד מתחפש למישהו אחר מבני הבית, ואנחנו מחקים זה את זה, ומשתדלים להיכנס לנעליים של השני...בכל שנה אנחנו מופתעים מחדש כמה זה תורם לאיחוד המשפחתי, להכרת הצד השני, וכמובן ליצירתיות ולשיפור היחסים בינינו. אנחנו עורכים הגרלה לפני תחילת המשחק, ועם השנים סיגלנו נוהל נוסף: כל אחד מתחפש לכל אחד מבני הבית. חבל שלא נחגג פורים פעמיים בשבוע.  

משפחת מזרחי

תמונה לפני כל אירוע

מכירים את האירועים המשפחתיים שמתחילים ונגמרים מהר, והרבה פעמים לא מספיקים להצטלם? כך קרה לנו בחגיגת הברית של הבן הבכור. הגענו לאולם האירוע, האורחים התחילו להגיע, ואנחנו לא שמנו לב שלא צילמנו שום תמונה משפחתית. מאז החלטנו על מנהג קבוע: לפני שוצאים מהבית, קליק או שניים במצלמה מתעדים אותנו כשאנחנו עדיין יפים וערניים, וכבר יש לנו אלבום תמונות של האירועים המשפחתיים, שבו אנחנו נראים מאושרים.  

סבתעה – הפתעה מסבתא

בליל הסדר סבתא מכינה לכל אחד מהנכדים הפתעה. במקור המנהג הזה מבטיח שכל אחד מהילדים יקבל מתנה קטנה, לא רק הילד שמצא את האפיקומן. הסבתא שלנו מיוחדת במיוחד. היא טורחת ומשקיעה ומתאימה לכל ילד את המתנה האידיאלית עבורו: לרועי – מדבקות של ספיידרמן, לאורטל בובה ורודה וחמודה, לניר כדורגל נוצץ במיוחד. עם השנים גם אנחנו התחלנו להעניק מתנה מיוחדת לסבתא, כאות הערכה על היוזמה והמאמצים, ובעיקר על הרעיון.

משפחת שפירא

לכל ילד יש שיר

חיברנו שיר לכל אחד מן הילדים במשפחה. ליהלי אנחנו שרים: "העיניים של יהלי על כל הפנים, יפה וצוחקת ילדת קסמים", לפי המנגינה של השיר "טוליק" של אושיק לוי ("העיניים של טוליק שני כוכבים)". לדרורי שרנו כשהיה קטן ולא הוציא את הגרעפק מהתחלה: "תן לנו ת'גרעפס עכשיו בהתחלה, תן לנו ת'גרעפס מייד ולא בסוף" לפי המנגינה של "היום היום" בביצוע שרית חדד ("תן לנו לחיות היום מהתחלה. תן לנו מהתחלה ועד הסוף". זה מגבש את המשפחה, מעלה את מפלס השירה בבית ועושה טוב לכולם. לא קשה להמציא שיר. פשוט: לוקחים שיר שאוהבים ומחברים מילים בהתאם לילד.

משפחת אליאב

רוצים לשתף אותנו במנהגים שלכם לגיבוש המשפחה? ליחצו כאן . 

עוד כתבות על שבוע המשפחה:

• המשפחה העתידנית - בדרך לסרט אימה?
• עבודות יצירה למשפחה מכינים באהבה