רוצים ילד חברותי? קבלו מדריך מקוצר
היות שההרגלים החברתיים של הילד מתעצבים במהלך השנים הראשונות לחייו, כדאי לפתח אותם כבר בהתחלה. התייחסות מתאימה מצד ההורים עשויה לעזור לילד לשכלל את מיומנויותיו החברתיות. עצות לפיתוח הכישורים החברתיים בקרב פעוטות וילדים
לחברה השפעה ניכרת על התפתחות הדימוי העצמי וטיפוח הערכתו העצמית של הילד. יש לילדים צורך עז בהשתייכות. קבוצת השיוך הטבעית שלהם היא קבוצת בני גילם. ילדים שונים זה מזה ברמת העניין שהם מגלים בילדים אחרים. יש ילדים תקשורתיים שאוהבים להיות מוקפים בחברים, ואילו אחרים מסתפקים במספר מצומצם של חברים. מה שקובע האם הילד חברותי ותקשורתי, הוא אופי ואיכות החברות ולא כמות החברים.
הגורמים המשפיעים על היכולת החברתית
קיימים כמה גורמים המשפיעים על היכולת של הילד לקשור קשרים חברתיים:
א. מודל לחיקוי בבית – אם ההורים מקיימים קשרים חברתיים, הם נותנים לילדים דוגמא אישית. לעומת זאת, ילד הגדל במשפחה המנותקת מהחברה ורואה את הוריו מבודדים מבחינה חברתית, ספק אם יצליח לפתח קשרים חברתיים תקינים.
ב. חשיפה לחברת ילדים בגיל צעיר – ילד שנחשף לחברת ילדים בגילו בשלבים מוקדמים בחייו, יגדל להיות אדם חברותי. ילד ששוהה בחברת מבוגרים בלבד בשנותיו הראשונות (בדרך כלל ילד בכור או ילד יחיד) עלול לפתח קושי ביצירת קשרים חברתיים עם קבוצת בני גילו בשלב מאוחר יותר.
ג. הטמפרמנט המולד של הילד - יש ילדים שעוצמת הצורך החברתי שלהם גבוהה מאוד, ואילו אחרים מתגלים כביישנים כבר מגיל מוקדם. הביישנות עלולה להתבטא החל ממבוכה קלה ועד הסתגרות והימנעות ממגע חברתי.
אופי ואיכות החברות חשובים ולא כמות החברים (צילום: index open)
התייחסות מתאימה מצד ההורים עשויה לעזור לילד לשכלל את מיומנויותיו החברתיות. הורים אשר מעודדים את ילדם להצטרף לחברת ילדים ומקנים להם מיומנויות חברתיות, בהחלט משפיעים על התפתחות הקשרים החברתיים של הילד בעתיד.
יש הורים שמבלבלים את הילד ומשדרים מסרים כפולים בעניין החברתי: מצד אחד הם מציעים לו להזמין חבר, ומצד השני, כשהחבר מגיע, הם מתלוננים במשך זמן השהות שלו על הלכלוך שגרם. הורים רבים מופתעים לגלות שהילד שלהם לא נפגש עם חברים, בשעה שרוב שעות הפנאי שלו מלאים בחוגים שאינם מאפשרים מפגשים חברתיים.
כלים מעשיים
ההורה הישראלי רגיש במיוחד לנושא המקובלות החברתית של ילדו, ולכן הוא משתף פעולה ולוקח חלק פעיל בהסתגלות החברתית של ילדיו. לפניכם מדריך מקוצר כיצד ניתן לפתח אצל הילדים את היכולת החברתית:
1. פידבק חיובי - חשוב ליצור מפגשים חברתיים אשר ישאירו בעקבותיהם חוויות חיוביות. במהלך המפגש עם החבר, מומלץ לתת חיזוקים בכל פעם שהילד התנהג בצורה חברתית מקובלת. הקפידו להחמיא לילדיכם לעיתים קרובות, על ידי פעולה זאת תעצבו באופן טבעי את אופיו של ילדיכם ותקנו לו דימויי עצמי חיובי. ילד הגדל בתחושה כי הוא ומעשיו חיוביים יפתח דימוי עצמי גבוה ויחוש בנוח יותר להחמיא לאחרים.
2. פיתוח הסבלנות כלפי האחר - תנו לילד ארגז כלים אשר יסייע לו בזמן אמת. אתרו מצבים שונים בחיי היומיום שלכם ושל ילדיכם שבהם הילד צריך להתמודד עם נוכחות של אדם נוסף. למשל, כאשר עליו להמתין לתורו במשחק קלפים או לגלוש במגלשה, להפסיד בכבוד במשחק וכדומה. נצלו מצבים אלה כדי להסביר לילד מה ההתנהגות המצופה ממנו, ואל תשכחו לשבח אותו כאשר הוא מצליח להתנהג כראוי.
3. שיפור התכונות החברתיות הרצויות - עודדו אצל הילד את כישורי המנהיגות, למשל הציעו לגננת להעניק לילד את התפקיד של מלך אחשוורוש בהצגה. טפחו את חוש ההומור של הילד על ידי כך שתצחקו בכל פעם שהוא מספר משהו מצחיק. זה יעניק לו ביטחון עצמי רב הדרוש לו בחברה.
4. מעורבות מתונה במריבות בין ילדים - המריבות הן חלק בלתי נפרד מיחסי החברות בין הילדים. חלק גדול מהלמידה החברתית אצל פעוטות וילדים מתבצע דרך אותן מריבות. כך הם לומדים חוקים ונורמות חברתיות, כך הם מפנימים שקיימת הזכות לכעוס וניתן להשלים אחר כך. חשוב כי ההורים יתערבו כמה שפחות במריבות אלו, לא ישפטו ולא ינסו להכריע מי צודק ומי התחיל במריבה. תפקיד ההורים לתווך בין הילדים ולהציע פתרונות שניתן יהיה להשתמש בהם גם בעתיד. פתרון בנוסח: "מי שמכה אותך תחזיר לו בחזרה" בהחלט לא יעיל ומעביר מסר אלים ובעייתי. בעזרת מעורבות מתונה, ילמד הילד בהדרגה לפתור מריבות ולהסתדר ללא עזרת המבוגרים.
למדו את הילד להפסיד בכבוד (צילום: index open)
5. בלי לחץ – הורים שלוחצים מדי על הילד לקיים קשרים חברתיים ומנסים לשדל אותו לשחק עם חברים ולוותר על צעצועיו אישיים, בעצם משדרים לו כי הקשרים החברתיים שלו בעייתיים. הלחץ הזה עלול לגרום לילד לחוות את הקשר החברתי כמשהו מעיק ולא נעים ולפתח התנגדות כלפי חברים וחברה בכלל.
6. הרגלים מהבית - ילדים רוכשים מיומנויות חברתיות בעיקר מהתנסויות בבית. ילד שחי באווירה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית בבית, סביר להניח כי יפנים את הנורמות הללו גם ליחסים עם בני גילו.
7. הקניית ערכים במהלך חוגים - חוגים הם דרך נפלאה להעניק לילדים אשר אינם מקובלים מבחינה חברתית לשנות את מעמדם החברתי וכתוצאה מכך להעלות את הדימוי העצמי ולקבל ביטחון ממעמדם החדש. ילדים המשתתפים בחוגים נחשפים למפגשים חברתיים ותרבותיים עם ילדים שונים. החוגים מקנים חינוך לערכים כמו: עבודה בשיתוף, עבודה בצוות, התמודדות עם כישלון, פיתוח כושר מנהיגות, ציות לחוקים ועוד. ילדים ביישנים ומופנמים יכולים למצוא בחוגים אמצעי ביטוי, ילדים תחרותיים מקבלים מענה הולם וחוקים להתמודדויות עם הפסדים, כישלונות והצלחות.
8. גיוס צוות הגן לעזרה - בגיל הרך יש לצוות החינוכי השפעה ניכרת על תפיסת המעמד החברתי של הילדים. רוב הגננות בעלות ידע וניסיון עם בעיות חברתיות של ילדים, ורובן יפנו את תשומת לב ההורים לבעיה חברתית. אם אתם מרגישים שקיימת בעיה, כדאי לשתף את הגננת. ניתן להציע לה להטיל על הילד משימות אשר ייצרו אינטראקציה חברתית בינו לבין שאר הילדים בגן. לדוגמא, אפשר להציע שבכל בוקר הילד יהיה אחראי על חלוקת הצבעים, הסינרים או הדפים בגן.
9. ילדם ביישנים - לסביבה עשויה להיות השפעה מכרעת על מהלך החיים של ילד ביישן. אין טעם לכעוס, לגעור או ללעוג לילד ביישן, ואין להפגין סימני אכזבה. במקום זאת, רצוי לחשוף אותו בהדרגה, צעד אחר צעד, למצבים חברתיים מגוונים ולעודד אותו להשתתף בהם, תוך מתן חיזוקים רבים על כל צעד שהתקדם בו.
הכותבת היא יועצת משפחתית וזוגית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה והיועצת החינוכית של מרכז "קוביות" לגיל הרך ברמת גן.
לפנייה לכתב/ת 
