עלות שכר בכירי לשכת עוה"ד - 5.8 מיליון שקל בשנה
לראשונה חושף "כלכליסט" את נתוני השכר של לשכת עורכי הדין. עלות שכרם של 21 בכירים בוועד המרכזי של הלשכה - 5.8 מיליון שקל בשנה. כל עורך דין משלם בממוצע 153 שקל בשנה כדי לממן את שכרם. ראש הלשכה בתגובה: "איננו צריכים להתבסס על עבודת מתנדבים"
מאז הוקמה ב-1961 מסרבת הלשכה לחשוף לציבור את גובה שכר עובדיה הבכירים. "כלכליסט" חושף לראשונה את הנתונים, המעלים תמונת מצב עגומה של ניצול הקופה הציבורית למימון שכרם של קומץ עובדים. ממסמך שהגיע לידי "כלכליסט" עולה, כי הוועד המרכזי של הלשכה מעסיק 21 עובדים בכירים בעלות שכר כוללת של 5.8 מיליון שקל בשנה.
דמי החבר ללשכה עומדים על כאלף שקל בממוצע, כשעורכי דין ותיקים משלמים יותר וצעירים פחות. על פי חישוב מהיר, מתוך סכום זה, כל אחד מ-37 אלף עורכי הדין בישראל משלם 153 שקל בממוצע כל שנה כדי לממן את שכרם של עובדי הוועד המרכזי בלשכה. באותה עת ממש מוצפת ועדה מיוחדת שהקימה הלשכה בפניות של עורכי דין המבקשים לקבל הנחות בדמי החבר, בטענה שאינם מסוגלים לממן אותה עקב קשיים כלכליים.
שיאנית השכר: המנכ"לית
עלות שכרה של מנכ"לית הלשכה עו"ד לינדה שפיר ל-2008 מסתכמת ב-730 אלף שקל לשנה (61 אלף שקל לחודש), לא כולל הוצאות רכב. זאת, בשעה שעלות שכרו של קודמה בתפקיד, עו"ד אילן כץ, שפרש בנובמבר 2006, עמדה לדבריו על 450 אלף שקל בשנה בלבד. המשמעות היא שבשנתיים האחרונות עלה שכר המנכ"ל בכ-40%.
עלות שכרם של שני סגניה של שפיר, רחל אופיר ועו"ד אלי נקר, עומדת על 400 אלף שקל בשנה (כ-33 אלף שקל לחודש). נקר, שמונה לתפקיד רק לאחרונה, החל את דרכו בלשכה כעוזרו האישי של ראש הלשכה הקודם, עו"ד שלמה כהן. באותה עת מימן כהן את שכרו של נקר, והוא השתייך למצבת עורכי הדין שהועסקו במשרדו של כהן.
במהלך 2004 מונה נקר לתפקיד "עוזר מנכ"ל הלשכה", כעוזרו של כץ, ועלות שכרו עמדה על כ-300 אלף בשנה ומומנה מתקציב הלשכה. בנובמבר 2004, במסגרת ישיבה של הוועד המרכזי, תקפו כמה חברי לשכה את מינויו של נקר לעוזר מנכ"ל, בין השאר בשל העובדה שהמשרה הוגדרה כמשרת אמון אישי ואינה כפופה לחובת מכרז.
עו"ד יראון פסטינגר, אז חבר אופוזיציה ומי שהתמודד בעבר לתפקיד ראש הלשכה, טען כי הדבר מהווה למעשה "טובת הנאה בסך 1.2 מיליון שקל לאורך ארבע שנות הקדנציה".
נקר נותר בתפקידו עד תחילת 2008, אז אושר מינויו לתפקיד סמנכ"ל הלשכה ושכרו עודכן. בלשכה לא מצאו לנכון לפרסם מכרז חיצוני למשרה, ונקר מונה בעקבות מכרז פנימי.
במקביל שונה התקן למשרת עוזר מנכ"ל והוחלף במשרת עוזר לראש הלשכה. ראשי הלשכה אינם מקבלים שכר תמורת עיסוקם, ובמהלך אישור התקציב ל-2008 אושרה לראש הלשכה הנוכחי יורי גיא-רון העסקת עוזרת בעלות 280 אלף שקל – סכום זה נחשף בפומבי בעת הדיונים על התקציב האחרון.
מתמחה מיועדת לתפקיד עוזרת ראש הלשכה
גיא-רון התמנה לתפקידו לפני כשמונה חודשים. ל"כלכליסט" נודע כי למשרת העוזרת שלו מיועדת אביטל אוזן, מתמחה בת 26 שליוותה את גיא-רון בשנים האחרונות. במסגרת עבודתה כמתמחה היא משתכרת כ-7,000 שקל ברוטו בחודש, כמקובל ברוב משרדי עורכי הדין.
בשבועות הקרובים היא צפויה לגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ומיד לאחר מכן תתמנה לתפקידה בלשכה ותחליף את העוזרת הנוכחית. שכרה ברוטו יזנק ל-17,000 שקל לחודש, הפעם מתקציב הלשכה - שכר כמעט חסר תקדים לעורך דין בשנת עבודתו הראשונה.
נוסף למנכ"ל, סמנכ"לים, דוברים ועוזרים, מועסקים בוועד המרכזי של הלשכה 14 רכזי ועדות, שעלות שכרם נעה בין 190–350 אלף שקל בשנה. הרכזים מונו במהלך כהונתו של שלמה כהן, מתוך התפיסה כי הלשכה זקוקה להרחבת מנגנון כוח האדם שלה נוכח הגידול במספר החברים. מאז נשמעו לא מעט טענות בתוך הלשכה באשר לשכר המנופח של חלק מהרכזים ולהיעדר הנחיצות של אחרים.
בלשכה מסבירים את השכר הגבוה של הרכזים בכישוריהם המיוחדים כעורכי דין, אך בדיקה שערכנו במאגר המשפטי "נבו" העלתה כי כמעט כולם לא הופיעו מעולם בבית משפט.
מבקר המדינה התריע
לשכת עורכי הדין היא גוף סטטוטורי שהוקם מכוח חוק. תפקידיה הרשמיים כוללים את מערך השיפוט המשמעתי ואכיפת כללי האתיקה על חברי הלשכה וכן פיקוח והסמכת מתמחים. החברות בלשכה היא תנאי מחייב כדי לעסוק במקצוע. במהלך השנים הרחיבה הלשכה את תפקידיה והיא עורכת כנסים, מפרסמת ביטאונים חודשיים ועוד.
התקציב הכולל של הלשכה ל-2008 עומד על 43 מיליון שקל, 35 מיליון שקל מתוכם הם דמי החבר שמשלמים עורכי הדין ו-4.7 מיליון שקל הם הכנסות מאגרות שמשלמים המתמחים. התקציב עולה בשנים האחרונות בהתמדה נוכח הגידול המהיר במספרם של עורכי הדין.
אחת הסיבות לחגיגת השכר בלשכה טמונה בעובדה שהלשכה שמרה במשך שנים בחשאיות מוחלטת את נתוני השכר המשולמים לבכירים. התקציב השנתי כלל פירוט שכרם של בעלי תפקידים בודדים, למשל דוברת או רכזת קשרי ממשל. שכר המנכ"ל, סגני המנכ"ל, רכזים וכו' - מתפרסם ללא פירוט תחת סעיף "מנגנון", כך שלא היתה כל דרך לגלות כמה משתכר כל אחד מהם ומה מספרם.
הנושא עורר את תשומת ליבו של מבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג כבר לפני כמעט עשור. בדו"ח שפרסם ב-1999 הוא קבע כי "שכרם של בעלי התפקידים הבכירים בלשכה הוא מידע שלחבריה ולציבור יש עניין בו". לדעתו, "ראוי היה שהלשכה תפרסם מיוזמתה מידע בנדון". הלשכה התעלמה מההמלצה.
"מתנהגים כמו חברת חשמל"
כאמור, במהלך ישיבות פנימיות בלשכה עלה לא פעם נושא השכר המוגזם של העובדים הבכירים.
באחת מישיבות התקציב האחרונות, בנובמבר 2007, אמר עו"ד פסטינגר בהתייחסו למשכורות בלשכה: "בקדנציה הקודמת, על אף בקשותינו, נתוני השכר לא נמסרו. אלו נתונים מושחתים, מופקרים, ולא יעלה על הדעת! מה זה רכזים בכלל? מה הם עושים כאן? 14 רכזים! היו שנים ארוכות שלא היה רכז אחד. לא ייתכן שהלשכה תזרוק כספים על הדברים האלה".
יו"ר המועצה הארצית, עו"ד עמוס ון-אמדן, יצא בדיון נגד שכרם המוגזם של הרכזים. "אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו חברת החשמל. רבותי, אלה סכומים לא סבירים. אנחנו מנציחים את השחיתות הזו".
יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, עו"ד דורון ברזילי, חשף בישיבה כי הוועד המרכזי של הלשכה אישר הלוואות לעובדים בסכום של 600 אלף שקל. הוא ציין כי על פי תקציב הלשכה, הסכום המיועד לסיוע לכלל עורכי הדין עומד על 230 אלף שקל בלבד.
תגובת ראש לשכת עורכי הדין
על המשכורות הגבוהות: "אני לא מקבל את התפיסה שהלשכה צריכה להתבסס על עבודת מתנדבים. ארגון המונה כ-40 אלף חברים ובהיקף פעילות נרחב כל כך כמו של הלשכה צריך להתנהל עם כוח אדם טוב ואיכותי. אני רוצה להעסיק אצלי משפטן שמשרד גדול יקבל אותו. אני לא יכול לקבל אדם בינוני. על זה נלביש את העובדה שזה מצב קיים שקיבלתי עם הלשכה. האופן שבו השכר מתנהל בלשכה ייכנס השנה להבניה, העובדים יקבלו אופק ומדרג משכורות. למרות זאת אני לא יכול לפגוע בעובדים הקיימים, כך שהשינויים יחולו לגבי העובדים החדשים".
על המתמחה שתשלש את שכרה: "אני עובד בהתנדבות. המצב שבו במשך שמונה שנים ראש הלשכה הקודם שלמה כהן היה צריך לממן עוזר הוא מציאות למיליונרים בלבד. אני לא מקבל כיסוי הוצאות טלפון או רכב. צריך להקל את מרחב העבודה סביב ראש הלשכה כדי שיוכל לתפקד. לצורך כך יש לי עוזרת. הכישורים שלה הם הטובים ביותר על פי הבחירה שאני עושה. מדובר במשרה של 24 שעות ביממה. השכר שלה נטו יהיה 10,200 שקל בחודש".
על שכרו של הסמנכ"ל אלי נקר: "אין עורך דין בארץ שמכיר את הלשכה כמו אלי נקר. אני רוצה לתת אופק לעובדים, שיידעו שיש לאן להתקדם. אם אני עושה מכרז חיצוני ומביא מישהו מבחוץ, זה שדר שלילי לעובדים. הסמנכ"ל החדש נבחר במכרז פנימי פה אחד על ידי הגורם המוסמך. יש לו ותק במקצוע של 18 שנה וכישורים מצוינים".
על שכרה של המנכ"לית לינדה שפיר: "אני לא יודע מה מרכיבי השכר, אני יודע שמנכ"ל הלשכה מרוויח כשופט מחוזי. בארגון של 40 אלף איש, הכישורים, היכולת - מחויבת רמת שכר כזו אם רוצים שיהיו למועמד כישורים של שופט מחוזי. שכר המנכ"ל מעוגן בהחלטת הוועד המרכזי מ-1997, עת כיהן כראש הלשכה עו"ד דרור חוטר ישי. עקרונות משרה זו לא שונו מאז. זאת על אף היקף הפעילות שאינו דומה כלל לזה שב-1997".
על שכר הרכזים: "אין אף רכז שמרוויח 350 אלף שקל לשנה עלות שכר. כנראה זה תפקיד אחר שמופיע במסמכים כרכז. מבדיקה שנערכה בארגונים ובגופים ציבוריים דומים בארץ עולה כי גובה השכר המשולם לעובדי הלשכה אינו חורג מהשכר הנהוג בגופים ציבוריים, ואף נמוך מהשכר המשולם בחלק מהארגונים".
לפנייה לכתב/ת 
