גרירת רשתות דייג - מי ישים קץ לשיטה ההרסנית?
הדייג של גרירת רשתות על קרקע האוקיינוס הורס את כל מה שבמים. בעולם ובישראל מנסים לרסן את הדייגים, אך לא נעשה די. דעה
אצלנו בישראל מרעילים דגים באגם המתוק היחיד בארץ, כנרת, אך רוב כלי התקשורת מתיחסים לארוע כאילו הפגיעה היא "רק בדגים ובדייגים". לשון פושרת, בלשון המעטה. מדוע לא להאשים את המרעיל בפגיעה הרסנית במי השתיה שלנו?
מסתבר שאין לנו זכות יחיד על פגיעה והרס: בעולם כולו מודעים החוקרים לפגיעה המתמשכת באוכלוסיות הדגים, כאשר
פגיעה הרסנית במיוחד גורמת שיטת הדייג בעזרת רשתות גרירה (trawling). מדובר בשיטה שעיקרה גרירת רשתות שבתחתיתן משקלות, השומרות את הרשת צמודה לקרקע. הרשת נגררת על-ידי ספינת הדיג וגורפת הכל.
עוד ב"הידען": הסיפור שמאחורי הקופקסון
שובלי האבק הקבועים שהגרירה גורמת אינם נראים ברובם, בגלל העומק בו ניגררות הרשתות. אך הקמת אבק היא רק אחת הצרות לה גורמות רשתות גרירה. הרשת גורפת כל אשר בדרכה, לא רק דגים אותם הכוונה לדוג, אלא הכל. המשקלות שוברות ומשמידות כל מה שבדרכן, אלמוגים, ספוגים דגיגים ואחרים כולם נופלים חלל ברשתות הגרירה.
הזואולוג לס וואטינג מאוניברסיטת הוואי אומר כי "דייג ברשתות גרירה היא הפעילות ההרסנית ביותר האוקינוס". עכשיו, כאשר אוכלוסיות הדגים בקרבת החופים מיתדלדלות בגלל דייג פראי, השיטה ההרסנית הופכת נפוצה דווקא יותר ויותר. וואטינג, בשיתוף אם אליוט נורס מהמכון לשימור ביולוגיה ימית, חישבו ומצאו כי כל שנה ניגררות רשתות על פני ששטח כפול משטחה של ארה"ב.
עוד ב"הידען": בקרת גנים, לא הכל חשוב
הממצאים של צמד החוקרים הוצגו לאחרונה בפני "החברה האמריקאית לקידום המדע", אך הנזקים לסביבה הימית היו ברורים זמן רב לפני כן, ולכן נקבעו תקנות שאמורות למנוע דייג הרסני. בים התיכון אסורה גרירה בעומק שעולה על 1000 מטר, בחופי אלסקה נאסרה הגרירה לחלוטין, רבות מארצות דרום האוקינוס השקט מנסות להפסיק את הגרירה ובאו"ם החלה פעילות לאיסור הגרירה ברחבי הימים.
למרות האיסורים, אלפי ספינות ממשיכות לגרור רשתות בחופי אמריקה הלטינית, במפרץ מקסיקו, בחופי אפריקה, במימי סין ובים הצפוני. פעילות שממשיכה והורסת את הסביבה הימית. אין נתונים מספריים על פעילות ספינות דיג ישראליות העוסקות בגרירה, אבל גם כאן בעיה הזו קיימת.
ד"ר אסף רוזנטל הוא אקולוג ומדריך טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפנייה לכתב/ת 
