געגועים לפרדס הישן - ושלושה מתכונים נוסטלגיים

כמי שגדלה במושב בשרון, בין הפרדסים, אני מתרגשת גם כיום ממראהו של תפוז אמיתי, כזה שנקטף מהעץ ולא במרכול. די לי במבט על תמונה של תפוז כדי לחוש בבירור את ריחו, את כובד הפרי, את קרירותו המוצקה, את עקבות הטל שעליו ואת טעם השמש החבוי בתוך כל פלח.

געגועים לקטיף תפוזים של פעם (צילום: לע"מ)

הפרדס היה ארץ פלאות בפני עצמה. כשהיינו קטנים, התלווינו להורים בגיוסי קטיף של סופי שבוע: הם עבדו ואנחנו השתעשענו לנו במשחקים שרק שם אפשר היה להמציא. אחר כך גדלנו וצורפנו לכוח העבודה, וכשגדלנו יותר, הפרדס היה מקום טוב לטיול זוגי, הרחק מעיניים סקרניות, או לשיחת נפש עם חברה, כשאנו ישובות על העץ או מתחתיו.

אני חושבת: פרדס, ומיד רואה קרחת ירוקה שטופת שמש, שבה היינו יושבים להפסקת בוקר מיום של קטיף; יכולה להריח את העשב, את תרמיל הקטיף המיוחד, את העץ החשוף שממנו עשויות התיבות, את הנייר הדק והמרשרש שבו עטפו תפוזים וריחות נוספים, שכבר אינם, אך נחקקו בזכרון.  

כיום, כל זה מאחורינו. הפרדסים ונוטעיהם הזדקנו ועברו מן העולם, האדמה התייקרה, בניהם ונכדיהם של הפרדסנים מעדיפים עבודות קלות יותר והעצים נעקרו לטובת מפלצות נדל"ן מכוערות. אני פוסעת על האספלט שמכסה את השדה שבו אהבתי פעם לטייל ולחלום, ומילותיו של יהודה עמיחי מהדהדות בלבי:

בין הבתים שבאו במקום הפרדסים.

כמו איש קיטע שחש את רגלו

שנכרתה. הכאב נשאר והדגדוג המתוק נשאר

במקומות הריקים.

וריח הפרדסים ורוח האנשים היו שלם אחד...

משמוטי ועד ולנסיה

כיום אני קונה בשוק תפוזים שמקורם בבית האריזה ובבית הקירור. אותו ריח נפלא אבד להם לעולמים, אך גם כיום אני זוכרת לקנות תפוזים בעלי עוקץ נכון, שלם ולא ארוך מדי, כפי שלימד אותנו אבא של רותי בטיול של ילדי הגן לפרדס, כשישבנו צפופים בעגלה רתומה לסוס.

נחלת העבר. פרדס (צילום: מאיר פרטוש)

רפרפת תפוזים

מתכון של אמי היקרה שתחיה - עליזה יוגב

4 כוסות מיץ סחוט מתפוזי ולנסיה או תפוזי דם

1 כוס מים

5 כפיות בינוניות או 4 כפות מחוקות אבקת פודינג (לא אינסטנט) בטעם פירות או קורנפלור

(כפיות אם רוצים משקה סמיך וכפות אם רוצים להכין רפרפת שאפשר לאכול בכפית)

1/2 כוס מים להמסת הקורנפלור

מעט סוכר - לפי הטעם

1. מניחים מיץ ומים בסיר על אש גבוהה ומביאים לסף רתיחה. טועמים ומוסיפים סוכר במידת הצורך.
2. ממיסים בצלוחית פודינג/קורנפלור בחצי כוס מים. בוחשים ומוסיפים תוך כדי בחישה לסיר. מבשלים כמה דקות נוספות עד להסמכה.
3. יוצקים במהירות לצלוחיות, לפני שהרפרפת מתקררת ונקרשת, ומאחסנים במקרר.
   

תרכיז תפוזים

מתכון של אמי - עליזה יוגב

אצל הורי שמרו את התרכיז המוכן במזווה, אך אני אוהבת לאחסנו במקרר.

3 כוסות מיץ תפוזים (עדיף ולנסיה או תפוזי דם)

1/2 כוס מיץ לימון

1/2 כוס מים

1 ק"ג סוכר (לא להפחית מכמות הסוכר המשמש כאן כחומר משמר, כמו בריבה)

1. מכניסים את כל החומרים לסיר (עדיף ניירוסטה) ומבשלים בסיר פתוח, על אש גבוהה, תוך בחישה מזדמנת, עד לרתיחה ועד שכל הסוכר נמס. מדי פעם מסירים את הקצף שנוצר.
2. מעבירים לבקבוקי זכוכית, ממש עד למעלה, וסוגרים.
   

מרקחת תפוזים

נהגתי להכין את המרקחת הזו, שמתאימה גם כמלית לעוגות ולעוגיות, בתקופה שבה ילדיי היו קטנים. אז, לפני עידן הקורנפלקס, נהגה בתי לאכול לארוחת הבוקר טוסט מרוח בחמאה ובמרקחת תפוזים,לצד קפה נמס על טהרת החלב, בספל פורצלן עטור ורדים וקישוטי זהב. אין צורך לשמור את המרקחת בקירור.

1/4 1 ק"ג תפוזים מזן ולנסיה (קליפתם הדקה מתאימה כאן במיוחד)

1 ק"ג סוכר

1. שוטפים ומקרצפים היטב את התפוזים. פורסים לרוחב לפרוסות דקיקות, עם הקליפה, מסלקים את הגרעינים ואת כל החלקים הבלתי אכילים ומכניסים לסיר טפלון או ניירוסטה.
2. מוסיפים את הסוכר, מערבבים בעדינות ומכניסים למקרר למשך 12-18 שעות.
3. מוציאים מהמקרר ומבשלים על אש בינונית, כשהסיר מכוסה, כחמש דקות.
4. פותחים את הסיר וממשיכים לבשל. מדי פעם בוחשים בעדינות ומסירים קצף. המרקחת מוכנה כאשר הכל זהוב וסמיך. נעזרים ב"מבחן הצלחת" כדי לוודא שהיא אכן עשויה מספיק: מכניסים למקפיא צלחת קטנה, מוציאים כעבור כמה דקות ויוצקים כף מהמרקחת המתבשלת. בעזרת ידית של כף עץ, מסמנים "שביל" במרכז שלולית המרקחת. אם השביל אינו ממהר להסגר, המרקחת מוכנה.
5. כשהריבה כבר לא ממש רותחת אך בכל זאת עדיין די חמה, יוצקים לצנצנות וממלאים אותן עד שפתן. סוגרים היטב, הופכים את הצנצנות ומשאירים כשעה.