פלאחים ליום אחד
מתחילים עם פיתות מהטאבון, סלט זעתר, מקלובה ובקלאווה, ממשיכים לטיול היכרות עם הבאר המקראית הכי עמוקה בארץ, קורסים בלילה על המזרנים בכפר ומזמינים השכמה מהתרנגול. בדריג'את שבשולי יער יתיר יודעים לקבל אורחים
180 אלף בדואים מתגוררים באזור בקעת באר שבע וערד, חלקם בשטחי עיירות וערים מתוכננות והשאר ביישובים שבטיים שלפרקים מזכירים במקצת את התמונות ההן. לפני ארבע שנים הוקמה באזור מועצת אבו־ בסמה, האחראית על הקמת תשעה יישובי קבע לבדואים ולפלאחים. כפר דריג'את שייך לקטגוריית הפלאחים.
אבי שושלת דריג'את, אבו חמאד, סוחר ואיש אדמה עשיר, הגיע לנגב מדרום הר חברון בתחילת המאה ה-,19 התיידד עם שבטי הבדואים באזור והשתלב בחייהם. ב-1840 רכש אבו חמאד שטח אדמה גדול בשולי בקעת ערד, חפר בסלעים חמש מערות ששימשו כמגורים למשפחתו ולארבעת אחיו ויישם את צורת החיים שהכיר מהר חברון.
כיום, בגובה 600 מטר מעל פני הים, על רקע צבעי המדבר, מתנוססים במקום בתי אבן בצבעים ססגוניים: ירוק זרחני ")מגה" בפי תושבי המקום,( ירוק זית, אדום, חום כהה, אוקר, תכלת וצהוב. היישוב, שעדיין אינו מחובר לרשת החשמל, פועל על גנרטורים ואנרגיה סולרית, כשליד הבתים נבנו בארות מהן שואבים התושבים מים. בתי הכפר משקיפים אל נופי המדבר והר עמשא וביניהם שתולים עצי דקל וזית. את פנינו קידמו עדר כבשים שטיפס בעקבות רועה במעלה ההר ודרשת המואזין.
מראה כללי של הכפר דריג'את (צילומים: רונית סבירסקי)
לפטופ בלב המדבר
בדריג'את הבינו את הפוטנציאל התיירותי של המקום ונרתמו לפעולה. ג'אבר אבו חמאד, אחד מנביאי הקידמה, עובד שנים רבות כשף-קונדיטור בבית מלון בים המלח, וההיכרות עם ענף התיירות דחפה אותו להפיץ את הבשורה בכפר. כשהוא מארגן סיורים בסביבה, מכינות אשתו פאיזה ובנותיו את המאכלים הביתיים ומגישות אותם לקבוצות קטנות בתוך המערה שהייתה פעם בית אביו.
בין לבין מסביר ג'אבר למטיילים על התפתחות תנאי המגורים במקום - מעידן המערות, דרך הבתים עבי הקירות ועד לבתי האבן המטופחים. הוא מתגאה בבני הכפר שכולם עובדים ולומדים 850) תושבים, ביניהם רופאים, עורכי דין, מורים ועובדי ציבור) ומתבל את דבריו בסיפורים אישיים על בני משפחתו לדורותיהם ועל החיים במקום. איסחק, בן דודו של ג'אבר, מראה לאורחים על הלפטופ את מצגת היישוב, כשכל בני המשפחה מתקבצים אף הם סביב המחשב וצופים באנשי הכפר משתעשעים בשלג האחרון שכיסה את הבתים ואת פסגות ההרים שמסביב.
כשג'אבר בנה לעצמו בית חדש, הוא תיכנן את הקומה התחתונה כדיוואן, שבו יושמעו סיפורי המקום ויוגשו מאכלים מסורתיים. הדיוואן מעוצב כפינת ישיבה וצבוע בצבעים אוריינטליים. שמלות רקומות תלויות על הקירות, שטיחים צבעוניים פרושים על הרצפה ונרגילות ניצבות בין המושבים. בקומה העליונה בנה ג'אבר ארבעה חדרי אירוח שמיועדים ללינה, ובחצר הציב אוהל גדול לאירוח קבוצות של יותר מ-100 איש.
גם אחרים נסחפו אחר הטרנד התיירותי, והיום מתגוררות בדריג'את יותר מ-10 משפחות שבתיהן מציעים חדרי אירוח. האורחים ישנים בדיוק כמו מארחיהם: מזרנים שמשמשים לישיבה במשך היום, מוצמדים בלילה זה לזה והופכים למיטה. כמצעים משמשות בחורף שמיכות צמר עבות ובקיץ שמיכות קלות. כשהגנרטור כבה, הולכים האורחים לישון. השכמה? עם קריאת התרנגול.
חדר האירוח. בלילה עוצמים עיניים ונרדמים על המזרנים
מקלובה ומרק חובייזה
ריח גזרי העץ העשנים שעולה מתוך הטאבון בו נאפים הלחמים עומד משך כל היום באוויר. ליד ביתו של ג'אבר ניצב מבנה חימר ובתוכו טאבון אבן גדול הטמון באדמה. פאיזה מכינה בו 40 פיתות מדי יום, בבוקר ובצהריים. הפיתות, גדולות ועגולות כמו לאפה עיראקית, עשויות מבצק שמרים ותפוחות מעט יותר מכפילותיהן הבדואיות שנאפות על הסאג.'
בבוקר שותים האורחים תה מתוק ואוכלים לצד הפיתות לבּנה, ביצה קשה, זיתים ירוקים, שמן זית, זעתר וירקות. בצהריים עוברים לשפע של מאכלים המבוססים על ירקות, צמחי תבלין וממולאים. המנות מוגשות בכלי חרס והשתייה בקנקני חימר. את ארוחת הצהריים פותח בחורף מרק חובייזה ובקיץ מרק עדשים. בעוד האורחים סוחטים מעט מיץ לימון לתוך המרק וגומעים ממנו, מסדרת הבת אמל צלחות עמוסות תבשילים שהוכנו דקות ספורות קודם: קישואים מבושלים ברוטב עגבניות, חומוס גרגרים, טבולה, סלט ירקות קצוץ עם פטרוזיליה ונענע, עלי גפן ממולאים, כבדים של עוף עם פלפלים אדומים ובצל וחצילים מטוגנים.
מקלובה של עוף או בקר על מצע אורז צהוב וכרובית מטוגנת, כרוב ממולא, סלט זעתר ופיתות שיצאו מהטאבון מצטרפים אף הם לחגיגה. לקינוח נוחתים על השולחן קפה מריר ותה מתוק לצד פירות ובקלאוות. ארוחת הערב קלה: סלט ערבי קצוץ, טונה, אבוקדו חתוך, פיתה ותה מתוק.
באביב מתכסים פני הקרקע הצחיחים במרבד ירוק, ועדרי הכפר מקבלים את מנת הגורמה השנתית שלהם. ינואר ופברואר הם חודשי ההמלטות, ולאחר שהוולדות נגמלים מעטיני אמהותיהם מתעשר החלב בתוספת טעמים מהצמחייה הירוקה ומתאים לייצור לבּנה. עם בוא האביב עסוקות נשות הכפר בחביצה המסורתית, והאורחים יכולים לצפות בהן יושבות ומנדנדות את נאד העור עד שמתקבלים המרקם והטעם הנפלא. מהחלב מכינים חמאה (סמנה,( מבשלים אותה עם כורכום וחיטה ומשמרים שנים ללא קירור, כשהיא נוזלית בקיץ וקפואה בחורף. כדורי הלבנה הטריים מוטבעים בשמן זית בתוך צנצנות זכוכית.
הפסקת אוכל. תיכף הפיתות יצאו מהטאבון
תל ערד ויער יתיר
אחר הצהריים. קבוצת נשים יושבת בפתח הבית. אחת מנהלת שיחה עם חברתה, אחת רוקמת, אחת מנקה גבעולי עלים. במעלה הדרך המטפסת אל קבר שייח' מסעוד שרועות צמד נשים צעירות על מזרנים ולוגמות קפה מפינג'ן. הרועה מכנס את עדרו חזרה אל הכפר, וג'אבר מוביל את המטיילים לתצפית על הנוף. בנקודה הגבוהה ביותר ניצב קבר שייח' מסעוד וממנו ניבטים יער יתיר, תל ערד, הכפר הבדואי כסייפה, העיר ערד ומושב נבטים.
ג'אבר מדריך טיולים גם במעגלים המקיפים את היישוב. האחד הוא סיור מקראי לגן הלאומי תל ערד ולתל באר שבע, כולל ביקור במצודה מתקופת מלכי יהודה ובתוכה שרידי מקדש יהודי קדום.
למרגלות המצודה עיר כנענית ובה שרידי ארמונות, מקדשים, מפעל מים, רחובות, חומות ומגדלי שמירה. בגן הלאומי תל באר שבע תפגשו עיר מקראית ובה מפעל מים עצום מתחת לאדמה, רחובות מעגליים, הבאר העמוקה ביותר בארץ מתקופת המקרא, מחסני מזון ותצפית מרשימה.
המסלול השני מוביל אל יער יתיר - היער הנטוע הגדול בארץ. בין משעוליו תגלו גתות עתיקות, כפר מימי המשנה, מערות מגורים, מצודה מימי מלכי יהודה ובית כנסת מתקופת התלמוד. בחורבת ענים שרידי מבנים עתיקים לצד מתקני חקלאות. הדרך מובילה אל מאגר מים וממנו מטפסים אל הר עמשא. טיול על דרך רומית עתיקה לאורך גב ההר מוביל לשביל הגישה אל מבואות כפר דריג'את, ממנו יצאתם.
- סיורים והזמנת לינות בכפר באמצעות ג'אבר אבו חמאד: סיור של שעה וחצי, פיתות וקפה 20 – שקל לאדם; סיור וארוחת ניגוב 35 שקל; סיור וארוחת בוקר 50 שקל; סיור וארוחת מקלובה בשרית 75 שקל. לתיאום: טל'.054-7969576
