החברה של אלכס
חשבתם שאתם כבר יודעים הכל על "אלכס חולה אהבה"? גם אנחנו, עד שהתגלגל לידינו יומנה של נטלי שני, בתו של מפיק הסרט, שבילתה באתר הצילומים ותיעדה בגיל 12 את כל מה שהתרחש שם. ילדים זה (לא) דרעק
יום הצילומים הראשון
כיוונתי שעון מעורר ל-6:00 ואני ואמי, מטושטשות ביותר, קמנו לקראת יום הצילומים. נסענו לכיוון רחוב הנביאים, שבו שכן אתר הצילומים: בית-הספר גבריאלי, שיישמש כבית-הספר בו לומד אלכס, גיבור הסרט. כשבאנו לתוך חדר האוכל היו שם המון ילדים, רובם ילדים יפים (אם יהיה לי מזל, אולי אני אמצא גם אחד בשבילי).
נטלי שני חוגגת את בת המצווה על הסט, 1985
הסתכלתי בדף, והנה אני רואה: היום מצלמים את סצנה מספר 42. אני נדהמת, הרי אני פה מהבוקר וראיתי היטב שלא צילמו כלום, וכבר הגענו לסצנה מספר 42? כיצד? והרי אני יודעת שהיום הוא יום הצילומים הראשון! לאחר מכן התבררה לי עובדה מאוד חשובה: סדר המאורעות בתסריט – אין לו שום קשר לסדר צילום הקטעים.
לאחר מכן ראיתי שמחברים על החלונות הקיימים חלונות אחרים מניילון, שנראו בדיוק כמו חלונות מזכוכית. שאלתי את הבמאי מדוע עשו זאת, והוא הסביר לי:
לאחר מכן ראיתי את הבמאי ואת הצלם מסתובבים בחצר בית-הספר ומנסים לבנות את השוט ("שוט" הוא הצילום). למשל – איך לכוון את המצלמות, איך לסדר את האביזרים כדי שייראו כפי שהם צריכים להראות. ראיתי גם את "המורה להתעמלות", שנראה מצחיק ומוזר לעומת המורים של היום – במקום הטרנינג של היום היו לו מכנסים כחולים עד אמצע הירכיים, גופיה לבנה מצחיקה, גרביים לבנות עד הקרסול ונעלי התעמלות לבנות ומשונות מבד. אחר-כך הלבישו עוד ילדים באותם בגדים (כי עלילת הסרט מתרחשת בתל-אביב של שנות ה-50) – הם נפרדו מהנייק והאדידס, ונפלו לכוכב אחר, בתקופה אחרת.
יום 2
היום הגעתי מאוחר יותר. כשבאתי, כל הילדים היו לבושים וחיכו בחצר. נודע לי שאתמול צילמו עוד קטע לאחר שהלכנו – הקטע בו "הכיתה מצטלמת לתמונת מחזור" וכולם עושים קרניים למורה. היום מצלמים את הקטע ש"מימי הילדה הכי יפה בעיר נכנסת לכיתה", הקטע בו יש מבחן ואלכס מעביר תמונות עירום.
לאחר שחיכינו זמן-מה, העלו קבוצה-קבוצה אל הכיתה וסידרו אותם במקומות. שאלתי ילדים, ואמרו לי שהם חזרו על הקטעים בכיתה קודם לכן ושעדיין לא התחילו לצלם. פגשתי גם את מימי בסרט, או יעל בחיים, ושחחנו קצת. היא היתה לבושה בשמלה אדומה וסרט על ראשה, קצת בובתית (אך כך זה צריך להיות למעשה).
כאשר כל הילדים היו ישובים צפיתי מהדלת וראיתי את הקטע שבו הילדים עושים מבחן במתמטיקה, ואלכס מעביר תמונות עירום והמורה תופס את חברו "על חם". היה קטע מאוד מצחיק שבו אומר המורה לתלמידים: "ומה אומרים תלמידים חמודים לילדה חדשה?", והתלמידים עונים: "בחורות ערומים זה חולירע!", ועוד כל מיני קטעים מצחיקים, שאי אפשר לספר את הכל על רגל אחת. צריך ללכת ולראות את הסרט.
יום 3
היום באנו ואכלנו ארוחת בוקר, וכשיצאתי לחצר, כל הילדים עמדו שם לבושים בבגדים פשוטים, כובעים, סנדלים וציוד לטיול, כגון שקי שינה. מול בית-הספר חנה אוטובוס ישן – אוטובוס טיולים. זוהי סצנה מאוד מצחיקה מכיוון שגבי המשקפופר מגיע עם המון דברים, כולל רשת פרפרים, ולפני שהוא מתייצב לפני המורה הוא נופל אפיים ארצה, ומצליח ללכוד גם את המורה לשם שינוי.
יום 4
כשבאתי היום ישבו אלכס, מימי ויאנוש בצד ודיברו, ואילו בינתיים צילמו את הסצנה של "ציד המורה ברשת הפרפרים", בלי שאר הילדים (שאר הילדים
ישבו בצד, דיברו וחיכו לתורם). אחרי שגמרו את הסצנה הזו ביקשו מכל הילדים לאסוף את הציוד של הטיול ולבוא לחדר.
תיארתי לעצמי שמצלמים את הטיול, כי כל הזמן חיפשו את "זיגי", נהג האוטובוס. לבסוף כשמצאו אותו, ביקשו ממנו להזיז את האוטובוס אחורה, והחלו לסדר את הילדים ולבדוק את המצלמה ואת התאורה. קודם צילמו שוב את הקטע בו גבי מאחר ולוכד את המורה ברשת הפרפרים שלו, אך הפעם עם כל הילדים. חזרו שוב גם על הקטע בו הילדים מתנפלים על האוטובוס...
ציד המורה ברשת הפרפרים (מתוך "אלכס חולה אהבה")
במחלקת האיפור יש ויכוחים בין מטי המאפרת לבין חיים הספר. חיים דורש בקבוקים, ומטי עומדת על שלה ורוצה להשאיר את השיער פזור ומתולתל טבעי. לפי דעתי מטי צודקת...
כעת אנחנו בחוץ, ומצלמים את הסצנה בה גבי הולך לתומו מבית-הספר בדרך הביתה, ואלכס, יאנוש וג'ינג'י רוצים לנקום בו על החרמת תמונות העירום של יאנוש. אבל במקום לשפוך דלי מים עליו, הם שופים אותו על צמד המורים הממהרים הביתה, וכמובן שלאוניד המורה הרוגז חושב שזה גבי המסכן, שהפעם באמת אין זו אשמתו.
בסך הכל נראה לי שצמד המורים הם הסובלים והמסכנים ביותר, כי אחרי קטע זה והקטע בו מפילים אותם כשהילדים מתפרצים לאוטובוס, הם נראים כמו שני סמרטוטים אחרי ספונג'ה יסודית של הבית הלבן.
לאחר מכן, נרטבה קצת חולצתו של ג'ינג'י במים, וכפי שהסברתי לכם – אפילו הפרט הכי קטן בצילום אחד צריך להיות אותו הדבר בדיוק כמו בצילום הקודם, וזה כמובן הפריע לצילום הבא. אבל אנשי הצוות תמיד מוצאים פיתרון, והם ייבשו את חולצתו ב"מייבש שיער" – אמנם מצחיק, אבל עוזר מאוד במקרה הזה.
אחר כך עלינו לכיתה והמורה וגבי החלו לחזור על הקטע בו גבי נרדם בשיעור וחולה באדמת. היה לי מאוד כיף, כי הייתי חלק מהכיתה, אבל רק למשך החזרות. כל הזמן הייתי צריכה לעשות עצמי כאילו אני כותבת את מה שהמורה מכתיב, ולי היה קל יותר כי באמת כתבתי – כתבתי את היומן.
לאחר מכן צילמו את הסצנה עם כל הילדים. בסצנה זו ישנו קטע בו המורה ליאוניד מקריא שיר, ובמקום לשיר את "לבלבו אגס וגם תפוח, ערפילים כיסו את הנהר, וקטיושקה אז יצאה לשוח אלי חוף תלול ונהדר", הוא שר זאת כך: "ליפלפו אגס וגם פתוח, ערפילים כיסוי את החרבל, וקטושקה אז רצתה תפוח, וגם עוף צלוי ומבושל" (נו, מה אתם אומרים? "קטעים" לא חסר בסרט, מה?).
יום 5
היום כשבאנו לאתר החדש ראינו אותם עוד מתארגנים ומסדרים את "ביתו" של אלכס. לאחר מכן החלו להתאמן על הקטע של השוק השחור. בקטע זה באים אמו של אלכס ואלכס עצמו לבית האשה של השוק השחור, וקונים ממנה חמאה
ותרנגול. ויש גם הפתעה קטנה שעליה לא אספר לכם, כי זה יהרוס את כל הקטע. יש גם קטע נורא מצחיק עם תרנגולת חיה שנזרקת אל האשה של השוק השחור ומבהילה את אמו של אלכס, והאשה מסבירה לה שהבטיחה לה "עוף טרי לגמרי". אגב, אמו של אלכס היא חנה רוט מ"רחוב סומסום".
לאחר מכן קרה מצב שקורה לפעמים בסרטים, מצב שבו כולם צוחקים ואינם יכולים לשלוט בעצמם. נאלצנו לעשות הפסקה קטנה ולחזור לעשתונותינו (בינתיים גם שתינו קפה ואכלנו סנדוויצ'ים).
יום 6
היום באתי מאוחר יותר, מכיוון שעברתי טיפול שיניים (אני לא מאחלת לאף אחד). כשבאתי עבדו עוד הפעם על הקטע של אתמול, עם השוק השחור.
ואני מוכרחה להגיד לכם: הסט הפך בזמן האחרון לספארי. כלבים, תרנגולים, זיקיות – כל חיה שחשקה נפשך תמצאו כאן, מכיוון שבכמה קטעים משתתפות חיות. למשל הזיקיות: יש קטע בטיול בו גבי מוצא זיקית ומראה אותה למורה.
אמנם עדיין לא מתאמנים על הקטע הזה, אך מחזיקים כבר את הזיקית בסט. את התרנגולת הזכרתי כבר בקטע עם השוק השחור (אז אותה באמת צריכים כבר עכשיו). לוקחים כמה תרנגולים מכמה סיבות:
א. אם התרנגולת בורחת, או חולה, או חס-וחלילה מתה, אז לא צריכים להפסיק את הצילומים כדי לקנות עוד תרנגולת – יש כבר "רזרבה".
ב. הרי סיפרתי לכם שהתרנגולת נזרקת על הרצפה ואותה תרנגולת כל הזמן יכולה להתפגר בסוף מרוב זריקות ונפילות, שגם אותן אני לא מאחלת לאף אחד.
אחר כך צילמו עוד סצנה, שבה משתתפת גם הסבתא – שחקנית ותיקה, שכוחה עדיין בעצמותיה (גברת נחמדה מאוד, שרוקדת ושרה כל הזמן ובקיצור – עושה שמח בסט).
הילדים של "אלכס חולה אהבה" (מתוך הסרט)
יום 7
ישר כשנכנסתי הלכתי אל הזיקיות לראות מה שלומן, ואחר כך עליתי למעלה, שם ישבו בועז דוידזון (הבמאי), איתן אנשל (אלכס) ויוסי שילוח (פארוק). בועז הסביר לאלכס איך עליו להתנהג – כי עליו תלוי כל הסרט. נראה לי שהוא הבין, אך נחכה לראות את התוצאות. עוד מעט מתחילים בחזרות...
אגב, אחת ההערות של דוידזון היתה שכשהוא צריך להתרחץ ופארוק, הדייר שלהם, תופס לו את המקלחת, הוא צריך להיות ממורמר ומרוגז, כי הוא יודע שלפני פארוק היה עוד דייר, ואחרי שפארוק יעזוב יבוא עוד דייר, וכבר נמאס לו מכל הדיירים האלה שלא נותנים לו פרטיות.
יום 10
היום הכינו בסלון שולחן חגיגי. הסתכלתי ב"קולשיט" וראיתי שהיום מסיימים את הצילום של "ארוחת צהריים חגיגית לכבוד לולה" – סצנה מספר 56. לאחר שסיימו לסדר התיישבו אלכס, הסבתא, קלרה (האמא), קובה (האבא), פארוק ועוד מעט גם לולה, לאחר שייגמרו לאפר אותה.
הלכתי לחדר האיפור ובדיוק ראיתי אותה, לאחר שגמרו לאפר ולהלביש אותה. התחלנו ללכת לסט, ובדרך היא סיפרה לי שאתמול היא התפקעה מצחוק כל היום,
לאחר מכן ירדתי לחצר וראיתי מה האחרים עושים. ענת, מנהלת המחלקה האמנותית, החזיקה בידיה קלקר בצורה של תרנגול, והמיסה אותו לאט-לאט עם מלחים עד שממש קיבל צורה של תרנגול. שאלתי אותה לשם מה התרנגול הזה, והיא אמרה לי שיש קטע בסרט שבו הסדין נופל על התרנגול והסבתא חושבת שזו רוח רפאים. ניסו בהתחלה עם תרנגול מעץ על עגלה, אבל זה היה רועד ומסורבל מדי. אז עכשיו קנו אוטו שמופעל על-ידי שלט רחוק, ועליו חיברו את התרנגול מהקלקר.
יום 11
היום בבוקר החלו לסדר את חדרו של הרב. סיפרו לי שהיום מצלמים את "השיעור של הרב, תמונת עירום על המצח"... אגב, שכחתי לציין שבכל הזמן הזה, הרבי מנסה לתפוס זבובים והורג אותם. אז אני התפניתי "לרגע" והתחלתי לתפוס זבובים. לאחר 40 זבובים חיים ו-10 מתים, יבלות כבר כיסו את ידיי.
יום 12
היום גמרו לצלם את הסצנה של הרב עם אלכס, אך זה צולם עם קשיים רבים – והקושי הגדול ביותר היה זה שכל הזבובים שאספו אתמול (או יותר נכון – שאני אספתי אתמול) מתו, ואי אפשר היה לצלם. כל הצוות התחיל לחפש זבובים. לבסוף הצליחו להשיג זבובים (יותר נכון, אני הצלחתי להשיג זבובים) וגמרו סוף-סוף לצלם.
לפנייה לכתב/ת 
