סקר: הציבור לא סומך על הרשויות בעת מצוקה
בסקר התקופתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, רק 15% השיבו שיפנו בעת משבר בראש ובראשונה לשירותי הרווחה העירוניים או הממשלתיים. 34% הצהירו כי בעת מצוקה הם אינם מצפים לעזרה מאף גורם
רוב מוחלט של הציבור הישראלי לא סומך על הממשלה אם נקלע למצוקה כלכלית, ובשעת משבר לא יפנו לעזרת גורמים שלטוניים. כך עולה מהסקר התקופתי האחרון של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. "מדד טאוב", שמתבסס על ממצאי הסקר, מגלה כי התערערה תחושת הביטחון הכלכלי-חברתי בציבור, ומתחזקת אכזבתו מיכולתה של הממשלה לצמצום הפערים נוכח העמקתם בשנה האחרונה.
לעומת זאת
המשק צמח ברבעון הראשון ב-5.4%
אדריאן פילוט, "כלכליסט"
למרות נבואות הזעם, התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, צמח ברבעון הראשון של 2008 בשיעור שנתי של 5.4%. זאת, בהמשך לצמיחה בשיעור של 5.3% ב-2007
המדד וממצאי הסקר שסוכם בימים האחרונים יימסרו מחר (ד') בפתיחת הכנס השנתי של המרכז בירושלים, שבו יישתתפו חוקרים ומומחים בכירים מחו"ל לצד אישים מישראל. מדד טאוב לתחושת הביטחון הכלכלי-חברתי של הציבור היה בשיאו במאי שעבר, כשעמד על 62 נקודות; החודש ירד לרמה של 58 נקודות.
הירידה בולטת במיוחד בחששות להתגברות האבטלה וההידרדרות לעוני עמוק יותר. משתתפי הסקר מושפעים מההאטה המסתמנת במשק העולמי והחשש שתחלחל מהר למשק הישראלי, למרות שעדיין לא פגעה ברמת החיים. החששות גדולים יותר בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות; אצלם נרשמה ירידה במדד מ-50.5 נקודות ל-48.4 נקודות.
בתשובה לשאלת הסקר, למי היית פונה לעזרה במקרה שתקלע למצוקה כלכלית אישית, רק 15% השיבו שיפנו בראש וראשונה בעת משבר לשירותי הרווחה העירוניים או הממשלתיים. זאת, לעומת 45% שיפנו לעזרת המשפחה. הייאוש האישי בלט במיוחד בקרב 34% מהנשאלים שהצהירו כי בעת מצוקה הם אינם מצפים לעזרה מאף גורם.
משחרים לפתחם של הגבירים
עם זאת, הסקר משקף הערכה חיובית (ואולי גם ציפייה כמוסה) לתרומתם של נדבנים פרטיים במימון שירותי רווחה. כ-85% השיבו שפעילותם רצויה, אבל רק כ-40% סבורים שהיא תהיה משמעותית בשעת משבר. 16% בלבד הסתייגו מפעילות התורמים והנדבנים הפרטיים בתחומי הרווחה.
כ-80% מהנשאלים סבורים שהפערים הכלכליים-חברתיים גדלו בשנה האחרונה, ו-90% עדיין מצפים מהממשלה שתקבע את צמצום הפערים כאחד מתפקידיה הראשיים. רוב הציבור עדיין משוכנע שגם ניתן להקטין את רמת אי השוויון. 57% סבורים שהדבר אפשרי במידה רבה ו-29% נותנים לכך סיכוי מסוים.
מצד שני, רוב הציבור מאמין שהמדינה ומוסדותיה לא רק שאינם עושים די לצמצום הפערים - הם אפילו תורמים להעמקתם. תחושה זו עולה מנתוני הסקר הבאים: 60% משוכנעים שהמדינה מגדילה את הפערים, במידה זו או אחרת. רק 16% סבורים כי הממשלה מקטינה את הפערים.
התפלגות זו תואמת את תגובת הציבור לשאלה מי בכל זאת נהנה מהצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות. 73% בטוחים שפירות הצמיחה נפלו לחיקם של העשירים בלבד. רק 21% עדיין מאמינים לדוברי הממשלה שטוענים כי פירות הצמיחה יחלחלו לכל שכבות האוכלוסייה במשך הזמן.
אז מה עושים?
לגבי הדרכים הרצויות לצמצום הפערים, תמכו 40% במאמץ משולב להעלאת שכר המינימום והגבלת תקרות השכר במגזר הציבורי. 38% נוספים תומכים רק בהעלאת שכר המינימום, ורק 7% סבורים שהגבלת השכר המגזר הציבורי היא האמצעי היעיל היחיד להשגת המטרה.הדעות חלוקות לגבי רמות השכר הרצויות במגזר הציבורי בהשוואה לשכר המינימום (כ-3,900 שקל בחודש). 28% סבורים שתקרת השכר לא צריכה לעלות עד פי שניים - כלומר כ-8,000 אלף שקל; 26% סבורים שהפער צריך להיות פי חמישה, כלומר כ-20 אלף שקל; כל היתר מוכנים להשלים עם פערים גבוהים יותר - 16% עד פי 10, כלומר כ-40 אלף שקל; 6% עד פי 20 - כ-80 אלף שקל; ולדעת 12% אין מקום להגבלת השכר במגזר הציבורי.
הכנס השנתי של מרכז טאוב ידון השנה ביעדי המדיניות החברתית ויתמקד בנושאי התעסוקה, ההכנסה וצמצום הפערים. בכנס ישתתפו מומחים מחו"ל, מקרן המטבע הבינלאומית, מה-OECD, מהמרכז האירופי לחקר מדיניות הרווחה וממכון ברוקינגס בארצות-הברית. בין המשתתפים מישראל: שר הרווחה, יצחק הרצוג; מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב; וראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופ' מנואל טרכטנברג.
חשש להידרדרות. קשיש בבית תמחוי (ארכיון)
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
