הימים האלו, שבהם שרידי האביב עודם עימנו, הם בדיוק הזמן לפנות לכיוון דרום-מזרח. במרחק של שעתיים נסיעה מהמרכז תגיעו אל ים המלח
- אל המקום שגשם כמעט לא יורד בו, אך מים בהחלט שוטפים את ערוצי הנחלים בפתאומיות בכל חורף.
סעו בכביש 90 העובר צמוד לים, שהוא שריד מלוח לים גדול שהשתרע כאן בעבר הרחוק. במהלך מיליוני שנים התקיימו כאן שינויים בנוף: הים נדחק,
התייבש ונותר מעט ממנו במקום הנמוך בעולם, 417 מטר מתחת לפני הים.
מי הים ידועים בריכוז גבוה של מלחים חשובים, וישראל וגם ירדן למדו כיצד לנצל מלחים אלה, ובכך משנות המדינות את מצבו של הים, ובכל שנה מביאות להתכווצותו במטר אחד ולהתגלותו של חוף חדש של אדמה מלוחה.
סיורנו יחל בשמורת הטבע בעין גדי. מומלץ להיכנס למסלול הליכה קצר לנווה מדבר ייחודי זה, אבל לפני כן, אפשר להתחיל בפיקניק - תפסו שולחן בחניון המסודר שבכניסה, הוציאו אוכל והמתינו לבאות.
ראשונות להתקרב אליכם יהיו הציפורים - עדת דרורים, כמה טריסטרמיות שחורות ויוני סלע מפוטמות. הם יתקרבו אל שולחן האוכל כדי למצוא מה השאיר אחריו האדם. אם נמצאה במקרה פרוסת לחם יתחיל מאבק. הפרוסה תעבור ממקור למקור עד שיגיע החזק, והוא תמיד מנצח. מראש העץ יצוץ לפתע עורב שחור וכבר הפרוסה איננה.
שומרים מרחק נגיעה. יעלים במגרש החניה (צילום: ערגה אלוני)
גם יעלים עתידים להתקרב, אבל אלו שומרים על מרחק נגיעה מהיד. בתקופה זו נעים זכרים לחוד ונקבות לחוד. את הזכרים תזהו לפי קרניהם הארוכות הנטויות לאחור, ואילו הנקבות בעלות קרניים קצרות וצנועות. כולם למדו להסתובב בזהירות בחניון בין כלי הרכב.
סעו הלאה. הכביש מתפתל קרוב לים. רוגע בצבעיו המתחלפים במהלך היום, בין ירוק לכחול. וההרים משתקפים במראה של הטבע. לאורך כל הדרך מתגלה חוף חדש, מדרגות מלוחות שהגיחו מהמים, לעיתים זוהר בשוליהן מעטה מלח לבן. פה ושם נפערו בולענים, שהם בורות עמוקים ומסוכנים, שנוצרו כתוצאה מהמסת שכבות מלח בעומק הקרקע. ההמסה יוצרת חלל ובעקבותיו התמוטטה שכבת הקרקע מעל וצנחה לעומק. הבולענים יוצרים איום על מבנים ותשתיות.
בצד הנגדי לים הצבע השולט הוא חום בגוונים שונים. זה צבעו של המצוק החשוף המלווה אותנו. לעיתים הוא קרוב וכבר מתרחק.
שיטה סלילנית בנוף המדברי (צילום: ערגה אלוני)
צמחים נמצא במקומות בהם זורמים מים. שלל צבעים צהוב, סגול ואדום בקטע אחד: חומעה מגוידת,
מנתור, אמברבואה דו גוונית, פרעושית גלונית,
מלוח ספוגי,
שיחים של פתילת המדבר, זוגן השיח, מלוח, אשל ועצי שיטה סלילנית, ושיטת הסוכך.
במרחק של כ-17 ק"מ מעין גדי, בכביש 90 נמצאת מצדה,
שהוכרזה בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית. אופיינית בעמדתה העיקשת ומנותקת מרצף ההר. בראש ההר על משטח גג העולם, בנה המלך הורדוס בשנת 37-31 לפה"ס כמקום מפלט לעצמו. הוא דאג לבנות במקום ארמונות מקוואות בית כנסת, בתי מרחץ ומחסני מזון רבים.
המצדה ו ים המלח
באופק (צילום: אילנה פישר)
בתקופת המרד הגדול במאבק שניהלו היהודים נגד הרומאים, מצאו בו מקלט הסיקריקים, המכונים קנאים, וממקום זה יצאו לפשיטות נגד הרומים בהנהגת אלעזר בן יאיר. השלטון הרומי לא אהב מורדים. בעת שלטונו של הנציב הרומי פלביוס סילבה, ועמו חיילים מהלגיון העשירי, צרו על מצדה.
הם הקימו סביב מצדה מחנות צבא ובנו סוללת עפר גבוהה ממנה ניגחו את החומה. כאשר כבשו את ההר, מצאו בו את הלוחמים ובני משפחותיהם הנצורים שהעדיפו להתאבד ולא ליפול חיים בידיהם. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות מאז שנת 1960 והאתר הפך לסמל לגבורה.
בכניסה לאתר מוצג סרט הסברה. במוזיאון
שנחנך לא מכבר, מוצגים דמויות בגודל טבעי של אנשים שפעלו וחיו כאן, והם מרגשים ומרתקים, מספרים על העבר. לידם נשזרו ממצאים ארכיאולוגים שמאמתים את הסיפור ההיסטורי הנשמע במערכת שמע מתקדמת.
המשיכו בנסיעה דרומה. כ-13 ק"מ ממצדה,
מול המלונות נמצא עין בוקק. לצד הכביש שלט המכוון לערוץ נחל קצר ולמעיינות עין בוקק הנובעים בסלע.
מים מן הסלע. נחל בוקק (צילום: שי רוזנצוויג)
על ההר בכניסה קבוצה של מבנים עתיקים - אלו הם שרידיו של מבצר רומי מהמאה ה3-2 לספירה וכן שרידים של חווה חקלאית. רדו אל אפיק הנחל, שם תקדם אתכם צמחייה סבוכה של אוכם, אשל, עבקנה,
שיחי צלף, מלוח, וגם צמחים חד שנתיים.
לכו בשביל מרחק של כ-1 ק"מ, עד למעיינות הנובעים שזורמים לאיתם ויוצרים בריכות טבעיות על גבי הסלע. המקום מוצל וקריר. שמרו על האתר והקפידו לא לזרוק אשפה. הקשיבו לשירת המים והצמחים וצפויה כאן הנאה צרופה של נוף מדברי והחיים בו.
אוכם על שפת ים המלח (צילום: ערגה אלוני)
