הצעת חוק: איסור על גביית דמי כניסה לחופים
למאבקם של ארגוני הסביבה בגביית דמי כניסה לחופים בישראל, מצטרפת הצעת חוק שהונחה אתמול על שולחן הכנסת. "הים הוא משאב שאמור להיות אוניברסלי - ולא לעמוד לרשות האוכלוסייה האמידה בלבד", פוסק יוזם הצעת החוק ח"כ דב חנין
גביית תשלום עבור הכניסה לחופי רחצה הפכה בשנים האחרונות לתופעה כמעט שגרתית, הגוררת ביקורת ציבורית נרחבת. הצעת חוק שהונחה אתמול (ב') על שולחן הכנסת מבקשת להעצים את המאבק בתופעה - ולהחזיר את משאב הטבע הימי לרשות הציבור. את ההצעה גיבש ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, בשיתוף עמותת "אדם טבע ודין", ותומכים בה חברי הכנסת רן כהן, מיכאל מלכיאור ורוברט אילטוב, שרק לאחרונה הגיש הצעה דומה.
מטרת הצעת החוק היא לאסור את גביית התשלום בכניסה לחופים, לבד מתשלום עבור חניה או 'שירותים מיוחדים'. ספקנים? ההצעה מבהירה כי אם כל רצונכם הוא לרחוץ בים או לשהות בחוף, ואתם מוכנים לחנות את רכבכם במרחק מה ממנו ולצעוד אליו, לא תיאלצו לשלם דמי כניסה. שירותי החוף המקובלים, בהם הצלה, ניקיון החוף, תחזוקת בתי השימוש והמלתחות ועוד, לא ייחשבו ל'שירותים מיוחדים'.
"נוסח הצעת החוק המקורית משנת 1964, מעיד על כך שכבר לפני שנים רבות היתה מדיניות ברורה של שמירה על החופים כפתוחים ונגישים לציבור הרחב", מבהירים דברי ההסבר להצעת החוק. "אך המציאות מלמדת כי נותרו בחוק מספר פרצות שהרשויות המקומיות מצליחות לנצל ובזאת לסכל מטרה חשובה זו".
הפרצות הללו מאפשרות לגבות דמי כניסה ל-35 חופים, מבין 145 חופים מוכרזים במדינת ישראל. התופעה שכיחה במיוחד בחופי הרחצה בכינרת, אשר ב-22 מהם נגבים דמי כניסה.
הצעת החוק הנוכחית מגבה את המאבק שמנהלים בשנים האחרונות ארגוני סביבה ישראלים, הכולל גם הגשת הצעות דומות בעבר. בשנת 2005 אף הגישה עמותת "אדם טבע ודין" עתירה לבג"ץ, בדרישה לחייב את שר הפנים להסביר מדוע אינו פועל לאכיפת החוק האוסר על רשויות מקומיות לגבות דמי כניסה לחופים. אולם למרות שבית המשפט העליון אימץ את עמדת העמותה, בפועל המצב בישראל לא השתנה.
"בשנים האחרונות מתנהלת מלחמה מתמשכת על המשאב הכי נגיש ופופולארי בישראל", אומר חנין בשיחה עם ynet. "כמו במקרים רבים, גם המאבק זה משלב היבטים חברתיים וסביבתיים. הים הוא משאב שאמור להיות אוניברסלי ולא לעמוד לרשות האוכלוסייה האמידה בלבד. אם נשאיר את המשאב הטבעי הזה לרשות העשירים", הוא מתקומם, "גם הטבע בסופו של דבר ייפגע. הרי לעשירים תמיד יהיו חלופות 'טובות' יותר".