עלייתה של הרשת

בישראל של 2018 כנראה לא נעמוד יותר בבחירה של yes מול HOT. אנשים לא יפסיקו, כמובן, לצפות בטלויזיה, אבל לתחרות יצטרפו בשנים הבאות עוד ועוד חברות שינגסו מכוחן של שתי חברות הענק בנסיון להגיע לסלון שלנו.

הממיר של חבילת הבסיס כבר כמעט בדרך לבתים. למרות הבירוקרטיה הישראלית והאינטרסים הרבים המעורבים בעניין – הריב של "איזה ערוץ נחשב בסיסי" יגמר, ותמורת תשלום חד פעמי של כמה עשרות שקלים

נוכל לזרוק את האנטנה שבקושי קלטה ערוץ 2, ולקבל כמה וכמה ערוצים באיכות שידור דיגיטלית.

אחרי שינגסו עוד מתחום האינטרנט, הסלולר, הטלפוניה ושיחות הוידאו וישבעו מהשווקים הללו, חברות התקשורת בישראל ירצו להשתלב גם בתחום התוכן ולהרוויח ממנו – במיוחד כשרוחב הפס יאפשר זאת. זאת נוסף על כמה חברות הפקה ותוכן שעורכות ניסויים מצומצמים בתחום.

לא מעט מיזמי VOD באינטרנט קמו ונפלו בשנים האחרונות, מאז נכנס האינטרנט המהיר לישראל (זוכרים את nonstop בכבלים?). ישנם מיזמים שהוקמו אבל לא מצליחים להתרומם בגלל דלות תכנים, טכנולוגיה נחותה, ממשק לא נוח, או מודל עסקי שגוי.

אבל בסוף, אחד או שניים מהם יעשו את זה נכון. בין אם נצפה בתכנים על המחשב שלנו שיתחבר לטלוויזיה, ובין אם נהיה שמרנים ונשתמש בממיר, אותו נחבר לרשת האינטרנט האלחוטית.

ביננו – ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, כמדינה מפותחת טכנולוגית, יהיה לנו מבחר גדול יותר של ערוצי טלוויזיה, אלא שבהם נוכל לצפות בסרטים "הלהקה" ו"דיזנגוף 99". (אהוד קינן)

 כיום העולמות האלו - במיוחד  Second Life - מאכלסים חובבי טכנולוגיה, מדע-בדיוני, מתכנתים וגרפיקאים היוצרים את הפריטים והנוף במשחק, וסתם הרפתקנים שמחפשים דרך לשדרג את הגלישה לאתרי פורנו ולמצוא פרטנר לסקס מצוייר באמצעות הדמות שלהם. חברות ענק כמו IBM, אדידס, DELL, בן אנד ג'ריס, קוקה קולה, אינטל, טויוטה, מיקרוסופט ועוד משתמשות בסביבה הזו ובאפשרויות הגלומות בה - שילכו וישתכללו בעתיד, עם ההתקדמות ביכולות הגרפיות של החומרה הביתית - כפלטפורמת פירסום.

תחום הסלולר בעוד עשור יעבור תהפוכות רבות. ספקיות הסלולר הישראליות יחברו לגופי תקשורת שונים (כדוגמת :פלאפון,בזק ויס) במטרה לספק למשתמשים חבילות שירות של "הכל באחד". חבירה של גופים אלה תביא להוזלת מחירים לצרכן ושדרוג תשתיות מאסיבי. מפעילים סלולריים וירטואליים, MVNO, יקומו - אך מרביתם

יפלו בשל חוסר בכדאיות ובגב כלכלי.

ספקיות הסלולר המוכרות ימשיכו אומנם לספק לנו שירותי טלפוניה ומידע אך יסתפקו בשירותים בלבד ללא מכירת ציוד קצה. מכירת ציוד הקצה (מכשירים, מודמים ואביזרים) יעברו לרשתות החשמל ולחנויות ייעודיות בתחום שירחיבו באופן משמעותי את מגוון המכשירים ויוזילו משמעותית את מחירם.

תמחור שירותי הסלולר ישתנו מהקצה עד הקצה. בתחום השיחות הקוליות ימכרו החברות "חבילות דקות" אטרקטיביות, עם מחירים נמוכים משמעותית מהמחירים כיום, במטרה להתחרות עם תחום ה-VOB שישתלט על התקשורת הקווית. בתחום שירותי המידע והגלישה הסלולרית, התמחור יהיה על פי מהירות גלישה ולא מעט מהלקוחות ישתמשו בחיבור זה באופן קבוע במחשבים הניידים וגם במחשבים הביתיים - בניגוד לחישוב כיום, המבוסס על נפח תעבורה.

מכשירי הסלולר והמחשבים הניידים הזעירים יחליפו במרבית הבתים את המחשבים הביתיים, ויתחברו באמצעות תחנת עגינה לכלל ההתקנים הביתיים - כמו מערכת הקולנוע הביתית. צגי הסלולר הגמישים יכבשו את השוק ויהפכו את המכשיר הסלולרי למכשיר לביש לכל דבר וכאשר נרצה לשתף את החוויות שלנו עם חברים, נוכל תמיד להפעיל את המקרן המובנה במרבית המכשירים בשוק. (עומרי לוי)

עיתונות אזרחית (Citizen journalism) הוא נושא שמעורר עניין רב בתעשיית התקשורת בשנים האחרונות כחלק מדיון על עתיד העיתונות. הכוונה היא להשתתפות פעילה של אזרחים בתחום האיסוף, הדיווח ופרשנות החדשות כחלק ממגמה רחבה יותר של תוכן גולשים (user generated content). למעשה, גם התגובות ב-ynet ובאתרי חדשות אחרים הן סוג של עיתונות אזרחית בהתחשב בתרומה הרבה שלהן לדיווח החדשותי ובערך שהן מספקות לקוראים.

אך עיתונות אזרחית במובנה הרחב מקיפה הרבה יותר נושאים מאשר תגובה על חדשות הנכתבות על ידי אנשי מקצוע. היא חותרת תחת המודל הבסיסי של העיתונות המסורתית וגורסת כי גולשים יכולים להחליף עיתונאים במשימות של דיווח מהשטח, עריכה חדשותית ועוד. למעשה, מושג העיתונות האזרחית כה רחב עד כי הוא נוגע לכל יוזמה עיתונאית עצמאית החורגת מהמבנה המסורתי של מערכת חדשותית המבוססת על כתבים, עורכים

וצלמים ומקצועיים.

אתר OhMyNews הקוריאני המתבסס על דיווחים של גולשים, "סקופ" הישראלי הפועל במתכונת דומה, אתר רוטר.נט, בלוג הספורט המוצלח של רונן דורפן ו- The Huffington Post המצליח של העיתונאית אריאנה האפינגטון – כולם משתלבים יפה בהגדרת העיתונות האזרחית.

יזמים שקיוו לשחזר את ההצלחה של OhMyNews גילו לאכזבתם כי המודל הקוריאני קשה לחיקוי עקב התנאים הייחודיים שאפשרו את הצלחת האתר במדינה זו. בחודשים האחרונים נרשמו שורה של כישלונות למיזמים שהתבססו על טהרת העיתונות האזרחית במערב: Scribblesheet הבריטי נסגר לאחר חצי שנת פעילות בלבד וכך גם Skoeps ההולנדי.

אם בוחנים לעומק את הדוגמאות האחרונות מגיעים למסקנה כי ניסיון לבנות מותג חדש בתחום העיתונות המקוונת המתבסס אך ורק על תכני גולשים וללא מימון משמעותי נידון לכישלון. מסקנה נוספת היא כי אין צורך באתרי חדשות גולשים הממחזרים ידיעות המתפרסמות באתרים הגדולים ואינם אלא חיקוי חיוור למקור.

אי אפשר להסיק מכך שאין צורך בעיתונות אזרחית. בהחלט לא. התרומה העיקרית של גולשים עשויה להיות בדיווחים מהשטח - באמצעות תמונות שצולמו בטלפון הסלולרי, קטעי וידאו וכל תרומה אחרת. יתרון נוסף הוא בתחום הפובליציסטיקה והדעות – הבלוגים מספקים מנעד רחב של דעות מרעננות ופרשנות שלא קיבלה ביטוי בעבר בתקשורת המסורתית.

האתגר של אתרי החדשות בשנים הקרובות יהיה לאתר דרכים להרחיב את השימוש בתכני הגולשים האיכותיים ולשלבם במסגרת סל השירותים שהם מציעים לציבור. ערוצי תוכן גולשים כמו iReport מבטאים היטב את המגמה הזו - ובהחלט ייתכן שנראה כאלה ברשת העברית בשנת 2018. (גל מור)