ממשלת ישראל פוגעת אנושות בהשכלה הגבוהה
כך אומר חתן פרס נובל לפיסיקה פרופ' דייויד גרוס, בוגר האוניברסיטה העברית, בראיון לאתר "הידען". פרופ' גרוס יתארח באירוע ההצדעה המיוחד לציון שישים שנות מדע במדינת ישראל, יחד עם עוד תשעה חתני פרס נובל, ב-19 במאי בטכניון
גרוס נולד בוושינגטון ובגיל 13 הגיע לישראל. הוא למד בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים. את התואר הראשון והשני בפיזיקה קיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.
בשנת 2000 קיבל גרוס את פרס הארווי מהטכניון ובשנת 2004 את פרס נובל לפיזיקה. גרוס זכה בפרס יחד עם דייוויד פוליצר מהמחלקה לפיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה ופרנק וילצ'ק מהמחלקה לפיזיקה של MIT. השלושה זכו בפרס עבור התיאוריה שגיבשו באמצע שנות השבעים אודות אופיו של הכוח הגרעיני החזק, הכוח הפועל בין הקווארקים - חלקיקי היסוד המרכיבים את גרעין האטום. גרוס משמש כמנהל מכון קאוולי לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה. בנוסף הוא מנהל את בית ספר החורף של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית.
עוד ב"הידען": תגלית: חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי עור האדם מתנהג כאנטנות זעירות
מה דעתך על המשבר בהשכלה הגבוהה בישראל?
הקהילה המדעית בישראל היא קהילה מופלאה. עם זאת אני מודאג ממה שאני שומע מחברי בארץ על הירידה החדה בתמיכה במדע. הממשלות האחרונות פגעו מאוד בהשכלה הגבוהה. מרבית הידע שלי מגיע מת"א ומירושלים ואני חושב שזו טעות. זו גם עדות לקוצר הראיה של ממשלה זו ושל הממשלות האחרונות שקדמו לה, המתעלמות ממה שהפך את ישראל למדינה כל כך מצליחה. זה כל כך טיפשי.
רבים מחברי בארה"ב, ידידי ישראל, פשוט הוכו בהלם. אני רגיל לממשלות טיפשות, אחרי הכל גם לנו יש ממשלה כזו, אבל זה טיפשי במיוחד. אמנם מהבחינה הטכנולוגית, היישומית, תעשיית ההייטק של ישראל מצליחה מאוד אבל ההצלחה הזו מתבססת על רשת התמיכה בהשכלה הגבוהה ובמחקר הבסיסי. ישראל חיה כיום על פירות השקעות העבר. אני מקווה שתהיה לי הזדמנות לצאת בהצהרה כזו במהלך ביקורי. הייתי מצפה מממשלת ישראל להיות הרבה יותר פקחית. זה נראה כאילו אנשים מסתכלים רק על השנה הבאה. אין כל עדות לתכנון לטווח ארוך.
יש לישראל פוטנציאל גדול. המוסדות להשכלה גבוהה עדיין מייצרים סטודנטים טובים מאוד ויש בעולם הערכה גדולה לישראל בתחום המדעי. מדובר במשאב תרבותי. אם אתה נותן הזדמנות לאנשים צעירים בישראל, רבים מהם ילכו למדע. אסור לקחת את זה כמובן מאליו ולהתעלם מהצורך הזה. אני מוקסם מההתרגשות של הצעירים, זה דבר שאי אפשר להחליף ואי אפשר לקנות.
עוד ב"הידען": לנסוע על תפוחי-אדמה או סוכר
כישראלי לשעבר, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, כיצד אתה מעריך את הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב?
זה מדהים להיווכח כמה קשרי המדע בין ישראל לארה"ב פוריים. זה חלק מהאסטרטגיה הישראלית, לפתח קשרי מדע חזקים, אך הדבר מואיל לשני הצדדים, הן לישראל והן לארה"ב.
על מה תדבר באירוע?
נושא הרצאתי יהיה אתגרי הפיסיקה במאה ה-21. פיסיקה הוא תחום הנוגע לתחומים רבים, מקוסמולוגיה, אסטרונומיה אסטרופיסיקה ועד ביולוגיה בת זמננו. כל דבר שפיסיקאים יכולים לתרום לו הוא חלק מהפיסיקה. פיסיקה היא גישה חזקה מאוד שמסייעת לתאר את טבעו החומרי של היקום. לפיכך אדבר על אתגרים בשטחים שונים, החל מהפיסיקה המסורתית וכלה בפיסיקה ספקולטיבית ואפילו ביולוגיה.
על מה תדבר בהקשר לביולוגיה?
כרגע, לדוגמה, יש לנו תוכנית מאוד מעניינת על מדעי העצב – המוח. זה תחום נפלא שבו הפיסיקאים מתעניינים מזה שנים רבות, ולאחרונה הם מנסים לקדם אותו. במיוחד אנשי הפיסיקה הניסויית, המפתחים טכנולוגיות הדמיה חדשות שחוללו מהפכה בדרך שבה אנו צופים ברכיבים מיקרוסקופיים של המוח.
ישנם אנשים שפיתחו מודלים במטרה להבין כיצד המוח פועל – דבר שהוא קשה מאוד מהבחינה התיאורטית. גם אם תמפה את כל המוח, עדיין יהיה קשה להבין כיצד הוא פועל. אם נדע זאת נוכל לבנות מחשב שיעבוד בדרך שבה עובד המוח. זה ממש מדהים, זה מדע צעיר. זה תחום שבו מדעני מוח, ביולוגים ופיסיקאים עובדים יחד בניסיון להוציא לפועל רעיון מאוד מורכב. המוח הוא מכונה מאוד מורכבת. אפילו כדי לצפות בו נדרשים מודלים תיאורטיים להקלטת הנתונים. אינך יכול פשוט להסתכל על רכיבי המוח במיקרוסוקופ. ישנם 10 מיליארד נוירונים במוח ולכל אחד מהם יש כאלף קשרים. משמעות הדבר היא שישנם 10 טריליונים – 10 מיליוני מיליונים סינפסות.
עוד ב"הידען": איך רנ"א מפריע?
איזה מסר יש לך לראשי הטכניון, לאנשי הסגל ולסטודנטים?
מזל טוב לרגל חגיגות 60 שנה למדינה. הטכניון הוא מוסד מצליח, יש להם כבר שני זוכי פרס נובל, ואפילו קיבלנו את הפרס בשטוקהולם ביחד. מאז גם פגשתי אותם במקומות אחרים בעולם, בהם אנו פוגשים זוכי פרס נובל רבים. אני חושב שהפעם האחרונה בה ראיתי אותם הייתה בפטרה בשנה שעברה. אני גם מכיר את פרופ' פריד מורד ואת אלי ויזל, אותו פגשתי בשטוקהולם שם שהה כאורח כבוד. אני מנסה גם לתמוך בכמה מהפעילויות שלו.
בכנס לחגיגות 60 שנות מדע ישראלי בטכניון ישתתפו עשרה זוכי פרס נובל
פרופסור טים האנט מבריטניה (חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2001)
פרופסור קורט ווטריך מארה"ב (חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2002)
פרופסור פריד מורד מארה"ב (חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1998)
פרופסור ז'אן מארי ליין מצרפת (חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1987)
פרופסור גינטר בלובל מארה"ב (חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1999)
פרופסור דויד גרוס מארה"ב (חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004)
פרופסור אלי ויזל מארה"ב (חתן פרס נובל לשלום לשנת 1986)
פרופסור רוברט אומן (חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005)
פרופסור אברהם הרשקו (חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004)
פרופסור אהרן צ'חנובר (חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004)
את האירוע יפתח נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג.
לאתר האירוע - לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
