עוזרות מהגיהנום

"לפני שנתחיל, אני רוצה לציין שאני אלרגית לאבק", אמרה לי העוזרת החדשה. "אסיר אבק לפני שאת באה", עניתי בצייתנות. "ואני רוצה שתקני כפפות מיוחדות, כי עשיתי בניית ציפורניים ולא רוצה שיהרסו". "יש צבע מיוחד שאת מעדיפה?", ביררתי בעדינות. "ורוד. דרך אגב, מתי פעם אחרונה עשית תריסים? הם מטונפים", ירתה לעברי. "אההמ, זה אחד הפרויקטים שהייתי רוצה שתתחילי איתם".

"בשום פנים ואופן לא", אמרה בפסקנות, יש לי ראומטיזם בפרקים של הידיים, אבל אני אראה לך שיטה מצוינת ותעשי בעצמך". "אין בעיה", אמרתי בהרכנת ראש קלה. "עוד משהו?", "קפה, שניים סוכר ותערבבי שמאלה".

שלא יהיה ספק, זאת הייתה תחילתו של סיפור אהבה. חד צדדי אמנם, אבל בכל זאת סיפור אהבה. איך אפשר שלא, הרי הכל עניין של ביקוש והיצע. נראה שבעידן השפע היחסי בישראל 2008, קל יותר למצוא זוגיות מאשר עוזרת. ולכן אין הרבה דברים שאנחנו לא מוכנים לספוג כדי לתחזק את מערכת היחסים העדינה הזאת. הברזות, איחורים, דיבור מזלזל וחצוף ואפילו גניבות של דברים פעוטי ערך כמו דולרים ממגירת התחתונים. רק שתבוא ותהיה מרוצה.

לפי הערכות של אתר האינטרנט "עוזרת פור יו", שוק עוזרות הבית בישראל מגלגל למעלה משלושה מיליארד שקל בשנה, רובם בכסף שחור. עוד מעריכים כי ב25% מהבתים מחזיקים עוזרת בית באופן קבוע.

• הכתבה המלאה תתפרסם ב"ממון" ביום שישי הקרוב