תחרות גביע הפדרציה הסתיימה, ואין ספק כי היא לא היתה שגרתית. ציפי אובזילר מעכלת את הופעתה הנפלאה, אך היא חשה מאוכזבת מהתוצאה הסופית. שחר פאר חוזרת לפראג, שם היא כל כך הצליחה בעבר. עם ישראל חוזר לעבודה, ובפקקים בדרך מעלעלים רבים במדורי הספורט ושם - תוהו ובוהו.
יש שמציעים לשחר לנסוע לכמה שנים לחו"ל בכדי לברוח מחיצי הביקורת ולהירגע, אחרים מאשימים את קברניטי הטניס. לאלו, ולאלו שכתבו אלפי מלים על כך שאו-טו-טו שחר מגיעה לטופ 10, אך למעשה לא הבין כי התפתחותה מתעכבת, אני פונה ומבקש קצת אחריות.
פאר ואובזילר. שחר, תהיי חזקה. ציפי, נגמרו לי המילים (צילום: אלי אלגרט)
נדרש יותר שיקול דעת בכתיבה. עם שלם קורא את דבריכם. אתם מעצבים דעת קהל. אחריות עשויה לעזור לשחר ולעמיתיה להמשיך ולא למעוד בדרך. אחרי הכול גם ספורטאים הם נערים ונערות צעירים ככל האדם. ולמי שרוצה לנגח בכדי לנגח אני פונה ומבקש בואו תנו יד, או לפחות אל תפריעו.
אימנתי את שחר שנים רבות. איחלתי לה אז "עופי שחר" והיא המריאה גבוה גבוה. מהמקום ההוא, אני מחבק אותה היום ומציע לספורטאית הענקית הזו - תישארי איתנו.
שחר, אני מאמין שרק כאן תחזרי לעצמך. החברות ממכבים והחברים מהטניס יהיו איתך כמו תמיד, את תשאבי אנרגיות, תהיי חזקה וחרוצה ויהיה הרבה טוב. אני מקרוב יודע עד כמה את חזקה. אני בטוח כי די בקרוב תחזרי להלהיב אותנו. תמשיכי לחבוט מכל הלב ולנצח עבור כולנו.
לציפי לא אומר כלום. נגמרו לי המלים.
הכותב הוא מאמן הכושר של ציפי אובזילר, מאמן הכושר לשעבר של שחר פאר וראש צוות תוכנית העילית במרכז לטניס בישראל
