סוכרת בישראל: אצל העשירים - 3%, אצל העניים - 15%
רפואה שווה לכולם? לא בטוח. דו"ח שבדק את השיוויוניות ברפואה בישראל מצא שלמרות השיפור משנים קודמות, עדיין קיימים פערים בין הטיפול בשכבות האוכלוסייה השונות, והעניים סובלים יותר. הנתון הבולט - פי חמישה תחלואת סוכרת בקרב המעמד הנמוך
תחלואה וטיפול באסטמה
שכיחות האסטמה המתמשכת (התקפים בתדירות גבוהה) בקרב האוכלוסייה עומדת על אחוז אחד, אך בקרב מבוטחים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך שיעורה גבוה פי 2.4. מבוטחים אלו גם רוכשים פחות תרופות למניעת אסטמה, אך באופן מפתיע מתחסנים יותר נגד שפעת מאשר שאר האוכלוסיה.
גילוי מוקדם של סרטן
שיעור הנשים שמבצעות בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד עלה בחמישה אחוזים בשנתיים האחרונות ובשנת 2007 עמד על 60 אחוז. קיים פער של ארבעה אחוזים בין כלל האוכלוסייה למבוטחות ממעמד חברתי כלכלי
נמוך, ששיעור נמוך מהן נבדק.
בישראל ישנו שיעור נמוך יחסית של אנשים המבצעים בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ורק 22 אחוז מהאוכלוסיה מעל גיל 50 מבצעת את הבדיקה. 16 אחוזים מהאוכלוסיה ביצעו בדיקת קולונסקופיה.
חיסונים נגד שפעת
בחורף האחרון שוב נרשמה מגמת עלייה במספר המתחסנים נגד שפעת, לאחר שבשנה שעברה ירד שיעור המתחסנים כתוצאה מחשד שעלה כי ארבעה אנשים מתו לאחר שקיבלו חיסון. מנתוני 2007 עולה כי 56 אחוז מאוכלוסיית היעד (מעל גיל 65) חוסנו.
ילדים
הרופאים מקפידים יותר על מדידת גובה ומשקל בקרב ילדים, צעד חשוב במניעה וטיפול בהשמנה. בשנת 2007 היו נתוני גובה ומשקל בתיקיהם של 41 אחוז מהילדים, לעומת שיעור של 26 אחוז בלבד שנתיים קודם לכן. יעד נוסף בטיפול בילדים הוא איתור של אנמיה בגיל הרך, שקשורה להתפתחות פיזית וקוגניטיבת תקינה. בדיקת דם בוצעה בקרב שני שליש מהתינוקות בני 9 חודשים עד שנה וחצי.
סוכרת
שיעור התחלואה בסוכרת נמצא במגמת עלייה והמחלה פוגעת גם בגילאים הנמוכים - 6.5 אחוז מקרב בני 18 ומעלה סובלים מסוכרת לפי הדו"ח החדש. לעומת נתונים מקבילים מארה"ב, עולה כי שיעור החולים המאוזנים בישראל גבוה יחסית: מחצית מחולי הסוכרת מאוזנים, רק 13 אחוז אינם מאוזנים, והיתר מאוזנים בדרגות ביניים שונות. חולי סוכרת ממעמד כלכלי חברתי נמוך מאוזנים פחות משאר האוכלוסייה. שיעור התחלואה אצל מבוטחים ממעמד גבוה הוא 3 אחוז ואילו אצל מבוטחים ממעמד נמוך הוא גדול פי חמישה ועומד על 15 אחוז.
סוכרת עלולה לפגוע במערכת כלי הדם והלב ולגרום בין היתר לאי ספיקת כליות ולעיוורון, ולכן חשוב שהחולים יקפידו על בדיקות שיגרה מתאימות. נמצא כי רמת הכולסטרול של 60 אחוז מהחולים היתה מאוזנת ולחץ הדם של כשני שליש מהם היה תקין, שיעור גבוה פי 1.5 עד שניים מהנתונים האמריקניים. עוד נמצאה עלייה במספר החולים שביצעו בדיקת חלבון בשתן (לזיהוי פגיעה בכליות) ובדיקת עיניים.
מניעת מחלות לב וכלי דם והטיפול בהן
מעל 76 אחוז מהאוכלוסיה עברו בדיקת כולסטרול בדם בתדירות מתאימה לגילם, ודווקא מבוטחים במעמד סוציו אקונומי נמוך נבדקו יותר (83 אחוז, לעומת 72 אחוז בקרב יתר האוכלוסיה). איזון רמת הכולסטרול הושג בקרב שני שליש מאוכלוסיית היעד הצעירה, וב-72 אחוז מאוכלוסיית היעד המבוגרת. ההסבר לכך הוא שרמת הכולסטרול אמנם עולה עם הגיל, אך מבוגרים נוטלים יותר סטטינים להורדת כולסטרול.
שר הבריאות יעקב בן יזרי ציין כי "לשמחתנו, הממצאים שעלו מן ההערכה מעידים על כך שהעשייה הרפואית בישראל היא ברמה גבוהה יחסית למדינות המערב המנהלות מערכת מדדים דומה. בשלוש השנים האחרונות חל שיפור ברוב המדדים, ובמרביתם ניתנים שירותי הבריאות באופן שוויוני למבוטחים".
הדו"ח מופק זו השנה החמישית על ידי פרופ' אבי פורת, ד"ר גדי רבינוביץ' והחוקרים ענת ריסקין-סגל ושמעון בן-סעיד מאוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף המכון הלאומי לחקר מערכת הבריאות.
מטרת הדו"ח היא להעריך האם שירותי הבריאות שניתנים בישראל הם שוויוניים, איכותיים ויעילים ו"לספק מידע לציבור ולקובעי המדיניות". קופות החולים התנו את שיתוף הפעולה עם עורכי הדו"ח בכך שנתונים אודות ביצועיה של כל קופה וקופה לא יפורסמו לציבור.
