אוריאל לין: יש מגמה מסוכנת של עודף חקיקה צרכנית
נשיא איגוד לשכות המסחר לקראת יום הצרכן הבינלאומי שיצוין מחר בכנסת: "הצרכן הישראלי אינו אידיוט. הפרת האיזון הנכון תהיה בסופו של יום לרעת התפתחות הכלכלה, תפגע קשות במסחר ותהיה לרועץ לצרכן עצמו"
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף הבוקר (א') את עודף החקיקה הצרכנית לטעמו. לין, שדיבר לקראת יום הצרכן הבינלאומי שיצוין מחר בכנסת, אמר כי "ישראל מעניקה דרך החקיקה את אחת מרמות ההגנה הגבוהות בעולם בתחום הגנת הצרכן".
לדבריו, "בשלב זה יש לבלום את המגמה המסוכנת של עודף חקיקה צרכנית אשר בסופו של דבר תפר את האיזון הנכון שבין ההגנה על הצרכן לבין התנאים הבסיסיים של מסחר חופשי וחופש ההתקשרות".
לין הוסיף ואמר, כי "מגוחך להתייחס אל הצרכן כחסר דעת לחלוטין או כמי שאין לו שמץ של אחריות. "הצרכן הישראלי אינו אידיוט. הפרת האיזון הנכון תהיה בסופו של יום לרעת התפתחות הכלכלה, תפגע קשות במסחר ותהיה לרועץ לצרכן עצמו."
לדבריו, "מובן כי ישנה הצדקה להגן על הצרכן על מנת להבטיח שיוציא את כספו על פי רצונו האמיתי ומבלי שייגרם לו עוול. יחד עם זאת, יש לעודד צרכנות נבונה ואחראית מבלי להטיל עול כבד מדיי על העוסקים. גם במדינות אירופה מודגשת חשיבותן של זכויות הצרכן, אך בד בבד מאפשרת החקיקה שם לפעול על פי הנחיות ברורות וכלליות מבלי להטיל צרור של חובות פרטניות שלעיתים אף בלתי אפשריות ליישום. דוגמה טובה לכך הינה חובת סימון מחירים על גבי מוצר: רק בארץ קיימת חובה ספציפית וכמעט גורפת לסמן מחירים על גבי כל מוצר ומוצר."
כדוגמאות להגנה הניתנת כבר היום בחוק לצרכן הישראלי הזכיר לין אפשרות לבטל עסקה ולקבל החזר כספי במקרה של אי גילוי מדיניות השבת הטובין מצד העוסק, אפשרות ביטול עסקה ברכישת דירת נופש או במקרה של מכר מרחוק, וכן ביטול עסקה במקרה שהעוסק לא מגלה פרטים באשר לחלקי חילוף ומתן שירות למוצרים כגון: אופניים, עגלות ילדים, שעונים דיגיטליים, מכשירי טלפון ועוד.
לטענת לין, בנוסף לרשת הגנה רחבה זו נמשכות כיום יוזמות החקיקה, דוגמת מספר תיקונים לחוק הגנת הצרכן הנידונים בימים אלו בוועדות הכנסת, כך בין היתר, התקנות לביטול עסקה והחזר כספי, קנס על איחור טכנאי ועוד.
" אין ספק כי קיימת התערבות יתרה במסחר החופשי", אמר נשיא איגוד לשכות המסחר.
הממונה על הגנת הצרכן: חייבים חקיקה צרכנית
הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, אמר בתגובה לדברי לין כי "מובן כי הצרכן הישראלי אינו אידיוט, אולם ללא החקיקה הצרכנית הקיימת וללא החקיקה שבצנרת יכולתו של הצרכן לקבל החלטות נבונות תיפגע.
איני מתיימר לדעת מהו האיזון הנכון בחקיקה הצרכנית אולם חקיקה המגדילה את כמות האינפורמציה הרלוונטית הניתנת לצרכן, המשפרת את התחרות בין העסקים והמגדילה את השקיפות ביחסים החוזיים בין העוסק לבין הצרכן, הינה ברוכה, הכרחית, ומהווה נדבך חשוב בקידום הכלכלה ובשיפור איכות חיינו.
אכן יש לעודד צרכנות נבונה ואחראית, אולם מרכיב מהותי בצרכנות נבונה ואחראית, הוא אינפורמציה מלאה ושקיפות חוזית המאפשרים בחינה ושקילה של חלופות ומונעים הטעיות. טוב היו עושים הארגונים היציגים של העוסקים אם היו מעודדים את חבריהם להתנהגות וולונטרית בכיוון זה, כי אז אולי חלק מהחקיקה היה מתייתר.
"תמוה בעיני כי דווקא על הוראת החוק המחייבת את הצגת המחיר על המוצר יצא הקצף, כאילו מדובר בחקיקה בלתי אפשרית . הרי מדובר בהוראת חוק ישנה בת שנים רבות שרשתות השיווק והיבואנים, החברים באיגוד לשכות המסחר, הפנימו מזמן, התרגלו אליה ונוהגים לרוב על פיה.
האם הוראת חוק זו שנותנת לצרכן את האינפורמציה לפני הרכישה, בעת הרכישה, בקופה ואף לאחר מכן היא הבעיה הגדולה של החקיקה הצרכנית? לכולנו ברור היום כי גם מידע זה אינו מספיק תמיד ואנו זקוקים למידע נוסף שיסייע לנו להשוות בין גדלים של אריזות שונות, בין מותגים שונים ויאפשר לנו לקבל החלטות נבונות ומושכלות".
בתגובה לדברים שיגר אבינועם מגן, ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו, מכתב ללין, בו כתב בין היתר כי
"הדברים מעידים על פופוליזם, ראייה חד ממדית ואינטרסים צרים. החקיקה הצרכנית בישראל היא חקיקה של אין ברירה, חקיקה שלא היה בה צורך אילו אתה ויתר מנהיגי הסוחרים הייתם מאמצים נורמות של שקיפות והגינות. מוטב לך מר מר לין לנתב את מרצך להכשרה של בעלי העסקים בכל הנוגע לחובותיהם".
