מאפקט ה-CNN לאפקט ה-YouTube

ראניה, מלכת ירדן, שהעלתה לפני מספר ימים סרטון ווידאו ב-YouTube  במטרה להילחם בסטריאוטיפים על האיסלאם והעולם הערבי, יכולה ללמד את ישראל פרק בהלכות הסברה יעילים.

"בעולם בו קל כל כך ליצור קשר אחד עם השני, אנחנו נותרים עדיין מאוד מנותקים", אומרת ראניה בסרטון הוידאו שלה באתר. "אם מה שרוב האנשים יודעים על העולם הערבי והאנשים הערביים נלמד דרך תוכניות כמו 24 וג'ק באוור, אני חושבת שמצפה להם הפתעה גדולה מאוד". נכון לכתיבת שורות אלה צפו בווידאו מעל מיליון גולשים עם קצב צפייה של מאות אלפי גולשים מדי יום.

השאלה הנשאלת מייד לאחר הצפייה בסרטון היא, אם המלכה ראניה יכולה מדוע אנחנו לא? דומה כי בצורה אירונית בכל הקשור להסברה, דווקא ישראל – המתגאה ובצדק כמי שמובילה בעולם בחדשנות הטכנולוגית שלה - עדיין לא הפנימה את המהפכה המתחוללת באינטרנט בשנים האחרונות ומזניחה כמעט לגמרי את זירת הפעילות המקוונת. 

הסברה באינטרנט כבר אינה רק הקמה וניהול של אתר אינטרנט מעוצב וידידותי למשתמש, אלא גם מעורבות פעילה ויוזמת במגמה הבולטת ביותר באינטרנט כיום שמכונה Web 2.0 - הבלוגים והרשתות החברתיות, פורומים, צ'טים ואתרי השיתוף.

הסברה באינטרנט מאופיינת בשלושה יתרונות בולטים: ראשית, העברת המידע לקהלי היעד אינה נעשית דרך "שומרי הסף", קרי, העיתונאים הזרים המכסים את הסכסוך הערבי-ישראלי ואינם תמיד אוהדים, בלשון המעטה, את האינטרס הישראלי. באמצעות האינטרנט ניתן למעשה "לעקוף" את אמצעי התקשורת המסורתיים – טלוויזיה, עיתונות ורדיו - ולהגיע ישירות לכל אחד בעולם.

שנית, האינטרנט, ככלי אינטראקטיבי המאפשר תקשורת בינאישית ישירה, ניתן להעביר את הסיפור מנקודת מבטם האישית של הישראלים ברמה היום-יומית, בדרך פשוטה ובהירה - מה שהופך את המסר לאפקטיבי ואמין הרבה יותר מאשר כל כלי תקשורת אחר.

שלישית, האינטרנט כחוצה גבולות, מאפשר להגיע ו"לדבר" עם קהלים שונים בעולם שלא תמיד ניתן להגיע אליהם דרך אמצעי התקשורת הרגילים ובמיוחד הדברים אמורים לגבי הציבור במדינות ערב.

ניתן לפעול בדרכים רבות, למשל, מדוע שלא להשתמש בבלוגרים משדרות על מנת לתאר את החיים בצל הקסאמים? לדוגמא, לעודד תלמידי תיכון, כחלק מתוכנית הלימודים, לפתוח בלוג ולתאר את שגרת החיים שלהם ולהציג המציאות הבלתי נסבלת שהיא מנת חלקם. המדינה מצידה יכולה לתת לאותם תלמידים כלים והנחיה מקצועית כיצד להקים בלוג, לנהל אותו וכמובן גם לקדם את החשיפה של גולשים בעולם לבלוגים אלה באמצעות פעילות אינטרנטית ויחסי ציבור.

מעבר לכך, ניתן להקים ולנהל בלוגרים "המכסים" את ישראל בצורה חיובית ומזינים מאמרים, כתבות ומנהלים דיונים וכך מפיצים את המסרים הרצויים. כמו כן, אפשר להקים בלוגים של שרים (כן, שרים), חברי כנסת ואישי ציבור, אנשי רוח ועוד (אגב, חלק מהפוליטיקאים כבר הבין את האפקטיביות של המדיום וכבר מנהלים בלוג אישי).

אין ספק כי בכל הקשור בהסברה ודוברות, נתוני הפתיחה של ישראל אינם מזהירים. ישראל נתפסת בעולם כמדינה חזקה, כוחנית, כובשת, הפוגעת מדי יום בצורה קשה בזכויות האזרח. לכן מקומם כל כך כי ישראל אינה עושה די בכל הקשור להסברה באינטרנט.

נראה כי ישראל טרם הפנימה מה שאפילו ארגונים ממשלתיים כבר עושים בפועל (השב"כ, למשל, הקים מערכת בלוגים לגיוס כוח אדם) - לא כל שכן ארגונים עסקיים כבר הבינו מזמן: בלוגים ורשתות חברתיות הפכו לכלי יעיל וחשוב לשיפור התדמית של הארגון וקידום האינטרסים שלו. ישראל, אשר אך לפני מספר ימים פורסם בסקר כי לצד איראן היא המדינה השנואה ביותר בעולם, חייבת להתאים עצמה לכללי משחק אלה ואולי בשנה הבאה תוצאות סקר זה יהיו מעודדות מעט יותר.